שלושה אוחזים

"זו אינה תחרות מלכת היופי של הציונות הדתית", אומר מקורב לרב שפירא. "הקמת ועדה הוכיחה את כשלונה בבחירות לרבנות ירושלים. שם נפלו כל ההסכמות שהושגו על בחירת רב מהציונות הדתית, כולל עם ראש העירייה ניר ברקת, על חודו של קול. אנחנו לא מעוניינים לחזור לשיטת הוועדה".

איך תגיעו להכרעה, אני שואל את הרב דוד סתיו. "כשיגיע המועד נמצא את הדרך", הוא עונה. "כמה שבועות לפני הבחירות נראה למי יש יותר סיכויים והאחרים יוותרו. אני מאמין ברצינות ובבגרות של כל האנשים ואני משוכנע שבזמן הנכון יֵדעו להחליט מי האיש בעל הסיכויים הגבוהים ביותר וייתנו לו את האפשרות להתמודד".

ואם זה לא יקרה, ברור שהמועמד החרדי יזכה?

"הסיכוי לכך גדול בהחלט".

האם יש לך סיכוי מול הרב גרוסמן?

"אם אציג את מועמדותי היא תהיה על דרך ולא על אדם. אני רוצה לומר לחברה הישראלית מהי דרכה של הציונות הדתית. מבחינתי, הרבנות הראשית היא כלי להציג את תפישת העולם של הציונות הדתית לחברה הישראלית, כיצד רבנות צריכה להיראות. לכן, גם אם רב כזה או אחר יציג את מועמדותו זה לא משנה לנו".

ולכן תתמודד?

"בכל מקרה".

ואם למועמד אחר יהיו סיכויים טובים יותר, תהיה מוכן לוותר?

"אם אווכח שמועמד אחר הוא בעל סיכויים טובים יותר, אני אוותר".

מזה זמן רב מנהלת עמותת 'צהר' קמפיין תקשורתי לשינוי פני הרבנות ולהחזרתה לימיה כמוסד ממלכתי. הקמפיין מחריף את העימות בין 'צהר' לרבנות ולמשרד הדתות שבשליטת ש"ס והרב סתיו הוא מעין סדין אדום עבור חרדים וחלק מהחרד"לים. למרות זאת, פועלים אנשי 'צהר' בגיבוי פוליטיקאים לגבש עסקה שבה תובטח התמיכה ברב סתיו תמורת תמיכה באחד המועמדים הספרדים. דבר אחד ברור, דווקא הקמפיין של 'צהר' העלה את המודעות לבחירת רב מהחוגים הציוניים.

מהו תפקידו של רב ראשי? האם הוא יועץ הלכתי, סמכות ייצוגית, סמכות רוחנית? מי בכלל נשמע לרבנות הראשית במדינת ישראל? אלה מקצת השאלות שהעליתי לפני המועמדים.

אלו שינויים יכול רב ראשי לחולל בדמותו הלא כל כך משופרת, בלשון המעטה, של מוסד הרבנות הראשית?

הרב סתיו: "רב ראשי צריך להתוות מדיניות שתעצב את העולם ההלכתי כך שהחברה הישראלית תוכל להתחבר אל מקורותיה היהודיים".

ב-65 שנות המדינה היו רבנים ראשיים שהצליחו בכך?

