בחינות הבגרות - נחוצות או לא?

כידוע לכולנו זוהי עונת בחינות הבגרות בבתי-הספר התיכוניים ובחטיבות הביניים. אך נראה שבישראל עדיין לא נגמר הוויכוח בנוגע לנחיצותן.

בעולם שבו ידע הוא כוח, אם יודעים להשתמש בו בצורה נכונה, נראה שמבנה בחינות הבגרות מיושן וזאת מכמה סיבות:

א) הבחינות עוסקות כיום בשינון חומר מתוך ספרי הלימוד ולא בחשיבה מעמיקה. דבר המוביל לכך שרוב התלמידים והסטודנטים שוכחים חלק גדול מן החומר זמן קצר לאחר תום הבחינה.

ב) מבנה הבגרויות ומספרן הגבוה הופך הן את תהליך ההוראה והן את תהליך הלמידה למשעמם ומעיק. דבר אשר משניא את החומר הרב על התלמידים. לכן, צריך ליצור חווית למידה מאתגרת, מעניינת ומגרה, אשר באה לידי ביטוי בעבודות מחקר ובשיתוף פעולה בין תלמידים, ולאו-דווקא על-ידי בחינות שלא תמיד משקפות את רמת הידע של התלמיד.

ג) במשך כשלושה עשורים מערכת החינוך אינה ממיינת ו"מנשירה" תלמידים, כך שכמעט כל אחד יכול לסיים תיכון, אך לא כל אחד זכאי לתעודת בגרות.

לפני הבחירות אמר שר האוצר יאיר לפיד כי יש לצמצם את מספר בחינות הבגרות. בהנחה שזה מה שיקרה, יש לקיים חמש בחינות בגרות בנושאים אנגלית, מתמטיקה, אזרחות, לשון ומקצוע בחירה אשר יעשיר את אופקיו של התלמיד. כך נזכה לראות תלמידים משכילים אשר מפרים בידע וביכולת שלהם הן אנשים אחרים והן את המדינה בה הם חיים.