יציאת כוחות צה"ל לפנות בוקר (יום ב', 12.9.05) מרצועת עזה ונעילת שערי המחסומים הביאו לקיצם נוכחות ישראלית בת 38 שנה ברצועת עזה. יהודים חיו ברצועה כבר בימי המאה ה-19 ואף עם הקמת מדינת ישראל.
במלחמת ששת הימים נכבשה הרצועה והוכל עליה ממשל צבאי ישראלי, ממשל שהוסר אתמול לאחר קבלת החלטת ממשלה המסיימת את הממשל הצבאי. כבר בסיום מלחמת קדש נכבשה רצועת עזה אך תוך זמן קצר, בעקבות הלחץ היבנלאומי נסוג צה"ל.
מלחמת העצמאות - שנות ה-40:
עד להקמת מדינת ישראל היה האזור הידוע כיום כ"רצועת עזה" חלק מארץ ישראל המנדטורית. בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם נועד אזור זה להיות חלק מהמדינה הערבית. במרחב זה היה רק ישוב עברי אחד - כפר דרום, שהוקם ב-1946. הישוב עמד בהתנכלויות של הערבים המקומיים ולאחר מכן גם בהתקפות של הצבא המצרי שפלש לתחומי ישראל. בבוקר ה-8 ביולי 1948, פונה היישוב.
בסוף 1948 ותחילת 1949 נערכו שני מבצעים עיקריים ברצועה, מבצע "יואב" ומבצע "חורב". שני המבצעים ריתקו כוחות מצריים והסיחו את דעתם מן המאמצים העיקריים של כוחות צה"ל בגזרות אחרות.
ב-24.2.49 נחתם הסכם שביתת הנשק עם מצרים ובהתאם לו נקבעו גבולות רצועת עזה המוכרים לנו כיום והיא עברה לשליטת המצרים.
שנות ה-50 עד מבצע קדש (1956):
במהלך מלחמת העצמאות ברחו תושבים ערבים רבים לרצועת עזה ושוכנו במחנות פליטים. בשנות ה-50 הייתה הרצועה מוקד לבעיות הביטחון של ישראל כאשר רבו ההסתננויות מתחומה למטרות גניבה, שוד, חבלה ורצח בתחומי ישראל ובהמשך לבסיס פעולה של יחידות ה"פידאיון" שהופעלו על-ידי הצבא המצרי. צה"ל הגיב בשורה של פעולות גמול.
מבצע "קדש" 1956:
בעת מבצע קדש נכבשה רצועת עזה על-ידי צה"ל (ראשית נובמבר 1956) והונהג בה ממשל צבאי. לאחר לחץ בינלאומי נסוגה ישראל מסיני ולאחר מכן גם מרצועת עזה, שפינויה הושלם ב-6.3.57. המצרים חזרו לרצועה והנהיגו בה ממשל צבאי. כוח חירום של האו"ם, שהוקם בהתאם להחלטה של עצרת האו"ם מיום 4.11.56, נפרס לאורך גבול הרצועה, מצידו המצרי של הגבול.
מלחמת ששת הימים (1967) ושנות ה-70:
בתקופת המתיחות שלפני מלחמת ששת הימים דרשה מצרים את פינויו של כוח האו"ם, והוא התפנה ב-19 במאי 1967.
במלחמת ששת הימים חזר צה"ל אל הרצועה וקרבות עזים התנהלו באזור רפיח, חאן-יונס ועזה. לאחר הכיבוש הונהג ברצועה ממשל צבאי.
ארגוני המחבלים התבססו ברצועת עזה וביצעו פיגועים שמאפייניהם היו השלכת רימונים, ירי מטווח קצר, מיקוש וחבלה. פיגועים אלה הלכו ורבו והגיעו לשיאם בהשלכת רימון לעבר רכב ישראלי, ממנו נהרגו שני ילדים ואימם נפצעה (2.1.71). פיקוד הדרום מיקד את פעילותו ברצועה, ריכז כוחות ופתח בפעילות אינטנסיבית נגד המחבלים. מאמץ זה נשא פרי, ועד מרס 1972 הושגה רגיעה ברצועה.
