גז עצבים על בסיס זרחן אורגני. הגז חסר ריח ובעל צבע חום בהיר בצורתו הנוזלית. מתאדה בקלות בטמפרטורת החדר ובעל חיי מדף קצרים של שבועות עד חודשים. הסארין הוא נשק כימי בינארי - שני חומרים מוחזקים בתאים נפרדים ורק בעת שימוש הם מתערבבים ויוצרים את הגז. דבר זה משפר את בטיחות האחסון ופותר את בעיית חיי המדף הקצרים.
השפעת הסארין על מערכת העצבים היא קטלנית: הגז חודר דרך מערכת הנשימה ודרך העור, ובדומה לרוב גזי העצבים פוגע במערכת העצבית של קורבנותיו. תסמינים ראשונים של חשיפה לסארין הם נזלת, כיווץ שרירי החזה והצרות האישונים. לאחר מכן מופיעים קשיי נשימה, בחילה והפרשת רוק מוגברת. לבסוף מאבד הקורבן את השליטה על הסוגרים ועל שרירי השלד, כתוצאה מכך נגרמות עוויתות ומוות בחנק.
חשיפה ל-0.01 מיליגרם סארין לק"ג משקל גוף יכולה לגרום מוות תוך דקה. עוצמתו, לפי ההערכות, היא פי 500 מגז הציאניד. אם אדם מגיע לאזור שנפגע מגז סארין, הגז יכול להיצמד לבגדיו למשך כחצי שעה ובכך להדביק אנשים אחרים ומקומות אחרים. הזרקה מיידית של אטרופין מהווה תרופה יעילה נגד הסארין.
