איזוטופ

בעברית: "סרכזת". מתקן להפרדת חומרים. כאשר הצנטריפוגה מסתובבת, חלקים בתוכה נדחפים לדופן וצפיפותם הולכת ודועכת ככל שמתרחקים מהדופן. מכאן שחומרים בעלי צפיפות גבוהה יותר (משמע כבדים) נעים ומצטברים בתחתית. בתהליך של העשרת אורניום, הצנטריפוגה מסתובבת במהירות עצומה ובכך מפרידה בין איזוטופ 238 לאיזוטופ 235 למרות ההפרש הקטן ביניהם מבחינת צפיפות החומר.

איזוטופ של אורניום המכיל 92 פרוטונים ו-143 נייטרונים (ממרכיבי גרעין האטום). מכיל 0.72% מסך המסה של האורניום הטבעי. האיזוטופ השני הנפוץ באורניום אחרי איזוטופ 238 המרכיב 99.28% ממסת האורניום.

אבקה מרוכזת של אורניום. מופק מתהליך של סינון עפרות אורניום (עפרה/מחצב - סלע המכיל מחצבים בריכוז המתאים לכרייה) ומשמש לייצור דלק גרעיני ונשק גרעיני. עוגה צהובה משמשת כחומר גלם להעשרת אורניום. האורניום מורכב עם יסוד בשם פלואור ונוצר גז שעובר תהליך העשרה, וכך מתקבל אורניום בעל ריכוז גבוה של איזוטופ 235.

אורניום שבו איזוטופ 235 הוגדל באמצעים מלאכותיים. משמש לייצור נשק גרעיני או להפקת אנרגיה בכורים גרעיניים, בהתאם לרמת ההעשרה שלו. לצורך ייצור נשק גרעיני יש צורך באיזוטופ 235 ברמה גבוהה. משום שרמתו הטבעית היא 0.72%, יש להפיק מהאורניום הטבעי תערובת שבה אורניום 235 נמצא בשכיחות גבוהה. תהליך זה נקרא "העשרת אורניום" כשבסופו מתקבל אורניום מועשר. האורניום בנשק גרעיני מכיל לפחות 85% של איזוטופ 235. ניתן ליצור פיצוץ גם ברמה נמוכה מזו, אבל אז המסה הקריטית של גוש האורניום צריכה להיות גבוהה יותר.

יסוד כימי. סימנו U ומקומו בטבלה המחזורית 92 (לפי מספר הפרוטונים שבגרעין). האיזוטופים השכיחים ביותר של אורניום הם 234, 235 ו-238, כאשר האחרון הוא הנפוץ ביותר. כדי ליצור אורניום לפצצה גרעינית, יש להעשיר ולהגדיל את רמת האורניום 235 שבו בעזרת אמצעים מלאכותיים.