|   15:07:40
דלג
  עמוס גורן  
עיתונאי וסופר מראה
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים

הפרט הקטן שנשכח

מלחמתם של החיילים היהודיים נגד גרמניה הנאצית היא השיא של הצבאיות היהודית מחוץ לישראל. אם ועדת השרים לסמלים ולטקסים תהפוך את יום הניצחון על גרמניה הנאצית ליום משמעותי באמת בחיים הציבוריים בישראל, יהיה לדבר גם ערך פוליטי, גם ערך תרבותי וגם ערך חינוכי
13/04/2013  |   עמוס גורן   |   מאמרים   |   מראה   |   תגובות
ציון כניעתה של בגרמניה הנאצית [צילום: AP]

שיא הצבאיות היהודית מחוץ לישראל
מלחמתם של החיילים היהודים נגד גרמניה הנאצית היא השיא של הצבאיות היהודית מחוץ לישראל. להפיכת יום הניצחון על גרמניה הנאצית ליום משמעותי באמת בחיים הציבוריים בישראל, יהיה ערך פוליטי, ערך תרבותי וערך חינוכי

חלקו של צה"ל באירועי יום הזיכרון לשואה הולך ומתעצם משנה לשנה, בין היתר מפני שכמה ממפקדיו הבכירים, ובהם הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר, הם בנים להורים ששרדו בשואה. ואולם כמנהיגים צבאיים וכמצביאים, על אנשים כרא"ל בני גנץ והאלוף אמיר אשל להתחבר לא רק אל מחנות השמדה, אלא גם אל מיליון היהודים שלחמו במדים בצבאות בעלות-הברית נגד הנאצים ונגד היפנים וניצחו. אני מציע לרא"ל גנץ שייזום, יחד עם הרמטכ"לים של הצבא הרוסי, האמריקני, הבריטי, הקנדי והצרפתי, טקס הצדעה לחייל היהודי בצבאות בעלות-הברית. יהודים שלחמו בכל הצבאות הללו והם עדיין בחיים ישמחו להשתתף.

ב-9 במאי יציינו בעולם את יום הניצחון על גרמניה הנאצית. בכל המדינות שלחמו נגד גרמניה מציינים יום זה בטקסים, באירועים ממלכתיים גדולים אך גם באירועים עממיים. ברוסיה זהו החג רב המשמעות ביותר בשנה. לנו יש מְניה נכבדת בניצחון זה: מיליון חיילים יהודים לחמו בשורות הצבאות שניצחו את צבאותיהן של גרמניה, יפן, איטליה וגם את צבאותיהם של ההונגרים, הרומנים, האוקראינים, הקרואטים, הפינים, הספרדים ואחרים שהצטרפו אליהם.

מספר הלוחמים היהודיים הוא בדוק. קיבלתי אותו מן הרמטכ"ל החמישי של צה"ל, חיים לסקוב, בעת שהיה נשיא האיגוד העולמי של החיילים היהודים המשוחררים, לצורך שידור בתוכנית רדיו שעשיתי לפני שנים רבות. במהלך ההכנות לתוכנית, מצאתי בישראל - לבד כמובן מאנשי הבריגדה היהודית מארץ ישראל שלחמה היטב בצפון איטליה נגד חטיבה גרמנית מובחרת - חיילים, טייסים ומלחים שלחמו בכל הזירות המרכזיות של המלחמה. אני זוכר במיוחד ראיון עם צלם יקה חיפאי אחד, ששירת כל המלחמה בצוללת בריטית. ביום הניצחון נכנס עם הצוללת שלו לנמל המבורג ומצא את עצמו מול קצין צי גרמני בכיר ביותר שמסר לו בהכנעה את השליטה הישירה על עשרות צוללות שהטביעו המון ספינות קרב ואוניות סוחר בריטיות ואמריקניות באוקינוס האטלנטי בחמש שנות מלחמה.

יהודים רבים בדרג הלוחם ובכל רמות הפיקוד היו בכל הצבאות דוברי האנגלית, הצרפתית (כולל לגיון הזרים), הפולנית, שהשתתפו בקרבות הקשים ביותר ובכללם כרתים, אל-עלמיין, מונטה קסינו, נורמנדי, כיבוש צרפת, מלחמת הבליטה ועוד. כאן, בישראל, היכרנו מקרוב את קולונל דוד מרכוס שבא אלינו במלחמת השחרור ונהרג בקרבות על הדרך לירושלים. ליהודים היה ייצוג נכבד גם ביחידות קומנדו וביחידות מיוחדות. בין היתר היכרתי כמה ירושלמים שנלחמו נגד האיטלקים באתיופיה בפיקודו של אורד ווינגייט ולאחר מכן המשיכו להילחם בצפון אפריקה ובאירופה. יהודים אמריקניים לחמו בהמוניהם נגד יפן בשורות הנחתים והצי, וגם כיום אפשר לשמוע מפיהם של זקנים מארצות-הברית עדויות ממקור ראשון על הקרבות והנחיתות בפיליפינים, באיי מריאנה, בטראווה, באיוו ג'ימה, בגוודלקנאל ובאוקינאווה. אלה המשיכו להילחם בחירוק שיניים עד אוגוסט 1945, כאשר ברחבי אירופה כבר חגגו את הניצחון.

