השופט: ד"ר שאול אבינור, בית משפט השלום בתל אביב

המועד: יום ראשון, 20.01.13, שעה 13:00

הנושא: מעצרים

אולם מעצרים המתנהל כמו שוק אינו גזירת גורל, והשופט שאול אבינור מפגין היטב כיצד ניתן לשמור על כבוד מינימלי של בית המשפט גם במקום ההומה ביותר. אולי עוזרת לכך העובדה שמדובר בשעת צהריים ויש באולם מעט עצורים, וממילא גם מעט עורכי דין ואנשי משטרה ומעט קהל. עם זאת, הערותיו התקיפות והמהירות של אבינור כאשר הסדר אינו נשמר, מלמדות שיש לו לכל הפחות חלק משמעותי בשמירה על הסדר.

התיק הראשון הוא של חשודים בגניבת רכב, שכבר נעצרו בבית המשפט בחדרה והמשך עניינם הועבר לתל אביב. איש המשטרה מסביר את בקשת המעצר ואבינור מקשיב תוך כדי עיון בדוח הסודי שהוגש לו. כאשר הסניגור חוקר את השוטר וקוטע אותו, אבינור מתערב ודורש שיאפשר לו להשיב; ואילו כאשר הסניגור מבקש "להאיר את הסוגיה", אבינור מזכיר לו שהמקום לעשות זאת הוא בסיכומים ולא תוך כדי החקירה. בהמשך מנסה הסניגור לעמת את השוטר עם מה שעלה בבית המשפט בחדרה, אך אבינור אינו מאפשר זאת ובפעם השנייה קוטע אותו: "אני פוסל את השאלה".

אבינור רוצה להתקדם: "איזו חלופה יש לאדוני להציע? יש ערב באולם?". אבל הסניגור סבור שיש לו פצצה: "המתלונן כאן והוא חוזר בו מהתלונה" ולכן מנסה להמשיך לחקור את השוטר. לאבינור נמאס: "מספיק, יישב אדוני! איזה מין דבר זה?". הסניגור לא מוותר, אומר שוב שהמתלונן חזר בו ורק כעת אבינור קולט: "איפה הוא?". האיש מתקרב לדוכן, אבינור שואל לשמו, ואז מתברר שממש לא כצעקתה: "לא אמרתי שהוא גנב לי את האוטו, אמרתי שהאוטו נגנב", מסביר המתלונן.

אבינור מתכונן להכתיב החלטה, והסניגורית של החשוד השני קצת מופתעת: "אדוני לא שומע אותי?". אבינור: "לא, אין צורך". הסניגורית: "אני מקווה שאדוני עושה אבחנה". אבינור משיב בשלילה, אך עד מהרה מתברר שזה דווקא לטובת החשודים. "מדובר בעבירת רכוש שלכשעצמה אינה מגבשת עילת מעצר", הוא מכתיב במהירות וברהיטות, ומראה שקלט מהר מאוד את התמונה כולה. "פעולות החקירה שבדוח הסודי הן כאלו שניתן לבצען כאשר החשודים משוחררים בערובה ובתנאים", והוא שולח אותם לארבעה ימי מעצר בית.

מדייק מאוד בלשונו

בתיק הבא יש הסכמה על שחרור בערבות, אבל הסניגור מבקש להפחית את סכום ההפקדה. אבינור קובע 1,000 שקל, הסניגור מבקש ארכה בהפקדת מחצית מהסכום, אבל אבינור מסרב. הערב לא בדיוק מבין מה קורה, הסניגור מציע לו שילוו מהשכנים, אך כאשר האיש קולט מה גובה הסכום - הוא אומר שאת זה יש לו. עד כאן אבינור לא מתערב, אבל כאשר הערב מתחיל לשוחח עם שכנו לספסל - אבינור מרים את קולו: "צאו החוצה!". למקרה שהיה להם ספק שהוא מתכוון ברצינות, אשת משמר בתי המשפט דואגת שהם אכן ייצאו.

זה לקח שתיים-שלוש דקות, ואת התיק הבא אבינור מסיים בדקה. הסניגור אומר שלמרשו אין כרגע חלופה להציע ולכן הוא מסכים להארכת מעצרו, אך מבקש שבבית המעצר יתנו לו אדולן (תחליף סם) בו הוא מטופל. אבינור מדייק מאוד בלשונו בהחלטה: הוא מורה להעביר את העצור לבדיקת איש צוות רפואי כדי לקבוע את הטיפול הדרוש לו, ומפנה את תשומת לב השב"ס לטענתו לפיה הוא מטופל באדולן.

