דיון סוער נערך ביום רביעי שעבר בכנסת על דוח ה-
OECD האחרון. במהלך הדיון תקפה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס את הממשלה על אופן ניהול התקציב. בתגובה שחרר לעברה שר הרווחה עקיצה כשאמר כי ח"כ הוגן המתנגד לתקציב - צריך להצביע נגדו גם בשעת-האמת במליאה. בכך רמז לעובדה כי לוי-אבקסיס, למרות דבריה, הצביעה בעד התקציב והתנהלות הממשלה האמורים. דבריה של לוי-אבקסיס זכו למתקפה אף מח"כים נוספים בקואליציה על-רקע התקדים הפרלמנטרי שיצרה. לראשונה חב-כנסת מהקואליציה תוקף את הממשלה על התנהלותה התקציבית.
1 כזכור, ניסיונותיה של אורלי לוי-אבקסיס לחדור לחיקה החם של הפוליטיקה הישראלית, החלו במגעים עם פואד בן-אליעזר ממפלגת העבודה, שבמהלכם אמרה: "תוכנית הליכוד הרסנית לציבור הישראלי, ונראה לי שדווקא העבודה היא זו שתוביל את השינוי". במקביל למגעים עם פואד, נפגשה גם עם
יוסי שריד כדי לבדוק אפשרות להצטרף למפלגת מרצ.
2 לאחר שנכשלה בניסיונותיה להתקבל לשתי המפלגות האלה, פנתה ל
אביגדור ליברמן, שהסכים לקלוט אותה במפלגת "ישראל ביתנו".
מאז ועד היום נראה שהיא חדרה לתוך חיינו ואנחנו לא מפסיקים לשמוע ממנה התבטאויות דעתניות כמעט בכל דבר ועניין. לוי-אבקסיס התראיינה ושחררה הודעות לתקשורת באינספור נושאים: מצב הקשישים בישראל, טיפולי השיניים לילדים, הקמת מוסדות לנוער עברייני, טיפול בפגים בישראל, סבסוד הדיור הציבורי, בעלי מוגבלויות, הוצאת ילדים מהבתים, חד-הוריות וכולי. כל פעם שנושא מסוים עולה לכותרות, אורלי ממהרת לצאת לתקשורת ודואגת לטפח את הדימוי שלה כמושיעת החלשים והמדוכאים.
ואין ספק שכל הנושאים שהוזכרו חשובים, אבל מישהו בדק פעם, לאחר שלוי-אבקסיס יוצאת בהכרזות תקשורתיות, האם היא באמת מטפלת בכל הנושאים האלה, או שהיא שוכחת מהם דקה לאחר שהפלאשים כבים? האם זה הגיוני שח"כ אחד יכול להעניק טיפול רציני ומעמיק לכל כך הרבה נושאים בקדנציה אחת?
הפרשה של משה סילמן הייתה דוגמה טובה לכך. דקה לאחר מותו הטראגי הופיעה לוי-אבקסיס בעיתונות ובישרה שהיא ניסתה לעזור לסילמן. אין שום דרך לדעת אם זה נכון, וגם אם זה נכון, לפי התוצאה, העזרה של לוי-אבקסיס לא ממש הוכיחה את עצמה. אבל מה שבאמת מטריד זה המהירות שבה רצה אורלי לגזור קופון תקשורתי על חשבון הטרגדיה של סילמן.
גם לוויכוח הסוער שהתנהל ביום רביעי במליאה, השאלה הזו רלוונטית. זכותם של חברי הכנסת שהתעמתו עם לוי-אבקסיס להרגיש שכשאורלי נואמת נגד הצעת התקציב, שהיא עצמה הצביעה בעדו, זה חוסר כנות, וניסיון להרוויח נקודות בדעת הקהל בצורה לא הוגנת. זכותם להתנגד לנאום שאמור למצב את לוי-אבקסיס כמעין צ'ה גווארה, בשעה שבפועל תמכה בתקציב. בקיצור, הקול קול יעקב והידיים ידי עשו.
ולזה תוסיפו את סגנונה האישי, שיצא לו שם בוטה במקצת. לוי-אבקסיס כבר הספיקה לכנות את פקידי האוצר חזירים
3, ואבות שהורחקו מילדיהם על-ידי רעיותיהם לשעבר והופיעו בפני ועדה בכנסת בבקשה לסיוע כונו על ידה "חוצפנים", כי כפי ש
דאגה להסביר להם, להשקפתה זכויות האם קודמות לזכויות האב.
נשאלת השאלה, האם מי שיחד עם עוד שישה מבני משפחתו "עלה בהגרלה" של מגרשים במחירים מוזלים שנערכה בבית שאן בביתן סגור וללא פרוטוקול, ושהייתה מיועדת מלכתחילה לזוגות צעירים ולמחוסרי דיור
4 - רשאי להציג עצמו כל העת כהתגלמות המלחמה בשחיתות וכאביר הצדק החברתי? האם מי שביצע זיגזגים פוליטיים מהעבודה למרצ ולישראל ביתנו במירוץ אחר כסא בכנסת, יכול כל העת להטיף מוסר לאחרים?