לא סרח עודף של יום השואה

אולם מעל לכל מתנשא חלקם של היהודים במלחמתה של רוסיה. זו הייתה באמת מלחמת גוג ומגוג והיא האפִילה - בגודלה, באכזריותה, בקשיחותה ובעוצמות ההרסניות שהשתחררו מתוכה - על כל מלחמה אחרת המתועדת בהיסטוריה הצבאית. המלחמה ברוסיה תבעה ממיליוני חיילים בצבא האדום לחצות במשך ארבע שנים כל גבול ידוע של סיבולת, התגברות על פחד, דבקות במטרה, הקרבה ואהבת מולדת. השנאה של הרוסים לפולש הגרמני והבוז המתנשא של הגרמנים כלפי הסלאבים, הדו-קרב האישי בין שני הדיקטטורים העריצים (עריצים גם כלפי הגנראלים שלהם עצמם) שניהלו בשלבים מסויימים את מהלכי המלחמה ישירות עד לרמה של חטיבה ולפעמים אפילו של גדוד, האופן שבו הטילו לזירות הלחימה עוד מיליון חיילים ועוד מיליון, הטוטאליות שבה התנפלו שני הצבאות העצומים, ובעצם שני העמים, זה על זה, בידיעה שכדי להתקיים יש להכחיד את האחר - כל זה הוא בלתי נתפס בתודעתו של מי שלא היה שם.

חלקם של יהודי ברית-המועצות במאבק האיתנים הזה הוא אדיר. מי שעומד בתוך חלל האנדרטה הכבירה המתנשאת בקייב גבוה מעל לדנייפר ויודע לקרוא אותיות קיריליות, לא יכול שלא להבחין במספר הרב של שמות יהודיים ברשימת השמות של גיבורי ברית-המועצות החקוקים על הקירות הפנימיים. בין מקבלי האות המיוחד הזה, וגם בין בעלי עיטור הדגל האדום ועיטורים נחשבים אחרים, יש גם שמות רבים של נשים יהודיות - טייסות של מטוסי קרב מדגם שטורמוביק ויו-טו, צלפיות, קשריות קרביות, טנקיסטיות (הן התיישבו בתוך הטנקים לאחר שייצרו אותם במו ידיהן במפעלים באוראל) וחובשות קרביות שגררו פצועים רבים מתוך האש ורבות נפצעו או נהרגו בעצמן. לא מעטות מהן היו לפני המלחמה סטודנטיות, רקדניות, מוסיקאיות, ושחקניות תיאטרון מבטיחות. הבנות הללו היו מגוייסות לחלוטין למלחמה בגרמנים.

כיום, לאחר פתיחת הארכיונים ברוסיה ובשטחים שכבשו הגרמנים, אפשר לקרוא על מלחמה זו בספרי היסטוריה המביאים את העובדות באופן מלא יותר מבעבר. פה ושם יש ספרים המצליחים להעביר לקורא גם "צבע אנושי", כמו ספרו של אנטוני ביוור "סטלינגרד", שהוא גם היסטוריה וגם ספרות, המתאר את המהלכים המקצועיים של המערכה האימתנית ומחיֶה באופן מכמיר לב את מה שעבר על הלוחמים ועל האזרחים שהיו באזורי הלחימה.

אך ספרים אינם יכולים לבוא במקום עדות חיה מפי מי שהיה שם בעצמו. לכן כדאי מאוד להתחיל לגבות עדויות מוקלטות מן הלוחמים הוותיקים החיים כאן עימנו, ולא רק בהקשר של השואה ו"יד ושם", אלא בהקשר של היסטוריה צבאית יהודית. ביום שני, 9 במאי, יצעדו ותיקי הצבא האדום ברחובותינו עם דגלים, כובעים צבאיים ומדליות על מקטורניהם הישנים אך המגוהצים היטב. הם יתקבלו באדישות, כאילו מדובר בסרח עודף של יום השואה.

החייאת ההיסטוריה היא הליבה האמיתית

הישראלים אינם טורחים לשבת עם העולים הזקנים ולשמוע מפיהם איך נלחמו.