"דומה שלא נעשה מאמץ"

התיק הבא ארוך יותר, גם משום שמדובר בחשד רציני: בעילה שלא מרצון של ילדה מתחת לגיל 14. איש המשטרה מגיש כרגיל דוח סודי ואומר שהחקירה מתקרבת לשלב של הצהרת תובע. הסניגור: "זה צחוק מעבודה". השוטר: "גם ביום שישי עמלנו". הסניגור: "המדליות בדרך". אבינור מן הסתם שומע אך אינו מגיב. הסניגור טוען, כי המשטרה הציעה לו להסכים להארכת מעצר ביום כאשר בתמורה תהיה אז הצהרת תובע, ואבינור נותן בשוטר מבט חקרני. לבקשתו של הסניגור, מגיש השוטר את עדותו של בעל הדירה בה לכאורה התרחש האונס ואבינור מעיין בו, כאשר באולם שורר שקט מוחלט.

הסניגור שואל האם נכון שאותה ילדה הגישה תלונות דומות נגד 11-10 גברים אחרים, והשוטר לא ממש עונה: "הייתה חקירה נוספת בה היא הייתה מעורבת". הסניגור מבקש להציג את תוצאות הפוליגרף שנערך למרשו, אך השוטר אומר שבדיקה כזו כלל לא נערכה ומגיש לאבינור את רשימת הפעולות שעדיין נותרו לביצוע. הסניגור מתנצל על שהאריך, אם כי אבינור הניח לו לחקור בחופשיות. הוא גם מזכיר שאבינור עצמו קבע שלושה ימים קודם לכן שיש לסיים את החקירה עד 20.1.13, ותוהה מדוע המשטרה דוחה את בקשת מרשו לבדיקת פוליגרף שתוצאותיה קבילות בשלב הארכת המעצר. אבינור מביט בסניגור, מקשיב וקצת קוטע אותו - ככלות הכל, הוא בקיא בתיק.

אנשי יחידת נחשון מדברים בפינת תא העצורים, אך אבינור משתיק אותם. "אבקש מאדוני לעיין בגירסת החבר" בעל הדירה, ממשיך הסניגור, ואבינור עונה: "עיינתי". כאשר השוטר מבקש להגיב על דברי הסניגור, אבינור לא מאפשר זאת: "יש סדר". הוא מכתיב החלטה: "אכן היה מקום לסיים את החקירה עד עתה ודומה שלא נעשה מאמץ מספיק בהקשר זה, אך בשל העבירה ופעולות החקירה" הוא מאריך את המעצר ביום אחד.

בקיא יותר מהשוטר

התיק הבא עוסק במהגר מסודן החשוד בסחר בסמים, אך נציג הסניגוריה הציבורית המייצג אותו איננו באולם. אבינור מחפש פתרון ושואל נציגה אחרת האם היא יכולה לקחת את התיק, וזו עונה שתשוחח קודם עם עמיתהּ ותבקש את רשותו. בינתיים אבינור מראה שהוא שולט בחומר טוב יותר מנציג המשטרה: "היה ערעור?" הוא שואל, והשוטר מופתע: "הייתה שם בקשה לעיכוב ביצוע?". הסניגורית מדווחת שאינה תופסת את חברהּ ומבקשת להמתין דקה, ואם הוא לא יגיע - תטול על עצמה את הייצוג.

אבינור יוצא מהאולם, ובדיוק אז מגיע הסניגור ובא בטענות לשוטר שלא חיכה לו. "השופט רצה", מתגונן השוטר. הסניגור מנצל את הזמן ומשוחח עם החשוד, ומדווח לשוטר שהלה מיועד ממילא לגירוש ואינו מתכוון להתנגד לכך. לאחר שהשניים מגיעים להסכמה, אומר השוטר לקלדנית שהם מוכנים ואבינור חוזר מיד. לאחר שהוא מפסיק שיחה בין סניגורית לחשוד אחר, הוא מקבל עידכון מהסניגור ומחליט לעכב ב-48 שעות את הפקדת הערבויות, כדי שביומיים אלו ניתן יהיה לקדם את הליך הגירוש.

השורה התחתונה: מדובר באחד התפקידים הקשים ביותר במערכת המשפט ושאול אבינור ממלא אותו בשילוב נכון של יעילות ושמירה על זכויות העצורים. הוא קולט במהירות את הפרטים ואינו מהווה חותמת גומי של המשטרה. אי-אפשר לומר שהוא חביב או נחמד, אך באולם המעצרים תכונות אלו אינן בראש סדר העדיפויות.

יעילות: 9

מזג שיפוטי: 8