"אבודה בהודו" <br>

כעיתונאית וככתבת, רואה רות מגד קודם לכל את 'המקום' אליו תחבר עלילה. לאחריו, עליה מוטל לפענח את 'הלמה דווקא מדינה זאת ולא אחרת'. ולבסוף, מגיע הצורך להרכיב את הפאזל. ואולם בדרך, נמצא הרבה מאוד שאלות הדורשות מענה כגון: מה מהות העלילה המחברת בין הדמויות, ומדוע? ומי יהיו הדמויות אשר ישתתפו בעלילה הנרקמת.

לצורך כך, בחרה מגד במדינת 'הודו' כמקום היעד (קודם לכן עשתה עליו מחקר מקיף). לצורך התשתית וחיזוקו היא בוחרת בקבוצת נשים שנרשמה לטיול רוחני להודו. נשות הקבוצה, הן בעלות בריתה לכל דבר ועניין. ולמרות שבין הכותבת לבינן לא מתקיים כל שיח חיצוני, השיח מתקיים למעשה 'מאחורי הפרגוד'.

הגלוי והנסתר בסיפורים, מובילים לגילויים מפתיעים על אורח חייהן של הדמויות אשר מגיעות ממגזרי אוכלוסיה שונות. ורק הרב-תרבותיות עוטה עליהן כהילה. בקבוצה נמצאות דתיות לצד חילוניות, נשואות לצד גרושות ואלמנות. לכולן סיפורי חיים על אכזבות; געגועים; אהבות; בגידות; פתיחת תיבות פנדורה והמשך ידידות שלא בקה.

'הגברים', (במרקם זה) משתתפים 'כניצבים' (אינם נושאים ונותנים, או מקיימים דו-שיח פעיל). הקובץ, אינו מתיימר לשמש כרומן מן השורה... חשוב למחברת להנציח את עולם המציאות הנושק ליומיום השבלוני, אשר מתקיים עם הקשיים והדילמות הבלתי פוסקות שמהותם במחויבויות כלפי התא המשפחתי בעיקר ילדים (הנוטלים חלק אינטגראלי בעלילה), הם מהווים את המרכיב המשפחתי החשוב מכל צד בו תבחש. כאשר השאיפה (בכל החיים הדינאמיים האלה) להמשיך 'להיות אישה' ולהישאר שפויה ישנו הצורך וההזדקקות 'לרוגע ולרוחניות'.

אהבה בלתי אפשרית

מדוע זה בחרה אילנית, שהיא אישה בעלת יציבות כלכלית, גדושה באמביציות ומעוף, להיאחז במפלט כמו הודו הרחוקה שתושביה עניים מרודים, אשר מלאה בכתות, באמונות, באלים רבים, ובאנשי גורו (שאיש אינו יודע את מקורם ומהותם), במטרה לא להרפות ממנה עד למציאת פתרון שיביא מזור לנפשה, קשה עד מאוד להבנה.

דווקא הקשיים להיגמל מאהבה בלתי אפשרית, כדי לראות את חצי הכוס המלאה ולדעת להסתפק בפחות מהשלם (המושלם), הגיעו בסופו של דבר אל סף תודעתה. כך זיהתה את העובדה הפשוטה שהיא מחפשת שותף אמיתי שיחלוק עמה את עולמו בלא סייגים.

אילנית, שהיא אחת מגיבורת הרומן שלנו, חיפשה מענה למשאלות ליבה. היא התאהבה בגבר שנטש את רעייתו כדי לחיות לצידה, אך סירב כי תביא לו ילד משלה. לעומת זאת, קיים בשטח מחייתה גבר אחר, אשר ממתין להחלטתה בכיליון עיניים. הקשר ביניהם מתחזק משזה האחרון נענה לבקשתה ומשאלתה לילד מתגשמת בזכותו.

מסתבר, כי הבריות נמצאים לרוב בחיפוש מתמיד אחר אחיזה איתנה בחיים. ואינם מודעים לכך כי האהבה הנמצאת בתוכם להעניק, ממתינה בקוצר רוח (ממש בדלת ממול לביתם), לקבלו בזרועות פתוחות. מה שמתבקש בעיקר זה להיות ערוכים ומוכנים להיפתח מרצון חופשי, לעצמך. להיות יותר קשובים וערים לנפש ולהיגיון הבריא.

סיפור חיים שונה

את התורה הזאת ניתן ללמוד על רגל אחת ובכך לפתור את הסכסוך הפנימי המתנהל בינינו לבין עצמנו, ללא כל צורך בבריחה למדינה אחרת. אלא מה, עדיף בהרבה יותר לקחת 'פסק זמן' מתרבות הצריכה והחומרנות (העוטפת את חיינו ביומיום) אשר גורמת לנו להתפתות וללכת אחר חפצים גשמיים, המעניקים לנו תמורה חסרת ערך כמו 'אשליה' שאין בה כל ממשות או תועלת.

