שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ה-19 הסתכם ב-67.7%, ובכך עבר את שיעור ההצבעה בבחירות ב-2009, שעמד על 64.7% בלבד .מתוצאות מדגם שערך פרופסור אברהם דיסקין, היועץ הסטטיסטי של ועדת הבחירות המרכזית, עולה כי בניגוד לשאר המגזרים, במגזר העולים מחבר המדינות נרשמה ירידה בשיעור ההצבעה לעומת הבחירות הקודמות. משיחה שערכתי עם פרופ' דיסקין עולה שבערים בעלות אופי "רוסי" שהצביעו בעבר למפלגת ישראל ביתנו נרשמה ירידה ניכרת באחוז ההצבעה. לפי ערכתו אחוז ההצבעה כללי של המגזר ירד בכ-10%.
לפי פרופסור אברהם דיסקין הדבר מבטא אכזבה גדולה בקרב העולים, מהחיבור שנעשה בין הליכוד לבין מפלגת ישראל ביתנו. "העולים נותרו בתחושה שלקחו להם את המפלגה והם לא יצאו להצביע". לדעתי יש עוד כמה סיבות לכך . תחושתם של העולים היא, שגם שאר המפלגות לא מציעות פתרון לבעיותיהם. לא בתחום הדיור, לא בפנסיה ולא בסוגית השוויון בחלוקת הנטל הצבאי והכלכלי. רוב המפלגות לא ניצלו את אכזבת המגזר הרוסי מהממשלה. הן גם לא דברו על כישלונות ישראל ביתנו ורובן הפריחו סיסמאות ריקות מתוכן ממשי. מרבית מועמדיהם לכנסת, לא זו בלבד שלא עשו דבר וחצי דבר למען המגזר, אלא שגם לא היו מוכרים. עולי מברה"מ לשעבר חיפשו אלטרנטיבה, ומשהתאכזהו למצוא כזו, הצביעו ברגליהם ונשארו בבית. כך נוצר מצב שלראשונה,לאחר עשרים שנה, מרבית המגזר הרוסי נמנע מניצול זכותו הדמוקרטית ולא הגיע לקלפי.
יש עתיד לא הייתה אלטרנטיבה
יאיר לפיד וחברי מפלגתו, יש עתיד, רכבו בהצלחה במערכת הבחירות על גל מחאה החברתית (לפי סקר מכון דיאלוג, במחאה תמכו בציבור החילוני - 79% לעומת 52% במגזר הרוסי) ומיתגו עצמם כנציגיו ולוחמיו של מעמד הביניים הישראלי. דוח חדש של מרכז אדווה, המנתח את המאפיינים של מעמד הביניים הישראלי, מצא כי שיעור משקי הבית שהכנסתם גבוהה בקרב אשכנזים הוא 54.7% , בקרב מזרחים 45.3%, ובקרב עולים מברה"מ לשעבר רק 27.2%. משמעות הדבר, שבמגזר הרוסי מעמד ביניים קטן. מכיוון שכך, מפלגת יש עתיד לא הצליחה להפוך לאלטרנטיבה לישראל ביתנו.
ואולם, דוברי הרוסית, שהפוטנציאל האלקטוראלי שלה מגיע ליותר מ-20 מנדטים, תהווה גם בבחירות הבאות את לשון המאזניים הבין-גושית. ללא תמיכתה, אין מפלגה במדינה שיש ביכולתה להגיע לשלטון ללא תמיכתם.
