הכיעור היפה

הספר "תולדות היופי" של אומברטו אקו (שיצא בהוצאת כנרת זמורה ביתן לפני כשנתיים והיה לרב מכר), אנציקלופדיית אמנות ופילוסופיה המרכזת תצלומי יצירות אמנות מכל התקופות, עם טקסט מרתק של אומברטו אקו, הוא אחד הספרים ה"עסוקים" שבספרייתי הפרטית. תמיד יש מה לראות, מה ללמוד, על מה להתבונן, ממה להתרגש. ספר נצחי, כמו האמנות בכלל.

הספר החדש, "תולדות הכיעור" (באותה הוצאת ספרים), של סופר מצליח זה ("שם הוורד"), שהוא גם מומחה להיסטוריה אירופית, גם מרצה באוניברסיטה לתחום זה, ויוצר ללא הפסק, מרתק עוד יותר מקודמו, עשיר בתצלומי יצירות עוצרות נשימה, טקסטים מופלאים, עולמות עמוקים של האדם ופחדיו הכמוסים והגלויים.

הכיעור ואנחנו

כיעור מתחרז בנפשנו ובמחשבותינו עם פחדים קמאיים מולדים, או כאלה שצומחים יחד עם אישיותנו, מילדות ועד המוות הבלתי נמנע. הכיעור מייצג את הרוע, מכשפות, שדים, מפלצות, מחלות, שטן, זיקנה, נכות, סוף העולם, גיהינום, אובדן, שנאה ואימת-המוות. שלל ה"מתנות" שהחיים מזמנים לנו בחלום או במציאות, ליוו את האדם דרך האמנות והספרות מאז ומעולם.

בספרו של אומברטו אקו מתרכזים יצירות אמנים פלסטיים וכותבים, מכל התקופות, ובעיקר מימי הביניים והרנסנס ועד ימינו. במהלך הדפדוף והקריאה בספר מהלך עלינו ה"כיעור" - קסם מהפנט המצמיד אותנו לספר. הכיעור לובש פנים של אגדת אימה הלופתת אותנו בזרועותיה המפחידות. זהו ספר שמחזיר אותנו לילדות עם אגדות האחים גרים, בהן תמיד הנסיכה היפה והטובה מאוימת על-ידי המכשפה המסוכנת, עלילות גיהינומיות מקפיאות דם המסתיימות טוב, עם אהבה וחתונה (החתונה היא פסגת מיצוי השלמות).

הרונימוס בוש ופיטר ברויגל

במהלך ההיסטוריה של האמנות צמחו רוב האמנים בעולם דתי. כאשר מדובר בעולם הכיעור של אומברטו אקו מדובר על אירופה של כל הזמנים ועל הדת הנוצרית. אחד מגדולי ציירי האימה שיש לו נוכחות בספר הגדול, הוא הרונימוס בוש 1516-1450 מהולנד. ציוריו החשובים נמצאים במוזיאון הפראדו במדריד, תמונות ענק, מצוירות כטריפתיכון (שלוש תמונות מתחברות כסיפור בהמשכים). שני ציורי הענק, חלק מאוצר התמונות של האמן המופלא, מתארים האחד את גן העדן מן התנ"ך ומדמיונו של הצייר. גן קסום מלא כל טוב הטבע, אדם וחווה, עצים ונופים וחיות מטיילות להן בגן העדן, עטור נחלי המים.

אבל עיקר היצירות של בוש הן הטריפטיכון: הגיהינום הענק (ועוד תמונות קטנות יותר של מפלצות שדים, יצורי תופת, חיות דמיוניות וייסורי האדם המתענה). בציור הגיהינום יש כל מפלצת אפשרית וכל סוגי בני האדם החוטאים שהגיעו להיענש בגיהינום בשלל תיאורים קולנועיים על-רקע של טירות ומכונות עינויים (המאה ה-15 וה-16) שמשאירים את הצופה פעור-פה. ציור חשוב ומפורסם אחר בספר זה: ציורו של פיטר ברויגל, "עיוור מוביל עיוור", נמצא בלובר, ואחד הציורים הגאוניים שנחרתו בזיכרון הקולקטיבי כתיאור ימי-ביניימי של עליבות.

תיאור הפחדים מקטין את האימה

יצירות הכיעור המרוכזות בספר "תולדות הכיעור" נוצרו על-רקע פחדי האדם ואימתו מן הטבע ומן הגורל והאל הכל-יכול. אותם מקורות יצירה גרמו גם ליצירת הקרנבלים החורפיים בערי אירופה, שגילם מאות שנים, שתפקידם היה לגרש את החורף, את הרוע, הקור, המחלות, הפחד ומה לא - וגרמו ליצירת יופי בתחום המוזיקה, התלבושות, התפאורה ונשפי הצהלה שמנצחים את הכיעור והסכנה.

ילדים, דור אחרי דור, מציירים מפלצות ושדים כדי להתגבר על הפחדים, הם אוהבים לשמוע את סיפורי האימה על מכשפות שהופכות, למשל, ילדים לעוגיות ומקשטות את ביתה של המכשפה המבשלת ילדים בתנור. זה מחזק ומרגיע, מן הסתם. כך אמני כל התקופות ציירו את השדים, הזקנים, החולים, המכוערים בעלי המומים וכדומה כדי להרגיש בטוחים ומגוננים יותר. כאילו הציור, הפסל או התצלום ירחיק מהיוצר את המרעין בישין.

אוסף נפלא של נושאים מופיע ב"תולדות הכיעור": כיעור בעולם הקלאסי, תשוקה ומוות, מות קדושים, האפוקליפסה, השטן, המכוער הקומי, המגונה, כיעורה של האישה מן העת העתיקה ועד הבארוק, השטן בעולם המודרני, כשפים וסאדיזם, סאטירים בחגיגות איכרים וקרנבלים, לידות ושיסוע גופות, העל-טבעי, הקיטש והקאמפ במאה ה-19 והמאה ה-20, הפילוסופיות של הכיעור ועוד.

עולם אינסופי ומרתק שאולי באיטליה יש ספרים דומים מתקופות שונות אבל היום מוגש לקורא הישראלי צמא הדעת שיתאהב בכיעור, כפי שהוא מוצג בספר הזה. נציגי המאה ה-20 וסוף המאה ה-18 מיוצגים על-ידי אנדי וורהול, פרידה קאלו, אוגוסט רודין, פיקאסו, אי-טי - הדמות המקסימה מכוכב אחר של סטיבן שפילברג, סלבדור דאלי, פרנסיס בייקון ועוד.