|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

פרשות השבוע: אחרי מות - קדשים

פרשת קדושים המחוברת לפרשת אחרי מות , דנה בעם ישראל ובחובתו להיות קדוש
19/04/2013  |   אברהם הללי   |   מאמרים   |   תגובות
[צילום: פלאש 90]


הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה
הָאוֹמֵר וְאָחֵר עוֹשֶׂה אֵינוֹ גִּבּוּר
הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה גּבּוֹר זֹאת אֱמוֹר
אֵין הַמַּעֲשֶׂה נָדִיר אֶצֶל יִשְׂרָאֵל
שׁמְּקַבֵּל תּוֹרָה עוֹשֶׂה וְלֹא שׁוֹאֵל

הִחְלִיט וְעָשָׂה שַׁב לְאֶרֶץ נוֹשָׁנָה
לֹא נִרְתַּע וּבָנִים הִקְרִיב לְמַעָנָה
וְהָהֶלֶךְ הַזָּר אֲשֶׁר בַּא מֵהַמִּדְבָּר
מִתְנַכֵּל לָעָם הַשַּׁב אֶל בֶּיתוֹ מִנֶּכָר

וְחֶרֶב חַדָּה שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ הָאַחַת
וּבַשְׁנִיָּה יָנִיף דֶּגֶל שָׁלוֹם לְלֹא חַת
זֶה הוּא גִּבּוֹר אֲשֶׁר אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה
וְאֹוי לָרָשַׁע הַזּוֹמֵם לְהָרֵעַ וּמְנַסֶּה


קדשים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם

פרשת קדושים המחוברת לפרשת אחרי מות , דנה בעם ישראל ובחובתו להיות קדוש . הפרשה מביאה שורה של מצוות שרמתם המוסרית עולה על כל מה שאנחנו מכירים כיום אצל עמים אחרים, לא כל שכן אצל שכנינו הערבים. נצטוינו אנו כאן לנהוג בבני עמנו כאחים: לֹא תִּקֹּם וְלֹא תִּטּוֹר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך. (קדשים יט/יח) וביחס לגר הגר אתנו אין כאן הַכַּוָּנָה למי שֶׁהִתְגַיֵּר אלא לַזָּר אשר ימצא בארצנו נאמר: וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם.(יט/לה) התורה איננה מסתפקת ביחס של אדם לאדם אלא של אדם לדברים אחרי: כגון התחשבות באדמה פו תדלדל ולא תצמיח די מזון למחיה,לכן נאמר: לזרוע אותה כלאיים, גם התחשבות בעובד האדמה (הָאִכָּר) שלא להקניטו בשימנו צמר של צאן המשחית את עמלו של האכר וללבוש צמר ופשתים ארוגים יחד לכן נאמר: ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך.(יט/יט) . או שלא לאכול את בשר הבהמה (הגדי שמסמל בשר ) בחלב אמו שנאמר שלוש פעמים בתורה לא תבשל גדי בחלב אמו. וזה למנוע צער בעלי חיים. לא לשוא נאמר קדושים תהיו. כי נדרשת מכל אחד מאתנו מדה רבה של רחמים והגינות וחמלה . ושכל אחד יהיה אומר ועושה , ולקים צו בעל הסמכות: בבחינת "נעשה ונשמע". וגבי אלה המתנכלים לעמנו להלחם בהם ללא רתיעה ותוך הקרבה לקידוש השם, אך ביחד עם זה לקרוא להם לשלום תחילה. שנאמר : וכי תבא אל עיר וקראת אליה שלום (פרשת כי תצא) . מדות אלה ורבות אחרות המובאות בפרשה אכן מהוות סימן הכר לעם קדוש. כי ה' אלהינו שבחרנו בו כאלהי ישראל הוא קדוש.