הם אינם מעוניינים לשמוע על מלחמתה של רוסיה. הם אינם רוצים לשמוע כי מבין כל 10 גרמנים שנהרגו במלחמת העולם השנייה 8 נהרגו בידי רוסים; כי אבידותיהם של הרוסים היו קשות; כי בסך-הכל היו לצבא האדום כמעט 9 מיליון הרוגים ו-18 מיליון פצועים; כי מבין 4.5 מיליון השבויים שנפלו בידי הוורמאכט, חזרו בחיים רק מיליון ו-800 אלף; כי מספרם של אזרחי בריה"מ שמתו במלחמה נאמד ב-18 מיליון, כך שבסך-הכל מתקרב מספר הההרוגים הרוסים במלחמה לכ-27 מיליון, כמעט פי-חמישה ממספר ההרוגים הגרמניים במלחמה.

כל זה אינו מובא לידיעתם של הישראלים, על-אף שליהודים יש במניין הזה חלק הרבה יותר גדול מחלקם באוכלוסיה. גם לא מעניין את הישראלים של היום שהתרבות הצבאית הרוסית האדומה ("מפקד ולא קצין", "צבא העם", "אנשי פנפילוב", "עם בודיוני נסתערה, עם וורושילוב נמגרה", "לא הטנק ינצח אלא האדם" וכולי) עיצבה את התרבות הצבאית שלנו בכל שנות המדינה שבדרך ובעשרים השנה שאחרי הקמת המדינה. למי שנולד כאן אחרי מלחמת לבנון הראשונה, נראית ההתעסקות במלחמה ברוסיה כמעֵין ריטואל של זקנים המתעקשים לנפנף במשהו השייך לעבר הרחוק, הקשור אלינו בערך כמו מלחמת קרים או מלחמות נפוליון.

גישה זו היא כשלונם של שרי החינוך בממשלות ישראל ב-30 השנה האחרונות, שאינם רגישים להיסטוריה ואינם מבינים כי החייאתה בלב התלמידים היא ה"ליבה" האמיתית, וכי זו כוללת גם היסטוריה צבאית יהודית ולא רק זוועות השואה שלעתים קרובות מותירות אותם אדישים. אולי בכל זאת כדאי להשמיע לתלמידים גם את סיפורו של יהודי שהתחיל את המלחמה כפליט צעיר מפולין, חצה את נהר הבוג אל השטח הרוסי וסיים אותה כמפקד גדוד קוזאקים בחזית הדון? אולי זה דווקא כן ידליק אותם?

היהודים הם עם לוחם. גם בגלות. בקרב יהודי אודסה, הישנה כמובן, נחשב תמיד השירות בחיל הפרשים של הצאר ליוקרתי. במלחמת העולם הראשונה שירתו בצבא הקיסר הגרמני עשרות אלפי יהודים, רבים בתפקידי קצונה. הם היו מיטב הסטודנטים היהודים מברלין, היידלברג, וגטינגן. מספר הנופלים ומקבלי האותות ביניהם היה גדול יחסית לחלקם באוכלוסיה. ליהודים יש ייצוג נכבד גם בקרב דור האינטלקטואלים והמשוררים הלוחמים הבריטים שנפלו במלחמת העולם הראשונה. במלחמת האזרחים בספרד היו היהודים יותר ממחצית המתנדבים לבריגדות הבינלאומיות, ובשירות הרפואי של הבריגדות הם היו רוב מוחלט. רבים מאנשי המחתרת הצרפתית היו יהודים, ובצבא צרפת החופשית היו יהודים רבים ובהם טייסי קרב וטייסי הפצצה לא מעטים. אחד מחברי היהודיים הצרפתיים למד בגיל 17 להטיס מטוס קרב ויצא להילחם מעל גרמניה עוד לפני שלמד לנהוג במכונית. כשנכנס בפעם הראשונה למכונית, חשב שמושכים את ההגה לאחור.

מלחמתם של החיילים היהודיים נגד גרמניה הנאצית היא השיא של הצבאיות היהודית מחוץ לישראל. אם ועדת השרים לסמלים ולטקסים תהפוך את יום הניצחון על גרמניה הנאצית ליום משמעותי באמת בחיים הציבוריים בישראל, יהיה לדבר גם ערך פוליטי, גם ערך תרבותי וגם ערך חינוכי. בימינו רואים הרוסים בישראל מדינה אחות מבחינה תרבותית, משום שהיא המדינה היחידה שאינה בתחומי ברית-המועצות לשעבר או בתחום השטחים שכבשה, שבה נשמעת השפה הרוסית בחוצות הערים ובאמצעי התקשורת ויש בה עיתונות וספרות רוסית חיה. אם נעניק חשיבות ממלכתית ליום הניצחון ונדגיש את המאבק המשותף של שני עמינו נגד גרמניה הנאצית, נעשה בכך שירות טוב גם לקשרינו הבינלאומיים. אך מעל לכל מדובר כמובן בצעד תרבותי ולא פוליטי. נעזור בזה לעצמנו להבין טוב יותר מי אנו, מהו העבר האמיתי שלנו ומניין אנו יכולים לשאוב גם כיום כוחות נפש לאומיים.