באמצעות תשעה נשים, שכל אחת מהן ישות העומדת בפני עצמה, מסתעף הרומן שלפנינו ומוביל את הקוראים למחוזות אחרים. לכל אחת מהן סיפור חיים שונה, וכל אחת מהן מחפשת פתרונות למצוקות נפש שרירות וקיימות. כך יוצאות כל התשעה למסע תהייה משותף, כשכל אחת בדרכה, שואבת את הביטחון ואת המשענת למסעה מחברתה.

והלא כולנו מודעות לכך ששיחות נפש עם חברות, מסייעות לנשים בינינו לפרוק מתחים ומטענים לא רצויים. בסופו של דבר נמצא כי ינקנו כוחות מחודשים והשבנו לעצמנו את האמונה והביטחון ביכולותינו.

על כל אחת מבנות הקבוצה מאצילה מחברת הספר מרוחה היא. כל פרק הוא סיפור על אחת מהדמויות שפושטת צורה ולובשת צורה בקורות חייה, עד שהיא עומדת על פרשת דרכים, ומקבלת את ההחלטה הגורלית להירשם לנסיעה. הדמויות שלובות אחת בשנייה, כמו גם סיפור חייהן המתקיים לחוד ומתחבר אל הביחד.

מלחמה מרירת נפש

אנו פוגשים בשתי חברות שהתחנכו מילדות בקיבוץ. כאשר בכל אחת מהן באופן זה או אחר מקננת קינאה ברעותה. לוורד הייתה משפחה תומכת. בעוד לחברתה חירותה לא היה איש כי היא באה ממשפחה פרודה. חירותה חיבלה באהבתה הראשונה של וורד בכך שכבשה את ליבו של בן-זוגה לעצמה, גרמה לניתוק הקשר ביניהן.

לימים וורד נישאה לבן קיבוץ אחר והפכה לאלמנת מלחמה מרירת נפש. חירותה, שהייתה טובת מזג ושאפתנית מטבעה, נטשה את הקיבוץ ופתחה בקרירה משלה. היא נישאת לאיש אמיד ומעתיקה מושבה לחו"ל.

מבחינה פיננסית הייתה חירותה מסודרת וזמנה עמד בידה בשפע. היא שבה לקיבוץ במטרה להתפייס עם חברתה מהילדות.

באותה עת נמצא כי אף אחת מהן לא הייתה מאושרת בחייה האישיים. כך השלימו ביניהן כשכל אחת מהן מרגישה צורך ומוכנות למחוק את העבר (שחצץ ביניהן כקיר), ולהתחיל פרק חדש בחברות.

סמים מסוכנים

הצמד הבא בקובץ, הן שלומית וכרמלה אף הן חברות הקשורות בלב ונפש האחת אל השנייה. שתיהן באות ממשפחות דתיות, עובדות בהוראה במערכת החינוך הדתי. קשר אמיץ ובלתי מחיק נרקם ביניהן עד לחיבור ונישואין עם בחורים דתיים, בהם פגשו (בעת בריחתן הסודית בנעוריהן לאילת). הנישואין שכמובן לא איחרו להגיע עם אותם הבחורים שהצילו את כבודן ושמן הטוב. שפר חלקה של כרמלה, כי חיים בעלה התאים לציפיותיה. ואולם לשלומית, השידוך עם בן-זוגה הרצל, ממש לא צלח. החבילה המשפחתית שלה התפרקה כשמצאה עצמה בוגדת בבעלה, עם מאהב בשם דורון.

את איילה, מדענית מוח מצליחה, אנו פוגשים באמצע החיים היפים. היא מגדלת בן לתפארת יחד עם בן זוגה. עד לרגע הקריטי שבו מחליט הבן למרוד בסמכות האם ונוסע להודו. הנבואה שחזתה איילה הגשימה את עצמה ובנה שב לארץ חסר אונים עם פגיעה מוחית קשה כתוצאה מהתמכרותו לסמים מסוכנים. למרות שחזתה את הנולד, הנה לא מצאה דרך אחרת להתמודד עם הבעיה, כך שהפור נפל, והיא הצטרפה אל קבוצת הנשים שהתארגנה לנסיעה להודו. שם קיוותה כי תמצא את הפתרון. אולם אין פתרונות מיידיים. ושבועיים עם חברותיה למסע לא הספיקו. היא נוטשת את קבוצת הנשים (יום לפני שובן ארצה) ויוצאת לבדה אל הלא נודע במטרה להתחקות אחר עקבות בנה. ואכן היא מגיעה בדרך לא דרך אל אותן המקומות בהן התהלך בנה, ואף פוגשת את חברתו למסע וכן את החברים עמם התרועע עד שהפך לשבר כלי. מכאן ואילך, היא מבינה שאין לאל ידה לשנות את הגורל ומחליטה לשוב ארצה ולהמשיך מהמקום בו הפסיקה, כדי להעניק לבנה חום הגנה ותמיכה ברגעי החלמתו האיטית בהם נזקק לעזרתה ולאהבתה.