"כמעט כל אחד מהרבנים הראשיים הצליח במידה מסוימת. הרב הרצוג יצר את התשתית ואת היסודות הבסיסיים לשילוב מדינה יהודית ודמוקרטית, הקים את בתי הדין הרבניים ויצר סביבם קונצנזוס כאשר כינס תחת קורת גג אחת את הרב שפירא ואת הרב אלישיב ואף קבע את מעמד בני המיעוטים. הרב גורן עשה חיבורים מדהימים עם העולם הצבאי. הרב עובדיה יוסף תרם את נקודות החיבור שלו בפסיקותיו בנושא העגונות אחרי מלחמת יום הכיפורים, ואף כאשר קבע שבני העדה האתיופית הם יהודים לכל דבר, פסיקות שמנעו בוקה ומבולקה. גם הרבנים שפירא ואליהו סימנו ציון דרך בקביעת המעמד ההלכתי של השתלות האיברים, ואלמלא הרב עמאר לא היו גיורים במדינת ישראל. הוא והרב עובדיה אפשרו לבתי הדין לגיורים לפעול מול עוינות חרדית בלתי מתפשרת. הנה אתה רואה שיש רבנים המסוגלים ליצור חיבור טוב בין המדינה והתורה".

והחברה הישראלית מכירה בכך?

"לצערי לא. היא אינה מבינה וכל הנושאים האלה רחוקים מלבה. החברה הישראלית פוגשת את הרבנות במקום אחר לחלוטין ועבורה הרבנות היא סמל של כפייה וניכור ממסדי. הרבנות, מכוח החוק, חולשת רק על סממן אחד הכלול בהגדרת זהותה היהודית של המדינה, חוק הנישואין והגירושין. היא הייתה מעוניינת לחלוש גם על חוק השבות והגיורים אך המחוקק לא אפשר לה זאת. הטרגדיה היא ששליש מהזוגות החילוניים מתחתנים בקפריסין. אם זה יימשך עוד עשר שנים לא תהיה רבנות ולא משנה איך נקרא לה. נהיה כאן שלושה עמים - חרדים, דתיים ומסורתיים, וחילונים שמעמדם ההלכתי מסופק. אני לא רוצה לחשוב מה יהיה אז. זה גרוע מפצצת אטום אירנית. אני מעוניין להיות רב ראשי רק כדי לעצור את התהליך הזה ולהחזיר את האמון של החברה הישראלית ברבנות".

מדוע אתה סבור שאתה תצליח במקום שבו נכשלו אחרים?

"הצעדים הננקטים היום ברבנות התאימו אולי לפני חמישים שנה. היום צריך לפשט הליכים, מבלי לפגוע בהלכה, ולעודד את החברה הישראלית להצטרף. אני רוצה לשמור על עם ישראל. יש היום מיליון אנשים שמעמדם ההלכתי אינו ברור. אם אנחנו, הרבנות, לא ניקח אותם ביד ונסייע להם להוכיח שהם יהודים, אנחנו נגזור עליהם ועל ילדיהם שמד".

הרב סתיו סבור שיש להקל על זוגות הבאים להירשם לנישואין הנתקלים בתקנות דרקוניות, דוגמת זו האוסרת עליהם להירשם יותר משלושה חודשים לפני נישואיהם. "למה? כובע. זה הרי לא סעיף בשולחן ערוך. שאלתי את הרב מצגר והוא ענה לי: 'באמת גם אני רציתי לברר מדוע זה כך'. ואני אומר: בואו נפשט את ההליכים. מדוע שלא נפתח באוניברסיטת תל אביב, למשל, נקודת רישום לנישואין יום בשבוע? הרי זה אינטרס שלנו שיתחתנו כדת משה וישראל".

את השאלות האלה שואלים כבר 65 שנה ואיש אינו עושה דבר.

"כולם אומרים שצריך שינוי, רבנים, שסניקים, ליטאים, חסידים. הרבנות צריכה לתת את השירות הטוב ביותר לעם ישראל".

מדוע אתה מעורר התנגדות כל כך עזה בעיני החרדים?