הכותב הוא עיתונאי וסופר ירושלמי ובעבר מנהל מחלקת החדשות לחו"ל ולעולים ב"קול ישראל".
תאריך:  13/04/2013   |   עודכן:  13/04/2013
עמוס גורן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הפרט הקטן שנשכח
תגובות  [ 8 ] מוצגות   [ 8 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אורי פ
13/04/13 18:11
2
יצחק זיו
13/04/13 19:22
3
מסכים
13/04/13 19:35
4
הניה
13/04/13 21:11
5
רוצקי
13/04/13 21:20
 
רוצקי
13/04/13 22:25
6
www.jwmww2.org
14/04/13 06:38
7
בן הארץ
15/04/13 12:14
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  שואה וגבורה
"כילד בן שמונה, ניצול שואה, הוכנסתי לבית יתומים יהודים אנטוורפן, יחד עם עוד 300 ילדים. גדלתי כנוצרי, כולל תפילות בכנסיה. לפני מספר שנים ביקרתי במקום, ונזדעזתי לראות, שבית היתומים היהודי הפך למסגד! " - סיפר היום (12.4.13) השר-לשעבר, יוסי פלד. הוא היה אורח המועדון המסחרי והתעשייתי בתל אביב, באירוע מיוחד לרגל יום השואה.
12/04/2013  |  אלעזר לוין   |   חדשות
ביום השואה אנו מנסים להתייחד עם הבלתי נתפס, עם כיליון שנגזר על עם שלם, שאך כחוט השערה היה חסר שיושלם כפי שתכננו אותו המפלצות.
11/04/2013  |  אליקים העצני  |   מאמרים
את השדרן מנחם פרי מ"קול ישראל", מכירים המון מאזינים ברחבי המדינה. אף אחד מהם כולל אותי לא ידע שגם לו יש את הפעקאלה שלו מהשואה. ועוד איזה פעקאלה-על גבו!. אמש, בערב שירים לזכר קרבנות השואה בז'רר בכר בירושלים אותו שידר ברשת ג'. זנח מנחם את משמרתו באמצע השידור ועלה לבמה: "שמי מנחם פרי, איש 'קול ישראל', ואני בן להורים ניצולי שואה, שניהם מהעיירה בלז'יץ, שליד לובלין בפולין. אבי איבד בשואה את רעייתו וארבעה מחמשת בניו. אימי איבדה את בעלה ואת שלושת ילדיה. על חורבות חייהם הם בנו חיים חדשים והביאו לעולם ילד משותף אחד - והילד הזה הוא אני.
11/04/2013  |  מאיר אינדור  |   מאמרים
יהודֵי תימן לא סבלו מנחת ידם של הנאצים במלחמת העולם השנייה, אך היו רשעים בסביבתם, שעינו והשפילו אותם לא פחות מהנאצים. כבת תימן, שכאמור בני משפחתה לא עברו את מאורעות השואה, אני מוצאת עצמי כל חיי "נוגעת" בסיפורי שואה, הן מהסיפורים ששמעתי משכנותיי היקרות , מנוחתן עדן (הגב' שושנה יצחק, שכונתה בפינו "גברת אלכסנדר" וגב' שושנה שמעונוביץ', שניצלו ממחנה ההשמדה באושוויץ, וגב' אירנה הופמן, שניצלה ממחנה ההשמדה בבוכנוולד), והן במסגרת לימודיי באוניברסיטה ואח'.
11/04/2013  |  שמחה סיאני  |   מאמרים
בשולי הכותרות: נְשׁוֹת הפרובוקציה סטודנטים, הַפגינו בעד הקיצוץ בהשכלה הגבוהה ההתנצלות הישראלית בפני טורקיה: הרצחת (כמעט) וגם ירשת? מה בין האחים אלברט והרמן גרינג? ולקינוח זילבר שר ובועט
11/04/2013  |  ציפי לידר  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   שואה וגבורה  /  מי ומי    / 
אפילו לא תמורת נזיד עדשים  /  דפנה נתניהו
דמוקרטיה של שבטים   /  מרדכי קידר
זכות התשובה  /  יובל ברנדשטטר
לוגיקאי קורא את העיתונים  /  אביטל פלפל
הציווי הישראלי: יהודית ודמוקרטית  /  מרטין שרמן
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il