שנות ה-80:
בשנים הבאות שררה רגיעה יחסית ברצועה, היו התפרעויות לעיתים, אך אלו לא הגיעו לממדים שהפרו באופן משמעותי את הרגיעה. מצב זה השתנה בסוף 1987. בנובמבר אותה שנה ערך שירות הביטחון הכללי גל מעצרים במחנה הפליטים ג'בליה ובעקבותיו השתרר מתח רב במחנה.
ב-8.12.87 אירעה תאונת דרכים בין משאית ישראלית לרכב פלשתיני וכתוצאה ממנה נהרגו ארבעה מתושבי מחנה הפליטים ואחדים נפצעו. תאונה זו הביאה לשורה של התפרצויות אלימות ברצועה וסימנה את תחילתה של "האינתיפאדה הראשונה" - התקוממות עממית של הפלשתינים במטרה להביא לנסיגה ישראלית מהשטחים. מהפרות סדר וידוי אבנים הסלימה הפעילות לשימוש בנשק, שהפך למאפיין העיקרי של הפעילות הפלשתינית.
צה"ל נערך לטפל במצב ולהחזיר את הסדר על כנו. מערך צה"ל באזור תוגבר והוקמה מפקדת אוגדה, פותחו אמצעים ותורת לחימה מותאמים לאירועים. פעילות צה"ל הניבה תוצאות, אך לא הצליחה לדכא לחלוטין את הפעילות הפלשתינית וזו לא פסקה גם עם חתימת "הסכם אוסלו" (13.9.93). הפעילות הפלשתינית דעכה בשנת 1995.
אירועים מרכזיים מתחילת האינתיפאדה (נובמבר 1987 עד היום):
8 דצמבר 1987 - תאונת דרכים בצומת ניסנית בה נהרגים ארבעה תושבים פלשתינים מג'בליה. תאונה זו גוררת גל הסתה ומהומות נגד ישראל בעקבותיהם פורצת האינתיפאדה הראשונה.
18 במאי 1994- צה"ל השלים יציאתו מרצועת עזה, כחלק מהסכם "עזה ויריחו תחילה", והעביר את האחריות הביטחונית לפלשתינים.
29 בספטמבר 2000 - פרוץ אירועי "גאות ושפל" ותחילת העימות המזוין עם הפלשתינים. מאז הפכה רצועת עזה לזירת לחימה עיקרית כאשר הצד הפלשתיני מפעיל את מרב המשאבים והאמצעים העומדים לרשותו על-מנת לפגוע בכוחות הביטחון ובאזרחים ישראלים בתוך רצועת עזה ומחוצה לה.
20 בנובמבר 2000 - מטען הופעל כנגד אוטובוס סמוך לישוב כפר דרום, ממנו נרצחו 2 אזרחים, מרים אמיתי וגבריאל ביטון ז"ל, ונפצעו 9 , 2 באורח בינוני-קשה, 3 באורח בינוני ו- 4 באורח קל.
30 ינואר 2001 - ראשית ירי תלול המסלול. לראשונה בוצע ירי פצצות מרגמה לעבר נצרים.
16 אפריל 2001 - הפלשתינים ירו, לראשונה, פצצות מרגמה לעבר העיר שדרות. בתגובה הוחלט שצה"ל ייכנס לשטחי A ברצועת עזה, שהעריכו כי מהם בוצע הירי, באזור בית חנון.
04 בינואר 2002 - לכידת אוניית הנשק קארין A, באנייה נמצאו אמצעי לחימה רבים - נשק תלול מסלול, טילים נגד טנקים, אמצעי מיקוש וחבלה, נשק קל וציוד ימי.
07 במרס 2002 - מחבל חדר למכינה בישוב עצמונה, נרצחו 5 אזרחים, טל קורצויל, אשר מרכוס, אריאל זאנה, ערן פיקאר ואריק קרוגליאק זכרם לברכה, 24 נפצעו באורח קשה, 3 בינוני ו-17 קל.