"בעיני איזה חרדים? אולי בעיני הפוליטיקאים והעיתונאים החרדים. יש אנשים שמפחדים ממני ואני לא מתכוון להקל על פחדיהם. נכון, אני נאבק בפוליטיקאים החרדים המוציאים שם רע גם לחרדים וגם ליהדות. אני מתכוון לבקש שהרבנים יהיו מחויבים לבני קהילותיהם, שיתנו כשרות טובה ושהם עצמם יאכלו מהכשרות שהם נותנים. אני בעד בד"ץ, אבל למה צריך שמונה כשרויות לחנות אחת? מדוע אי-אפשר שהרבנות תפקח על הכשרות של הבד"ץ? אני רוצה להוזיל עלויות ולא לייצר מערכות שהרב עצמו אינו סומך עליהן. אני רוצה שרב שכונה יתגורר בשכונה שבה הוא מכהן ולא בעיר אחרת. יש רבים שמפחדים מהשינויים האלה אף שכמה רבנים חרדים מבינים את הצורך בהם אני די מופתע מהצגתי כ"סדין אדום" בעוד שאני מקבל תמיכה לא מעטה מחוגים רבים בחוגים החרדים, רבנים, ליטאים וחסידים. הם יודעים שאני נכדו של האדמו"ר מזוויעהל ויש כאלה שבאים אלי בהצעות להכנס ל"רֶבֶּה" שלהם לקבל ברכה".

הקמפיין כולל מסעות שכנוע בקרב פוליטיקאים, בעיקר של שס, בחצרות רבנים ובחדרי חרדים. לאחרונה נרשמה הסלמה כאשר בבג"ץ אמורה להידון עתירה של "נאמני תורה ועבודה" המבקשת לאסור את בחירתו של רב שלא נבחן בכתב בבחינות לקבלת כושר לכהן כרב עיר בעשרים השנים האחרונות. בחוגי הרב שפירא אומרים שהעתירה מכוונת ישירות נגדו ורמזו שהיא הוגשה בעידודה של 'צהר', דבר שהוכחש מכול וכול על-ידי ארגון הרבנים.

שלושת המתמודדים חשים שהם אכן נמצאים ב"פריימריז" שאינם מוסיפים לכבודה של הרבנות הראשית. כדי למנוע מצב מעין זה, הגה המחוקק שיטת בחירות ייחודית שבה נקבעת זהות הרבנים הראשיים על-ידי גוף בוחר הכולל 150 איש: 80 רבנים (רבני ערים גדולות, מועצות אזוריות ויישובים גדולים, רבני שכונות, הרב הצבאי הראשי וסגנו ועשרה דיינים ותיקים) ו-70 נציגי ציבור. עיקר הלחצים מופנים כלפי שס. כל הצדדים המעורבים מעוניינים להגיע להסכם עִמה ועם בית הרב עובדיה יוסף. מקורבי שלושת המועמדים טוענים לתמיכתו. התשובה האמיתית היא שתלוי את מי שואלים שם - האם את אנשיהם של דרעי, אטיאס, יהודית יוסף, הרב עמר או אלי ישי. כולם מעורבים בבחישה.

"העובדה היא שבזכות תמיכת הרב עובדיה הגיע הרב שפירא למקום הראשון בבחירות למועצת הרבנות הראשית", אומר לנו המקורב לרב שפירא. "הם בקשרים מצוינים וזו מערכת קשרים בת 40 שנה. הרב אברהם שפירא והרב עובדיה היו ידידים בלב ובנפש, והרב יעקב הוא מבאי ביתו. ביום השנה לפטירת רבּ אברום הרב עובדיה בא לישיבה ואמר 'גדול הדור היה כאן'. הוא רואה ברב יעקב אדם שידו לא משה מידו של אביו".

אנשי הרב סתיו אינם טומנים ידם בצלחת ומנהלים מגעים יומיומיים עם שס שעליהם הם מסרבים לפרט.

גם הרב אליעזר איגרא משוכנע שתמיכתו של הרב עובדיה נתונה לו. "הוא תמך בי וכך נכנסתי לבית הדין הגדול. למעשה, מועמדותי נבחנה אצלו כבר פעמיים וזכתה, גם לבית הדין הגדול וגם לכהונת הרב הראשי של פתח תקוה, כהונה שוויתרתי עליה רק משום שהחלטתי לבסוף לא לנטוש את בית הדין", אומר הרב איגרא.