צמד האחיות רקפת וכלנית הירושלמיות לבית חסידוב שמשפחתן הייתה מהאמידות והידועות בעיר, אהבו את החיים. אהבו לשיר ולרקוד אהבו את הטבע והחופש. שתיהן גדלו יחד ננטשו על-ידי הוריהן וכך זכו לגדול על-ידי שתי הסבתות שלהן. הן למדו דרכן, להכיר את סיפור חייה של הורתן שהייתה בעצמה 'ילדת פרחים' אשר נישאה בגיל מאוד צעיר וילדה את בנותיה. מעולם לא הסתגלה להיות אם, היא שאפה לממש את עצמה כזמרת. עד שגמלה והחליטה לנטוש הכול, והשאירה את בנותיה לאחריות בעלה. האחיות רקפת וכלנית נישאו ברבות השנים גידלו את ילדיהן עד לאותו פרק בו זכו שתיהן במשפט הגירושין. הן קיבלו חזרה את הרכוש המשפחתי וגם זכו לקבל חזקה על ילדיהן. זכייתן במשפט, היא שהביאה אותן להצטרף לטיול להודו. שם הן חוגגות את שחרורן ועצמאותן. באחד משיחות הנפש שלהן, מתוודה רקפת לפני אחותה על סוד נעורים ששמרה עמה משך שנים, ומגלה כי בהיותה נערה נכנסה להריון מצלם-אמן מקומי (מבוגר ממנה בהרבה). סבתן, שהייתה אישה מעשית פתרה אותה מההיריון. הוידוי הלם בכלנית ואולם נראה כי נמצאה השעה הנכונה לגלות לה, כי היא עצמה מצאה את בחיר ליבה, עמו היא מתכוונת לגור יחד עם בנותיה בעיר אחרת, ויחד עם זאת, היא משאירה את השותפות והעסק בידי אחותה, כי בדעתה ללמוד בודהיזם ופסיכולוגיה.

שעה לא צפויה

הנה כי כן מסתבר שלכל אדם באשר הוא (גם באם הוא הכי מקורב לאחיו, כמו האחיות מבית חסידוב) יש סודות טעונים וחתומים. האם מדינת הודו כה מהפנטת, שהאדם משתחרר מכבליו ומסודותיו הכמוסים ביותר ??? שאלה זאת כאחרות, נפתחת בלא כל התראה במקום ובשעה הכי לא צפויה. האם ההשפעה הגדולה הזאת של הודו מהלכת על כל בריה בבואה בין שעריה?!

כמובן נפגוש את תמי שעברה דיכאון שלאחר לידתה את מיה. הדבר הביא אותה לזעזועים לא קלים במהלך חייה ולריבים אין סופיים עם ביתה שבגרה ונטשה את הקן. עד לאותו רגע בו קיבלה תמי את החלטה הגורלית לנטוש את הכול וגם את בן זוגה דני. יום אחד מודיעה לו כי היא נוסעת להודו ואינה יודעת מתי תחזור. למזלה הוא (מבין את מניעיה) ועונה כי הוא נשאר במקום וימתין לשובה. ואכן היא שבה מאוששת ושלמה עם עצמה ומשלימה עם ביתה, הרבה יותר מהר מאשר העלתה על דעתה.

יתכן ורוחה של מלי מדריכת הטיול, אשר שינתה את שמה לשאקטי שפירושו 'כוח' בהודית, הוא זה שהוביל את כל קבוצת הנשים המיוחדת הזאת אל 'הקשר'. ובד בבד גם אל 'הנתק' - ששיחקו חליפות בחייהן, עד שכל אחת בדרכה, מצאה את יעדה והידקה מחדש חוטים פרומים (שהיו סמויים מהעין) כשהמטרה המרכזית והעיקרית היא השבת שלמות הנפש אל החיק.

אכן נהניתי מהקריאה בשלל הערוצים אליהן נקלעתי באמצעות עטה של רות מגד, אשר זרם כמלאכת מחשבת ארוגה בדגם תרמיל מסע צבעוני קסום, הנוח לנשיאה ולא מכביד.