מתקן להעשרת אורניום בלייזר. באמצעות לייזרים מיוחדים ניתן להפריד בין האיזוטופים של האורניום. האתר היה סודי עד 2003. סבא"א דיווחה, כי ברגע שבמפעל יהיו כל האמצעים הדרושים, ניתן יהיה להעשיר בו אורניום בדרגה גבוהה.
רוסיה היא הספקית העיקרית של המתחם בלאשקאר עבד. בשנת 1998 חתמה אירן על הסכם עם בריה"מ על העברת המידע והאמצעים הדרושים להעשרת אורניום בלייזר. לאחר לחץ אמריקני, רוסיה לא סיפקה את כל החלקים הדרושים. מה שרוסיה כן סיפקה היה חדר וואקום מצויד במשאבות וגם אימונים ומסמכים. בחוזה מסירת המערכת צוין, כי ניתן להגיע לרמת העשרה של עד 7% וניתן יהיה להשיג 5 ק"ג של מוצר מועשר שנה לאחר ההתקנה. מומחי סבא"א העריכו, כי אם כל החבילה הייתה מועברת, ניתן היה להשיג כמויות קטנות של אורניום מועשר ברמה גבוהה.
אי קבלת כל המוצרים מרוסיה לא עצרה את אירן והיא השיגה באופן עצמאי מאירופה את האמצעים הדרושים. זאת, בנוסף לקבלת 50 ק"ג של אורניום טבעי מסין כחומר הזה למפעלים. אירן התקינה את האמצעים בשנת 2002. באותה שנה התחילו מומחי המפעל בניסויים תוך שימוש ב-500 גרם אורניום טבעי והשיגו העשרה של 0.8%.
אירן ניסתה להסתיר את המתקן מסבא"א גם לאחר שהוא נחשף. במאי 2003 סבא"א ביקשה לבקר במתקן והביקור נערך באוגוסט 2003. למרות זאת, אירן עדיין ניסתה להסתיר את המטרה האמיתית של המתקן וטענה שמטרתו היא למחקר ושום חומר גרעיני לא מעורב בניסויים. לקראת ביקור פקחי סבא"א, אירן העבירה ציוד מהמתקן וחלק מהאורניום הטבעי לאתר אחר.
בסוף אוקטובר 2003 הודתה אירן, כי מדובר במפעל להעשרת אורניום באמצעות לייזר, וזאת בניגוד להסכמים איתה. גורמים בסבא"א ביקרו באתר בשנים 2008-2007 ודיווחו, כי המעבדות מנוהלות בצורה פרטית והשימוש בלייזר נעשה למטרות אזרחיות. לפי הדוח, חלק מציוד הלייזר פורק ואוחסן; הנהלת החברה סיפקה מידע מפורט על פעילות שוטפת ומתוכננת, כולל תוכניות לעבודות בנייה, וטענה שהיא אינה מבצעת וגם לא מתכננת פעילות כלשהי להעשרת אורניום. בפברואר 2011 הודיע נשיא אירן מחמוד
אחמדינג'אד, כי אירן מחזיקה ביכולת העשרה באמצעות לייזר. מאז סבא"א נכשלה בנסיונותיה לקבוע, האם מאמצי העשרת הלייזר של אירן החלו מחדש.