אנשי הרב איגרא מודעים לכך שהוא לא מוכר מספיק לציבור, אך לדבריהם גדלותו בתורה ובכירותו בבית הדין יחפו על כך. "אותו החרדים יהיו מוכנים 'לבלוע', ולכן גדלים סיכוייו לסגור 'דיל' מולם", אומרים המקורבים.

את הרב איגרא מצאתי במטבח קטן ועלוב למדי בבית הדין הגדול, מכין לעצמו כוס תה משקיק יחיד שנמצא בו. די עצוב לבקר בבניין המעורר תחושה קשה של חוסר כבוד למוסד הנכבד השוכן בו. מדובר אומנם בבית פרומין ההיסטורי, מקום משכנה הראשון של הכנסת בעיר הבירה, אך קשה שלא לקבל רושם שלילי ממצבו הנוכחי. חדרים קטנטנים, מסדרונות אפלים, ערמות של תיקים בארונות מטים לנפול ואולמות דיונים חסרי הדר. אין כל כבוד במשכן זה. אני מהרהר בפאר של בית המשפט העליון ותוהה מדוע זה צריך להיות כך בישראל בשנת 2013. הרב איגרא מאמין שכרב ראשי בכוחו יהיה לשנות מציאות זו.

"ראה איך נראה בית הדין", הוא קובל. "אני עוד חדש כאן, רק שנה בתפקיד, אבל בית הדין האזורי בבאר שבע שבו כיהנתי מאז נתמניתי לדיין ב-1983 נראה הרבה יותר טוב. אני חושב שצריך לשנות את המציאות שלפיה הרבנות הראשית ומערכת בתי הדין פועלים בתקציב מצחיק, ולהכניס כוח אדם חדש. על המדינה להעניק משאבים, וצריך לדעת לנהל מו"מ מול הגופים המעניקים את המשאבים הללו. הוכחתי זאת כאשר הצלחתי לשפר ללא הכר את מערכת בדיקת המבחנים לדיינות שהייתה על סף קריסה. לפעמים עדיף רב שמרן אבל כזה היכול להזיז עניינים".

דאגתה היחידה של שס, ששלטה במערכת בשנים האחרונות, הייתה להכניס את אנשיה לכל עמדה פנויה ובלתי פנויה. היא גילתה חוסר אכפתיות מוחלט לרמת השירות הניתנת לאזרחי המדינה מצד מוסדות הדת שלה. עתה, אומרים אנשי הרב איגרא, יש לחולל שינוי מהותי, ואת זה יכול לעשות רק רב שבא מהציונות הדתית, האכפתית. "שס אינה מחוברת לעשייה", הם אומרים.

הרב איגרא מתכוון להסתער גם על נושא הכשרות. "יש מין סיסמה האומרת כי כשרות של הרבנות אינה טובה ומספקת דיה. מדברים על הפרטה. בסופו של דבר הצרכן משלם יותר ולא תמיד מקבל יותר. צריך ללמוד את המערכת ולשנותה כך שתהיה עם הפנים לציבור. אני יכול להביא את השינוי המיוחל. יש לי היכולות לעמוד אל מול פני האומה ולהביא את דבר הרבנות".

הרב איגרא מעיד על עצמו שהוא שונא מהפכות. "לא אחולל מהפכה, אלא שינוי. זה אמיתי יותר. צריך להתחשב במערכות הקיימות. אני חושב שיש לשפר את מעורבות הרבנות בכל ענייני הצדקה והצדק החברתי מול המצוקה החברתית הקיימת. אני מאמין בחיבור בין כל גוני האוכלוסיה. אני נמצא באמצע, בין החרדים לחילונים, כמו שהרב קוק כתב".

