יובל של הרס וחורבן

זה יובל שנים שולטת בסוריה מפלגת הבעת' שתפסה את השלטון ב-8 במארס 1963. מאז 1970 שלטו בסוריה חאפז אסד ובנו בשאר. נביא כאן רק מקצת ממעלליהם, אופים והתנהלותם של האב ובנו שכה דומים זה לזה.

• בשאר טוען כי הוא חילוני, וכי אם יופל, קנאים מוסלמים ישלטו בסוריה, ובכך המערב יפסיד אותו. אך למעשה המצב הוא הפוך: בשאר הוא בעל הברית הנאמן ביותר של משטר האיותאללה האירני המוסלמי הקנאי קיצוני. הברית בין שני המשטרים קיימת מאז 1982, השנה שבה כרת אותה אביו במטרה להשיג הטבות ולמגר את משטרו של סדאם חוסיין, שהיה עויין למשטר הסורי.

לא זו בלבד. משטרו של אסד הוא בעל בריתם של ארגונים איסלאמיים קיצוניים כמו חיזבאללה, חמאס, "הג'יהאד האיסלאמי" ו"פתח אלאיסלאם" – ארגון שהפעיל המודיעין הסורי נגד ראש ממשלת לבנון הנרצח רפיק אלחרירי.

• בשאר הוא אומנם מנהיג מפלגת הבעת' הנושאת את סיסמאות השיוויון בין הקבוצות המרכיבות את הפסיפס הדתי, האתני, השבטי והעדתי שממנו מורכבת אוכלוסיית סוריה, אשר למען שימורו הקים מישל עפלק הנוצרי את מפלגת הבעת' בסוריה ב-1945. אך למעשה, אופיו של המשטר הסורי הוא עדתי וצר, ומייצג בצורה מעוותת את העדה העלאווית המהווה מיעוט של 13 אחוזים של האוכלוסיה.

• המשטר חורת על דגלו את סיסמת הסוציאליזם והרווחה. אך למעשה, זהו משטר מושחת, המחלק את ההטבות הכלכליות לשכבה צרה של בני העדה העלאווית ולמספר מצומצם של סונים ונוצרים בני המעמד הבינוני, תמורת נאמנותם לשלטון.

• המשטר נושא את סיסמת הסוציאליזם ( אשתרכיה). אך למעשה בשאר ובני משפחתו חיים חיי מותרות, ובבעלותו ארבעה ארמונות בדמשק ולטקייה.

• גם האיחוד הוא אחד משלוש סיסמאות-המשטר. אך למעשה, המשטר הסורי הפך לסמל הפירוד בעולם הערבי. לא רק בגלל פירוק האיחוד בין סוריה ומצרים (קע"מ) ב-1961, אלא בגלל הברית הבלתי קדושה בינו לבין המשטר האירני העויין את מדינות ערב הסוניות.

• המשטר הסורי מתיימר להיות ערש הלאומיות הערבית, אך למעשה הוא משתייך למחנה האירני הפועל נגד מדינות ערב.

• צבא המשטר מכונה "הצבא האידיאולוגי" (אלעקאדי"). אך למעשה זוהי אידיאולוגיה המפלגת את העם. זאת, משום שצמרת הפיקוד הצבאי מושתתת על טהרת בני העדה העלאווית. אם יש קצינים גבוהים מבני העדות האחרות, המשטר מקפיד שלא למנותם לתפקידים שיסכנו אותו.

• המשטר מתהדר בסיסמאות המלחמה נגד ישראל. הוא העניק לעצמו תארים כגון: ההתנגדות, המאבק המזויין, חזית הסירוב, חזית העמידה האיתנה. אך למעשה, המשטר נזהר ממעשי התגרות כלשהם ברמת הגולן, שכן הוא יודע מהו המחיר שייגבה. לכן, הוא מפעיל את חיזבאללה נגד ישראל ותומך בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה, אך נזהר מעימות ישיר עם ישראל. על כך העניקו הערבים לבשאר ולאביו לפניו את התואר: "אריה בלבנון וארנב בגולן" ("אסד בלבנאן וארנב בגולאן").

• בשאר חוזר ללא הרף על טענתו של אביו כי הוא קורבן של הטרור. הוא גם מכנה את המורדים נגדו "טרוריסטים". אך למעשה, משטר אסד מגואל בדם, יוזם ומבצע פעולות רצח לא רק נגד עמו, אלא גם נגד הלבנונים. רשימה ארוכה של נשיאים, שרים, ראשי ממשלה, חברי פרלמנט, סופרים, עיתונאים ואפילו כוכבת ערוץ טלוויזיה נרצחו ונפגעו מפעולות טרור של המודיעין הסורי.

כאמור, אלה הם רק מקצת "הישגיו" של משטר הבעת' הסורי ביובל שנותיו, שלידו האכזרית נחשף העולם בחודשים האחרונים. יש להניח כי יד זו לא תישאר נטויה זמן רב.

השאלה אינה אם עמי ערב ובמיוחד העם הסורי מאמינים לסתירותיו ושקריו של בשאר. השאלה היא האם בשאר מאמין להם. כמו שאמר הפילוסוף ג'ורג' ברנרד שאו: "האסון של השקרן הוא לא בכך שהזולת אינו מאמין לו, אלא בכך שהוא לא מאמין לעצמו".