תרומת המו"פ החקלאי

המו"פ החקלאי הוא הבסיס העיקרי של צמיחת החקלאות הישראלית מאז ומתמיד. לולא פעילות המחקר בה עוסקים מיטב חוקרי החקלאות במכון וולקני, בפקולטה לחקלאות, במו"פים האזוריים, ובניסויים שעורכים המדריכים החקלאיים יחד עם החקלאים עצמם, הייתה חקלאות ישראל דורכת במקומה, תקועה שנים ארוכות לאחור ומאבדת את מעמדה כדוגמה לחקלאות מתקדמת לארצות העולם ויצואנית חשובה.

המימון למו"פ החקלאי מורכב ממקורות ממשלתיים וציבוריים ובהם המדען הראשי של משרד החקלאות, תקציבי מכון וולקני והפקולטה לחקלאות והקרן הקיימת בתקציבי המו"פים האזוריים בשילוב עם כספי המגדלים דרך שולחנות המגדלים בענף הפירות במועצת הצמחים והתשלומים הישירים למו"פים האזוריים.

החלק של המגדלים שמגיע לאחוז גבוה ביותר מההשקעה במו"פ הוא חשוב ביותר הן מהפן הכספי, מאחר שללא המגדלים, חלק גדול מהמחקרים לא היה מתקיים כלל והן בהכוונת תכני ויעדי המחקרים. חלק גדול מהמחקרים היישומיים יזום על-ידי המגדלים הן במו"פים האזוריים, והן בישיבות שולחנות המגדלים במועצה על-ידי וועדות מקצועיות של השולחנות.

אפשר לקבוע ברמה גבוהה ביותר של וודאות, שתרומת החלק של המגדלים, הן כספית והן ביוזמה, היא הטריגר להרבה מחקרים בענף המטעים ולולא היא, מספר המחקרים היישומיים והדחופים בענף היה יורד מאוד. עם כל החשיבות למחקרים הבסיסיים המתבצעים במכוני המחקר ובפקולטה, יש הכרח בביצוע של ניסויי שדה ומחקרים יישומיים, על-מנת לתת פתרונות מידיים לבעיות הרבות הצצות בשטח כל הזמן.

מספר דוגמאות של מחקרים שהתבצעו בשטח, הביאו לתוצאות מיידיות ומומנו על-ידי שולחנות המגדלים במועצה:

• רשתות צל בענף הבננות: מחקר שבוצע במו"פ צמח ניסיונות והורחב לאחר-מכן לכל אזורי הארץ. המחקר הביא לחסכון במים, לשיפור איכות הפרי ולהעלאת היבולים. ערכו של מחקר זה לענף הבננות ובהמשך גם לענפים אחרים הוא גדול ביותר;

• שימוש בחומרי צמיחה להעלאת היבול באבוקדו: מחקר שבוצע במספר אזורים ומספר זנים והביא להעלאת היבולים ב-25% עד 30%. בוצע על-ידי חוקרים אזוריים במימון הענף. גם מחקר זה מיושם על-ידי המגדלים ברמה הארצית ומביא תועלת רבה לענף;

• תעלות הזנה במנגו: מחקר שהחל ביוזמת מגדלים באזור בית שאן, קיבל תנופה לאחר מחקר אזורי על-ידי החוקר ד"ר יצחק אדטו, שעבד אז באזור עמק הירדן והגליל העליון והביא להעלאת היבולים בענף המנגו מממוצע של 1.5 טון לדונם ליבול של קרוב ל-4 טון לדונם;

• מחקרים של דילול כימי בנשירים: מחקרים אלה מבוצעים במו"פ צפון בהנחייתו של פרופ' רפי שטרן ממכללת תל חי במימון המו"פים הענפיים של ענפי האפרסק, נקטרינה, תפוח ועוד. המחקרים הביאו לתועלת רבה בחסכון בימי עבודה והגדלת הפירות;

• מחקרים ותצפיות בנושאי זנים חדשים במיני פרי שונים: ענף הפירות במועצת הצמחים עוסק זה זמן רב בהשבחה ובאינטרודוקציה של זני פירות חדשים ומשופרים במיני פירות רבים: מנגו, אבוקדו, תפוחים, אפרסקים, משמש, שזיף, שקד, זית ועוד. גם כאן משקיעים המגדלים דרך השולחנות במועצה כספים רבים לקידום מיני הפרי השונים;

• מחקרים בהגנת הצומח: מחקרים רבים בהגנת הצומח במיני הפרי השונים ממומנים על-ידי שולחנות המגדלים ומתבצעים באזורים בהנחיית חוקרים אזוריים ומדריכים. אזכיר בנושא זה רק מיזם אחד - מיזם הטיפול במחלת החירכון באגס שלולא התגייסות המגדלים ביחד למימון הטיפול במחלה דרך המועצה, היה הנזק הנגרם לענף גדול ביותר.

יש כמובן דוגמאות רבות נוספות המוכיחות חד-משמעית שלולא השקעת המגדלים במחקר ופיתוח, היה ענף הפירות נשאר שנים רבות לאחור בהתפתחותו. השקעת המגדלים כולה, מתבצעת דרך שולחנות המגדלים בענף הפירות במועצה, בהם מיוצגים החקלאים מכל האזורים.

יש חשיבות רבה בשמירת כלי זה ואף חיזוקו כי לצערנו תרומת הממשלות למחקר ופיתוח בחקלאות הולכת ויורדת עם השנים. עם זאת, אנחנו מקווים שהממשלה החדשה תשנה דרכיה ותתמוך יותר במחקר ובהדרכה, אך מניסיוננו רב השנים, החלק של תרומת המגדלים לא יקטן, ויהיה הכרחי תמיד.

והערה אחרונה לסיכום: עגלת המו"פ במימון המגדלים ממשיכה לנסוע קדימה בתמיכת רוב הנוטעים, למרות אלה שרצים לידה, אוכלים מפירותיה, ולא משתתפים במשאה.