|
|
נוף קייצי - עמק המצלבה [יצחק אלהרר "סקופ 80"]
|
|
|
|
|
|
האמן דוד שגיא [יצחק אלהרר "סקופ 80"]
|
|
|
|
|
|
|
נוף הרי יהודה [יצחק אלהרר "סקופ 80"]
|
|
|
|
|
|
|
נוף גלילי [יצחק אלהרר "סקופ 80"]
|
|
|
|
|
|
|
חורף בים המלח [יצחק אלהרר "סקופ 80"]
|
|
|
|
|
|
|
נוף חורפי - מנזר המצלבה [יצחק אלהרר "סקופ 80"]
|
|
|
|
|
|
|
סופת חול בערבה [יצחק אלהרר "סקופ 80"]
|
|
|
|
|
|
|
עצי שיטה בערבה הדרומית [יצחק אלהרר "סקופ 80"]
|
|
|
|
|
|
|
ים המלח [יצחק אלהרר "סקופ 80"]
|
|
|
|
|
|
|
עמק המצלבה [יצחק אלהרר "סקופ 80"]
|
|
|
|
|
|
|
נוף על-יד בית שמש [יצחק אלהרר "סקופ 80"]
|
|
|
|
|
|
|
עג'ור - נוף סתווי [יצחק אלהרר "סקופ 80"]
|
|
|
|
|
|
|
נוף חקלאי בגליל [יצחק אלהרר "סקופ 80"]
|
|
|
דוד שגיא, צייר ירושלמי, אדריכל במקצועו שלמד ציור אצל הצייר מארק ינאי ורישום אצל הצייר יוסף הירש, מציג באכסדרת תיאטרון ירושלים.
דוד שוהה רבות בטבע, מתבונן בנוף, לומד אותו, בוחן אותו מנקודות מבט שונות, מפנים, מרגיש, בתאורה משתנה, במהלך שעות היום, בשעות שונות ולאורך עונות השנה. דוד מצייר התרשמות, הבעה של רגע חולף, את האור בשעה מסוימת ביום ואת השפעותיו על המרקם, על הצבעוניות ועל הנושא המתואר. הוא עוסק באור, בצבע ובטונאליות וכך יוצר את הנופים שלו.
בתערוכה זו מוצגת סדרת ציורים של מראות ונופים ממקומות שונים ברחבי הארץ בהתחקות אחר חילופי העונות ושעות היום, ובהתחקות אחר הלך רוחו של האמן. הנוף המתווך במכחולו של האמן, יוצר דיאלוג מתמיד עם נפשו ועולמו הרגשי.
הצפייה בציורים מעוררת את חווית הקשר הבלתי אמצעי למקום, לאדמה, לטבע. נוצרת חוויה של רצון להישאב אל המקומות המוצגים באמצעות הציור, מעין הרהור נוסטלגי, דז'ה-וו למקום שנדמה שהצופה כבר ביקר בו.
תחושות אלה ניכרות בעבודות השונות באמצעות הרשמים שהן מבטאות. באחדות, הרגע של אור השקיעה המשתקף ומוחזר משדות שיבולי הבר הזהובים שבין העצים. רגעו של הפצעת השחר המעורר תחושת קרירות של בוקר לח וערפילי. חומו של להט הקיץ, והאובך השורר באוויר.
בציורים אחרים של המדבר וים המלח, יש ביטוי לקדרותו של המדבר בחורף אפוף עננים. בציורי הערבה, אווירת האובך הכבד ממחישה מעין חווית סופה במדבר. בציורים מהגליל יש תחושת רעננות ומרחב שבאים לביטוי בצבעי תכלת זכים של השמיים, לובן העננים וגווני הירוק של הצמחייה.
בעבודות חשים חיות, הנובעת ממתח וניגוד המתרחשים, ולא רק מתצורות קווי המתאר התנועתיים וממשיחות המכחול האקספרסיביות. בחלק מהציורים, החיות ניכרת במעין הנפשה. העצים נראים כדמויות בעלות הבעה. יש תחושה של דיאלוג בין העצים.
העבודות נטולות יומרה אך משדרות כנות שמרתקת את המתבונן לרצות לחוות ולחוש את האווירה והרגע של המקום ולגעת בעצים ובאדמה ולנשום את ניחוחם, שנדמה שהם מוכרים לצופה ומדברים אליו.
"כמו שהנר עין האור, כן השכל עין הנפש. וכאשר השמש אור העולם, כן הנפש אור הגוף" [רבי שלמה אבן גבירול].
אוצרת התערוכה: נגה ארד-אילון.
התערוכה תוצג עד ליום 10.3.2013.
מומלץ מאוד.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