14 במרס 2003 - פיגוע התאבדות בנמל אשדוד. שני המפגעים, תושבי עזה, יצאו דרך מעבר קרני בעוד הם מסתתרים במכולה על-גבי משאית.
8 ביוני 2003 - בחדירת מחבלים למוצב 'מגן 12', באזור התעשיה "ארז", נהרגו ארבעה חיילי צה"ל - חן אנג'ל, אסף אברג'יל, בועז אמת ואודי אילת זכרם לברכה, וארבעה חיילים נפצעו באורח קל ובינוני. שלושת המחבלים נורו ונהרגו.
24 באוקטובר 2003 - מחבל חדר למתחם צה"ל בישוב נצרים הרג שלושה חיילי צה"ל, עדי אוסמן, שרית שניאור-סניור ואלון אברהמי זכרם לברכה, ופצע שניים, אחד באורח קשה והשני באורח בינוני.
14 בינואר 2004 - מחבלת מתאבדת פוצצה עצמה סמוך למוצב 'מגן 12', נהרגו ארבעה - אזרח, שוטר משמר הגבול ו-2 חיילי צה"ל ונפצעו שמונה - חמישה אזרחים ושלושה שוטרי משמר הגבול.
17 באפריל 2004- מחבל מתאבד פוצץ עצמו במעבר הפועלים בעמדת 'מגן 12', נהרג שוטר משמר הגבול כפיר אוחיון ז"ל, ונפצעו ארבעה, אזרח מאבטח של רשות שדות התעופה ו- 3 שוטרי משמר הגבול.
2 במאי 2004- בפיגוע ירי לעבר רכב בפרוזדור כיסופים, נרצחו אם וארבעת בנותיה - טלי, הילה, הדר, רוני ומירב חטואל זכרן לברכה, ושלושה נפצעו, אזרח ושני חיילי צה"ל.
11 במאי 2004 - נערך מבצע "פרשי הפלדה" לאיתור מחרטות בשכונת זייתון בעיר עזה על-ידי כוחות מחטיבת גבעתי. לאחר שאותרו שתי מחרטות ופוצצו התארגנו הכוחות ליציאה מהשכונה, בשלב זה נורה מאחת הסמטאות טיל RPG לעבר נושא גיסות משוריין (נגמ"ש) מהכח, שנשא בתוכו מאות קילו-גרם של חומר נפץ. כתוצאה מפגיעת ה-RPG התפוצץ הנגמ"ש וששת לוחמי גבעתי, שהיו בתוכו, - סמל-ראשון עופר ג'רבי, סמל-ראשון יעקב (ז'לקו) מרוויצה, סמל אביעד דרעי, סמל איתן ניומן, סמל יעקב (קובי) מזרחי וסמל אידרון עמר זכרם לברכה, נהרגו.
12 במאי 2004- במסגרת פעילות כוח מהצוות לאיתור ופיצוץ מנהרות תופת ומנהרות להברחת אמצעי לחימה, לאורך ציר פילדלפי, נורה טיל RPG מרפיח לעבר צוות המנהרות, שהיה ברכב עמוס בטון חומר נפץ. מפגיעת הטיל התפוצץ המטען שבתוך הנגמ"ש וכתוצאה מכך נהרגו חמשת אנשי הצוות - סרן אביב חקאני, סמל ליאור וישינסקי, סמל זאור סמיילייב, רב-סמל אימן גדיר ורב-טוראי אלעד כהן זכרם לברכה, ונפצעו שלושה חיילים שהיו על רכב משוריין ו-9D שהיו בקרבת מקום לטובת אבטחת הצוות.
מאי 2004 - התקיים מבצע "קשת בענן" בו פעלו כוחות צה"ל ברפיח, במטרה לעצור מבוקשים ולאתר מנהרות להברחת אמצעי לחימה.