אזהרה הנופלת על אזן קשובה

אזהרה הנופלת על אזן קשובה מונעת פגיעה ואסון. אך האוטם אזנו מִשְּמוֹעַ דברי גדול ממנו ביחוד דברי הוריו ומוריו, סופו שֶׁיִכָּוֵה ברותחין. יש אזהרה שאין תוצאתה ברורה והיא גם פחות נשמעת, ויש אזהרה שתוצאתה ברורה והיא נשמעת היטב. הפרשה אחרי מות מזכירה לנו את האסון שפקד את אהרן במות שני בניו באש שירדה מן השמים ואכלה אותם. זה היה בפרשת שמיני שם נאמר: ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אתם ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם, וימותו לפני ה'. (שם '/א,ב) החזרה על המקרה המעציב הזה בפרשת "אחרי-מות", נועדה לקשר בין האירוע ההוא לצו שמצווה הקב"ה את אהרן באמרו: ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות. (טז/ב) . אפשר לאמר גם כי זו אזהרה לבל יחזור כהן על המעשה שעשו בני אהרן ומתו בגללו. אזהרה זו היא בלשון סתומה, לכן רש"י מביא את המשל מפי רבי אליעזר בן עזריה, תַנָּא מחכמי המשנה, מְשָׁלוֹ הובא על ידינו לא פעם והנה הוא שוב מובא כתזכורת למען נשמע נעשה וננהג על-פי המשל: משל לחולה שנכנס אצלו רופא אמר לו: אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב (במקום רטיבות המזיקה לגוף) בא אחר (רופא) ואמר לחולה (לאותו חולה): אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שמת פלוני. אמירה זו נקלטה היטב , כי ממנה עולה מה יקרה לחולה שלא יקפיד בקיום מצות הרופא השני. מכאן שהאזהרה אומנם מופנית לאהרן אלא שהיא מכונת לכל כהן הנכנס לקדש שלא יעשה מעשה בני אהרן, פן ימות.

הדם ואיסור אכילתו ועלילות הגויים

הדם הוא הנפש נאמר: כי נפש כל-בשר דמו בנפשו הוא .(יז/יד) מכאן שלא רק שאין כל יסוד ל"עלילת הדם" שהעלילה הנצרות בשעתה ולאחר מכן עשו זאת גם המוסלמים (עלילת דמשק) , הרי לפי לשון התורה אין כל מקום לספק שאין אוכלים את הדם לא בּמַּצּוֹת ולא באופן אחר. כי נאמר: כל בשר דָּמוֹ הִיא, כל אֹכְלָיו יכרת. .(יז/יד) בשנאתם לישראל המוסלמים והנוצרים (לא כולם) מאוחדים, ברם באיבה על-רקע אמונה דתית המוסלמים שונאים את הנוצרים לא פחות משנאתם ליהודים. לכן שובו של עם ישראל לארצו , הייתה לצנינים בעיני "נודדי המדבר" שהתאסלמו ופלשו לארץ במהלך כיבושי כל ארצות המזרח התיכון על ידם. האיסלאם התנכל לישראל מחמת קנאות דתית וגם מקנאתם ליכולת ישראל להגשים דברי נביאיהם , ושבו בָּנִים לגבולם. כי ישראל לא שכח את ארצו ולו יום אחד, ארצו שחי בה כעם עצמאי כישות ממלכתית מדינית, מאות או אלפי שנים, בטרם נַוָּדֵי המדבר התאסלמו. והראיה לשאיפה לחיי שלום מקבלת ביטוי אצל עמנו בכל עת שפוגש איש רעהו מברכו בשלום ובכל תפילוה לאלהים אומרים יום יום "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו". ככה יד אחת של ישראל "מַחְזֶקֶת הַשָּׁלַח" (נחמיה ד/יא) והשניה מושטת לשלום, וכשהיד המושטת לשלום נדחית "מַחְזֶקֶת הַשָּׁלַח" מגוננת. וכש"חרבו (של עמנו) שלופה בידו (במדבר כב/כג) היא לא שבה ריקם. אף על-פי כן לא חדלים מלבקש שלום על כן נאמר: כל המאריך בתפילתו, אין תפלתו ריקם.(ברכות לב) יש להאריך בתפילה לשלום בטרם נצא למלחמה. שנאמר : כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום (כי תשא) לבסוף מובאת שוב ההשואה שנעשית מדי שנה בקשר לעשרת הדברות, ללמדך כי בגלל חשיבות עשרת הדברות לנו ולכל בני האדם הם נאמרו יותר מִפַּעֲמַיִם בתורה (פעם בספר שמות במעמד הר סיני ופעם בספר דברים כשמושה מזכיר את מעמד הר סיני) . בחזרה על ההשואה נועדה להדגיש את חשיבות קיומם. פרשת קדושים מכילה מצוות רבות מתרי"ג המצוות המוכרות לנו. אולם יש גם חזרה בלשון אחרת על עשרת הדברות. הרי ההשוואה בין אלה שנאמרו בשמות לבין אלה שבקדושים.


