המושג "בנות עובדות" מתייחס לנערות או נשים העוסקות במקצוע העתיק בעולם. סר אלן אייקבורן (1939), מחבר הקומדיה העולה ב"בית צבי", לא קיבל בכדי את תואר האצולה. 77 המחזות שכתב הן מתכון להצלחה, ובארץ עלו פעמים רבות בכל התיאטרונים. כשצפיתי בחלק מהם בלונדון במהלך השנים - רק נהניתי.
הפעם מחולק הקאסט לשניים - המתחלפים בינים בביצוע. הקאסט שראיתי היה מרנין. לורין מוסרי כ"סופי", ילדה בת שש עשרה, שלא יכולה לתת לאימה להתמוטט נפשית כתוצאה מכלכלית, ופותחת באינטרנט אתר לגברים המחפשים בילוי מחוץ לבית. ללורין יש לה את כל המעלות: תמימות ילדותית, עם חן בלתי נדלה, יכולת קומית ודרמטית כאחד, וצניעות. כן, הנערה שעשתה תפקיד מדהים ב"לך לך מארצך", מעמידה את עצמה מחוץ למרכז הזרקורים, כשחברתה הטובה במחזה, קני (נופר בוקר), מסובבת לנו את הבטן מרוב צחוק. נופר עושה בשלמות נפלאה נערה בתולה, חסרת ידע מינימלי בנושאי המין עד כדי טמטום, שהעוויותיה גורמות לה להיראות מכוערת, שכל מילה שלה הורסת את התכנונים של חברתה סופי, ושפת הגוף שלה כה משמעותית, עד לכל קצה של אצבעותיה. שתי אלו, כמו מקס ומוריץ, הן צמד-חמד קומי מושלם.
רק עידו ריקלין, שיכולת התרגום והעיבוד שלו כה מופלאים (מעבר להיותו גם בימאי מחונן ורגיש), יכול היה להעביר את הרוח של אלן אייקבורן בשלמות כזו, ולהותיר את הניחוח והטעם של הקומדיה הזו. אלירן מועלם נהדר כגבר המגיע לבילוי, אך בעצם רוצה יותר למצוא בת זוג לשיחות נפש, אך מאלצים אותו לעשות סקס בכמות שאינו רגיל, עד שהוא מסיים את הבילוי בצורה מפתיעה - הוא הגורם לתפנית בעלילה במערכה השניה, עם הופעת צמד חוקרי המשטרה - דניאל ברקאי ויסמין ניזרי. שניהם עושים את תפקידם במלוא האמינות, כשגודל חכמתם מזכיר את המתחולל במחוזותינו, כשהמשטרה מתירה לאזרח שמעורב בפלילים, לשאת אקדח, מה שמניע אותו בהמשך לגרום לקטל רצחני.
אביה חדידה כאמה של סופי, אך נראית צעירה מדי בתור אם לבת טיפש עשרה, היא חביבה, אך תפקידה לא משמעותי דיו, לעומת שתי הבנות ה"עובדות" המגירות מאיתנו צחוקים הודות לטקסט הנפלא של אייקבורן ולעיבודו בידי ריקלין. טקסט שהוא מעדן עבור כל שחקן, וחוויה לצופים. עיצוב הבמה הנאה הוא פרי יצירת דלית ענבר, הבימוי הקולח - של שרית הררי, התאורה של דולב ציגל, התלבושות בעיצובה של אני אטדגי, המוזיקה המקורית של תמי לויאב, וסך הכל - ערב מהנה מאד בביצוע החושף בפנינו קומיקאית בלתי רגילה שעוד תשמעו עליה (שבמציאות היא יפה, תמירה ושופעת קסם). נופר בוקר.
