|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
להיכן כדאי להעביר את יום הזיכרון?
|
ניסיתי למצוא מקום חדש ליום הזיכרון - על לוח השנה שלנו. מה עלה מניסיוני זה
|
יום המהול גם בשמחה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
הקריאות להעביר את יום הזיכרון מסמיכותו ליום העצמאות למועד אחר, הולכות ורבות. אני חושב שבהחלט מן הראוי לנסות למצוא ליום העצוב הזה מקום אחר. חשבתי מן הסתם להעבירו ליום חול רגיל, אבל אז הבנתי שהוא עלול ללכת לאיבוד. תארו לכם צפירה באמצע יום של חול, כשרוב הציבור בדרכו לעבודה. המעמד עלול לאבד מערכו המקודש ולהפוך לסתם מעשה שגרתי. גם הטקסים ביום כזה יכולים להיעלם מעיני רוב הציבור. אז אולי מן הראוי להעביר את יום הזיכרון בסמיכות לחג החנוכה, ככה הוא יקבל את משמעות הגבורה. אבל גם רעיון זה נראה קצת אבסורדי; אחרי הכל, מה הקשר בין תקומת עם ישראל בארצו למעשה המכבים ההיסטורי. ואולי יש להעביר את יום הזיכרון לאחד מימי חול המועד של פסח – יציאת מצרים וחזרת היהודים לארצם ההיסטורית – נראה די מתאים. גם מנהג אכילת המצות יכול להשתלב היטב עם מנהגי האבל. ובכל זאת, שוב, איך אומרים, "לא מערבים שמחה בשמחה", הרי לחג הפסח יש משמעות עמוקה היסטורית לגבי העם היהודי, כחג שאיחד אותם לאורך הדורות... ככה הלך ונדד במוחי יום הזיכרון בלוח השנה, מנסה למצוא את מקומו – ממש כמו העם היהודי הנודד בגולה. בשלב מסוים התחלתי כבר להרגיש רגשי אשמה, כמי שמתנהג ליום החשוב מאוד הזה כמשהו שמנסים פשוט להיפטר ממנו... כן, אין ברירה – אי-אפשר לברוח מזה – העצב והשמחה באים ביחד – יום הזיכרון ויום העצמאות כרוכים זה בזה, ורק שם, סמוך כל כך ליום השמח, יום העצמאות, יכול יום הזיכרון להרגיש בבית – ממש כמו שהיהודים חשים בבית בארץ ישראל. ממש כמו שבעיני אחדים אין ארצנו "ארץ זבת חלב ודבש" והם מוצאים בה חסרונות רבים – ככה גם הקמת המדינה אינה דבר קל של מה בכך – ייסורים רבים כרוכים בה, כולל השואה...
|
תאריך:
|
20/04/2013
|
|
|
עודכן:
|
20/04/2013
|
|
ארווין קליין
|
להיכן כדאי להעביר את יום הזיכרון?
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
offerd
|
24/04/13 15:34
|
|
לאחר יום הזיכרון ויום העצמאות, אני רוצה לדון בנושא רגיש וחשוב. מחמת חשיבותו, אסור שלא לדון בו; מחמת רגישותו, צריך לעשות זאת בזהירות.
|
|
|
במוסדות אור הרשב"י נערכים לקראת חלוקת האוכל לרבבות במתחם הענק סמוך לציון הרשב"י במירון בימי ל"ג בעומר תשע"ג, והקימו בימים האחרונים את האהל הענק המוכר לכולם בשם הכנסת אורחים 'צדקת הרשב"י', ובו קרוב לאלף מקומות ישיבה!
|
|
|
אייל אתה תותח. זמר עם מיתרי קול מתנת אל. אורים ותומים לזמר המזרחי, הישראלי, הכיפי.
|
|
|
יום העצמאות ה-65 למדינת ישראל חלף עבר לו, ושוב התברר כי לא רק קומץ קנוֹאים הזויים ממאה שערים ובית שמש, ידידיו של אחמדינג'אד צורר היהודים, עטו שק ואפר ביום חגה של המדינה היהודית. גם אלפים רבים מערביי ישראל (לא כולם, לא כולם), האוכלים ושותים מכף ידה, ירקו לה, כדרכם, בפרצוף. כמה אלפי ערבים מישובי ואדי ערה מהם קיימו צעדת מחאה בשדות ואדי ערה, ואחרים – בחיפה ובמקומות אחרים - הניפו בחוצותיהם את דגלי אש"ף, לציון ה'נכבה' שהם גזרו על עצמם ב-1948, כשקמו על מדינת ישראל הצעירה להכחידה. הצד השווה ביניהם, שאלה ואלה אינם משלימים עם המציאות ומייחלים לשחרור פלשתין מן הים ועד המדבר מנוכחות ציונית, והחלת השלטון הפלשתיני הנאור על המרחב שבין הים לירדן.
|
|
|
אין על יום העצמאות! החג הכי כיפי בלוח השנה. חג חילוני, בלי מצוות ודקדוקי דקדוקין, שכולו שמחה, אהבת מולדת וגאוות יחידה. ביום העצמאות כולנו שוכחים את הדברים "המרגיזים"' באמא-ארץ ואנחנו רק אוהבים אותה כל כך, כל כך, כל כך!. זאת הייתה התחושה הכללית שאפפה את קהל המוזמנים שזרם ל'סיני טמפל' שברחוב ווילשר: הרבה אנרגיות של שמחה וגאווה.
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אין עתה צורך בהתלהטות היצרים, בפאטה-מורגנה כאילו עוד מכה אחת ו"זבנג וגמרנו", והניצחון המוחלט בידינו יותר מכל יש לישראל אינטרס אסטרטגי לבנות נדבך נוסף לברית ההגנה ההולכת ונרקמת בי...
|
|
|
יוסי אחימאיר
"ביבי נקלה, ביבי נבל, ביבי מושחת, ביבי שקרן, ביבי מאוס, ביבי תחמן"... כך נפתח ביום שלישי מאמר בעיתון ה"הגון", שופר הפלשתינים - הארץ
|
|
|
יוסף אליעז
מלחמת חרבות ברזל, בצד מוראותיה, חשפה לנגד עינינו מציאות הטעונה שינוי דחוף אנו חיים בעולם "פתוח", כפי שנוהגים לומר: "כל העולם הוא כפר אחד גדול"
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|