לאחרונה הופתע הרב איגרא כאשר ארגוני נשים פרסמו הודעת תמיכה במועמדותו. פסיקותיו הרבות לטובת הנשים היוו עבורן תופעה נדירה בעולם בתי הדין הרבניים. "הדיינים בבאר שבע קראו לי 'הרב הפמיניסט'", הוא מצטחק. "אני לא באמת פמיניסט אבל אני חושב שביהדות יש מנגנוני הגנה על האישה שהיא, מה לעשות, לרוב הצד החלש. ההחלטות שלי אכן עזרו לנשים רבות עד כדי כך שהיו בעלים שאולצו לתת גט לנשיהם והגישו נגדי תלונות".

אתה חושב שהתמיכה הזו תסייע לך בגוף הבוחר?

"הרבנים בגוף הבוחר מכירים את עבודתי ואני לא חושב שזה יהיה מה שירשים אותם. עשיתי את עבודתי נאמנה בסייעתא דשמיא. לציבור החילוני קשה לקבל את חוק הנישואין והגירושין, אבל אם לא נהיה פופוליסטיים, זה הדבר שמאחד את כל עם ישראל, ולכן חשוב שלגבי בית הדין הגדול יהיה קונסנסוס. הדמות על כס הרב הראשי צריכה להיות כזו שהציבור כולו יתחבר אליה".

נראה שהיום דווקא הרב סתיו זוכה לתמיכה ציבורית רחבה, במיוחד על-רקע המאבקים שמנהלת 'צהר' למען הציבור הרחב ונגד נוקשותה של הרבנות, לא כן?

"אני מעריך מאוד את הרב סתיו (שניהם גדלו יחד בסניף עזרא בירושלים, מ"ט). לדעתי הוא טועה בכך שדמותו מוצגת כמי שנלחם בחרדים, גם אם הוא עצמו אינו אומר כך. ב'מקור ראשון' פורסמה קריקטורה שבה נראים החרדים נערכים מולו למגננה. אין שום טוב בזה שמיליון חרדים ורבותיהם מתנגדים לו. אבל גם חבריו ב'צהר' אינם עוזרים לו. פסיקות כמו של הרב פירון להתרת נישואין אזרחיים בתנאים מסוימים או הבעת הבנה לנישואין חד מיניים; או כאשר הרב שרלו, שותפו להנהגת 'צהר', מדבר על כך שמותר לקבל תרומות מארגונים נוצרים אוונגליסטים; או כאשר הוא עצמו קובע שניתן לתת הכשר לאולם שמציב עץ אשוח בחג המולד - אי-אפשר לעמוד מול האמירות האלה ולומר 'אני הרב הראשי לישראל'. אין פלא שגם בציבור הדתי הלאומי יש מתנגדים רבים למועמדותו".

אולי בכל זאת צריך מישהו שייצור אנטיתזה לגישה החרדית המתנכרת?

"רבנות לא צריכה להיות אנטיתזה. היא צריכה לחבר גם את החרדים".

שאינם מקבלים כלל את מרותה ההלכתית...

"אם לא היו מקבלים את מרותה, מזמן היו לנו כאן פנקסי נישואין. זה דבר קטסטרופלי".

את היתר המכירה בשמיטה הם מקבלים? ראית איזה מאבק איתנים התחולל בעניין. הרב מצגר נבחר בפעם הקודמת רק אחרי שהבטיח לרב אלישיב להתנגד להיתר המכירה - הבטחה שלא קוימה במלואה, אגב

"אנחנו תלמידי הרב קוק. אני מכהן כרבו של כפר מימון שבו נוהג היתר המכירה, אבל גם אני עושה מאמצים למעט בו. כרב המבין בחקלאות יש לי רעיונות כיצד ניתן לעזור גם מבלי להזדקק לו לגמרי".