שְׂדוֹת זָרִים הֶם לִרְעִיַּת צֹאן הַזּוֹרְעִים
וְלֹֹא לַשָּׂמִים שְׂדוֹתֵיהֶם מוּבָרִוֹת וְתוֹעִים
הָרוֹעִים בְּשְׂדּוֹת זָרִים יִהְיוּ בַּזָר חוֹסִים
הֶם יאֹכְלוּ מְרוֹרִים כִּי רָעוּ בְּשְׂדּוֹת זָרִים
אִם אֶלֶּה יֶדְעוּ לְהִתְבּוֹנֵן
יָחוּשׁוּ עָפַר אַרְצָם לְחוֹנֵן

וְהַמְחַפֵּשׂ מָקוֹר יִמְצָא בַּתּוֹרָה הֵאָרָה
דְּבָרִים לְתִפְאֲרָה וְעֵצוֹת טוֹבוֹת לְכָל צָרָה
הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל פּוֹרֵק עוֹל וּמִתְהוֹלֵל
מְקַדֵּשׁ מִצְוַת אֱלִיל וְדוֹחֶה מִצְווֹת הָאֵל
אַל לַתּוֹעֶה לְהִתְאוֹנֵן
כִּי לֹא רָצָה לְהִתְבּוֵֹנן.

תאריך:  19/04/2013   |   עודכן:  19/04/2013
אברהם הללי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
פרשות השבוע: אחרי מות - קדשים
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לאחר יום הזיכרון ויום העצמאות, אני רוצה לדון בנושא רגיש וחשוב. מחמת חשיבותו, אסור שלא לדון בו; מחמת רגישותו, צריך לעשות זאת בזהירות.
19/04/2013  |  חיים נבון  |   מאמרים
המערכת החיסונית של התרבות המערבית הולכת ונחלשת. היא נאכלת כבר שנים רבות על-ידי עצמה. בסוף מלחמת העולם הראשונה פרסם אוסוולד שפנגלר את ספרו המפורסם "שקיעת המערב", שבו הוא מציע תיאוריה פילוסופית - היסטורית המתארת את התרבויות ההיסטוריות כעולות וחולפות באופן מחזורי על-פי תבנית קבועה, כשם שמתחלפות עונות השנה. ניכר כי תרבות המערב היום, שהיא יותר ציוויליזציה מאשר תרבות, נמצאת בשלב החורפי שלה, וכשם שבחורף נחלשת המערכת החיסונית של גוף האדם כך נחלשת המערכת החיסונית של הציוויליזציה המערבית.
19/04/2013  |  שלמה פרלה  |   מאמרים
אילולא ההאטה העולמית, היינו עלולים להתעורר בוקר אחד, למציאות שבה יוון היא חלום ורוד.
19/04/2013  |  דן אלון  |   מאמרים
לערים כמו ירושלים וחיפה יש היופי הטבעי שלהן וכול מאמץ של שיפור חיצוני מוסיף להן נקודות חן. תל אביב לא מצטיינת ביופי טבעי, למעט הים, אבל חיים בה אנשים במלוא מובן המילה. אך תושבי תל אביב במקום להפוך את המקום לנאה יותר, מוסיפים זיהום וכיעור, ואין גורם מחנך שיטביע בהם את התודעה של קצת אסטטיות במטרופולין נחשק.
19/04/2013  |  צבי גיל  |   מאמרים
איך נפל משמיים נוחי דנקנר. אני זוכר היטב את הימים כאשר דנקנר זכה לשבחים מקיר אל קיר בגין גאוניותו הפיננסית, נועזותו, נטייתו לצדדים רוחניים (מסעות בהודו; קשרים עם ה"רנטגן") נדבנותו הרבה ופעילותו החברתית הענפה. אפילו עיתונאים נשכניים במיוחד הפעילים בחזית טוהר המידות הזדרזו להעניק לו תעודת יושר . אריה אבנרי למשל יו"ר אומץ הכתיר את נוחי דנקנר בתואר "הטייקון החברתי" והוא לא התכוון לתספורת שקרנות הפנסיה האנטי חברתיות שלנו ספגו בגלל אותו טייקון - וכך כתב אבנרי:
19/04/2013  |  משה גולדבלט   |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il