27 ביוני 2004- בפיצוץ מנהרת תופת, באורך 470 מטר ובה כ- 1.5 טון חומר נפץ, מתחת למוצב אורחן, נהרג חייל, סמל-ראשון רועי ניסים ז"ל, ונפצעו שבעה חיילים. המוצב יצא מכלל שימוש.
28 ביוני 2004- בעקבות נפילת רקטות בשדרות שגרמו להריגת פעוט ואזרח, יצא צה"ל למבצע "מגן קדמי" במרחב בית חנון.
8 ביולי 2004 - מטען קלע הופעל לעבר הרכב בו נע מפקד החטיבה הדרומית, סמוך לגדר חממות מורג. מפקד החטיבה, אלוף-משנה פנחס פינקי זוארץ, ומנהל פרויקט ההינתקות נפצעו באורח בינוני, ושלושה חיילי צה"ל נפצעו באורח קל.
23 בספטמבר 2004 - במהלך חדירת שלושה מחבלים למורג, נהרגו קצין צה"ל ושני חיילים - סגן מפקד פלוגה, טל ברדוגו ז"ל, ניר סימו ז"ל וישראל לוטטי ז"ל. חייל צה"ל נפצע באורח בינוני. בנוסף, עיתונאי נפצע באורח קל.
29 בספטמבר 2004 - שני ילדים נהרגו כתוצאה מנפילת רקטות "קסאם" בשדרות. בעקבות זאת ועל רקע המשך ירי רקטות ה"קסאם" לעבר שדרות, יצא צהל למבצע "ימי תשובה" בו פעלו כוחות צה"ל בפאתי העיירות בית חנון ובית להייה ובפאתי מחנה הפליטים ג'בליה בכדי למנוע שיגורי ירי תלול מסלול לעורף ישראל.
12 בדצמבר 2004 - בפיצוץ מנהרת תופת מתחת למוצב ה- JVT, וחדירת שני מחבלים למוצב, נהרגו חמישה חיילי צה"ל - סמל אדהם שחאדה, סמל סעיד גהגא, סמל עארף אזברגה, סמל טארק אלזיאדנה וסמל אבו ליל חוסיין, ושישה חיילים נפצעו.
13 בינואר 2005 - בפיגוע משולב במטען וירי במסוף קרני, נהרגו שישה מעובדי המסוף - עופר טירי, אברהים כחילי, מונעם אבו סביה, איוון שמילוב, דרור גזרי והרצל שלמה יוסף זכרם לברכה, וחמישה נפצעו.
24 ביולי 2005 - בפיגוע משולב של הג'יהאד האיסלמי הפלשתיני, הפת"ח ו'ועדות ההתנגדות', נפתחה אש לעבר רכבים ישראלים שנעו בין גשר 'מור' לגוש קטיף. בפיגוע נהרגו שני ישראלים, דב ורחל קול ז"ל, ונפצעו חמישה אזרחים ישראלים. בסריקות זוהו ונהרגו שני מחבלים בפרוזדור 'כיסופים'.
יולי 2005 - הסלמה בירי טילי "קסאם" לעבר שדרות.
15 באוגוסט 2005 - חוק פינוי-פיצוי נכנס לתוקפו ותושבי רצועת עזה נדרשים לעזוב את בתיהם ולעבור להתגורר בשטחי ישראל. כשבוע לאחר מכן מסתיים תהליך הפינוי ונוכחות צבאית בלבד נותרת ברצועת עזה.
12 ספטמבר 2005 - חיילי צה"ל יוצאים מרצועת עזה והשערים ננעלים - הסתיימה הנוכחות הישראלית ברצועת עזה.
במרוצת השנים, החל משנת 1967 ועד היום, נהרגו ברצועת עזה 87 אזרחים ישראלים ו-179 חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון, ונפצעו 1,074 אזרחים ו-3,777 חיילים ואנשי כוחות הביטחון. מתוכם, במהלך העימות האחרון, "גאות ושפל", נהרגו 43 אזרחים ו-97 אנשי כוחות הביטחון ונפצעו 749 אזרחים ו-668 אנשי כוחות הביטחון.