לאנשי הרב איגרא יש ביקורת רבה על הקמפיין שמנהלת 'צהר' עבור הרב סתיו. "לרב איגרא אין שלושה מיליון שקלים להוציא על מערכת בחירות ואין גופים גדולים העומדים מאחוריו". האם הרב איגרא יוכל לגבור על משפחת לאו רבת ההשפעה או על הרב גרוסמן, אני שואל את המקורבים. "זה יהיה קשה", הם מודים, "אבל בהסכמים ניתן להגיע לכך. זה תלוי בכוח הפוליטי. צריך לעגן בהסכמים הקואליציוניים את בחירתו של רב ציוני".

הרב סתיו מודע לביקורת עליו אך הוא איתן בדרכו. כמה מחשובי רבני הציונות הדתית, ובהם הרב ליכטנשטיין והרב רבינוביץ ממעלה אדומים, פרסמו הודעות תמיכה גלויות הקוראות לבחור בו כרב ראשי. גם הרב שלמה אבינר חתם על מכתב התמיכה, שהעיר כמה חוגים חרד"ליים מישיבת הר-המור מרבצם. אלו הפעילו מערכת לחצים כבדה על הרב אבינר והוא חזר בו. לדברי הרב איגרא,הרב אבינר שלח לו מכתב תמיכה חם ואוהד.

לביקורת על הרב סתיו מצטרף גם מקורבו של הרב שפירא. "הוא איש מוכשר, יקר ומתוק, אבל העולם החרדי לא ישלים עם כהונתו, פרט אולי לחוגי הרב אלישיב שישמחו אם ייבחר כי הרי אז תימחק הרבנות הראשית לגמרי. יש לזכור מה הם עשו לרב גורן בשעתו. כאשר הם חורצים את דינו של מישהו, אללה ירחמו!".

מדוע הרב שפירא מעוניין בכהונה?

"תורה מחזרת אחר אכסניה שלה", הוא עונה לי באמרה מחז"ל. "הוא מעוניין להמשיך במסורת אביו, רבּ אברום שפירא. הוא הרי גדל כ'נסיך תורה' למן היום הראשון והיה מעין הרב הראשי לישראל לצד אביו. הוא לא היה על תקן של עסקן ומניפולטור אלא תלמיד חכם שהכיר את המסדרונות של הרבנות הראשית יותר מאביו. הוא ישב אתו בבית הדין הגדול, ראה אלפי דילמות וניסח אלפי תשובות. עולם הרבנות לא זר לו. הרב שפירא הוא אדם אציל, רב יכולות".

השאלה היא אם יש בו גם יכולת להיות דמות סוחפת, היודעת לעמוד אל מול פני האומה, לדבר אל כלל ישראל, דבר שהסתופפות בעולמה של תורה כלל אינו מבטיח?

"הוא נכנס לנעלי אביו בהנהגת ישיבת 'מרכז הרב' אחרי שכולם היו בטוחים שהישיבה מתפרקת בשידור חי. גם העולם החרדי הכיר באביו כגאון עולם וגם לו יש הכריזמה הזו. רבנות ראשית אינה רק יכולת ורבאלית, אלא גם יכולת הלכתית וחיבור בין כל חלקי האומה, אוטוריטה וסמכות. ללא ספק יש לו את זה. יש אנשים שאתה נשבה בקסמם אחרי דקה של שיחה, ויש כאלה שלוקח לך שלוש דקות. הרב שפירא הוא מהסוג השני...".

למרות המחלוקות, משוכנעים במערכת הפוליטית כי הציונות הדתית תציג בסופו של דבר מועמד מוסכם אחד. יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט התבטא לאחרונה בחשיבות החזרת הרבנות הראשית לידי בעליה האמיתיים, הציונות הדתית. שלא לציטוט אומרים אנשיו שהוא מעורב עד צוואר במשא-ומתן מול שס כדי להבטיח את הדבר. בשלב זה הוא נמנע מלהביע תמיכה במועמד זה או אחר, כדי לא לעורר את רוגזם של חרד"לים ומתונים כאחד, אבל ברור שבבוא היום ההכרעה צריכה ליפול.