"נשק השביתה" - הגנה או אמצעי שוד?

מצעד ראשי הרשויות הנאשמים בקבלת שוחד מקבלנים ויזמים מעלה על הפרק את שאלת ועדות התכנון למיניהן שהן חלק משורש הרע. ועדות התכנון הוקמו על-מנת לתכנן את הישובים, לקבוע סטנדרטים הולמים ואחידים בין הרשויות השונות. לועדות יש תפקיד חשוב ביותר במערכת העירונית החל מהבית הבודד וכלה בתוכנית מתאר עירונית.

במדינת ישראל קיים מנהג נלוז. כשמישהו משמיע מילת ביקורת על מישהו, באחת מתוכניות הטלוויזיה, מיד ממהרים עוד כמה מלעיזים המצטרפים למקהלת ה"נגד" ואני מתכוון לאלה המותחים לאחרונה ביקורת על החגיגה לכבוד יום הולדתו ה-90 של נשיא המדינה שמעון פרס.

ישראל נמצאת ערב בחירתם של רבנים ראשיים חדשים. מדובר בהזדמנות פז לשידוד מערכות במוסד שיש לו השפעה רבה על חיי היהודים במדינת ישראל, חילוניים ודתיים. המוסד הוותיק זקוק לרענון בשני תחומים: העדתי והציוני. יתר על כן, נוצרה הזדמנות להפריד את הפוליטיקה מן הדת ומן הרבנות, כי הראשונה מוציאה שם רע לשתי האחרונות. בפני נפתלי בנט - יו"ר הבית היהודי, שר הדתות ושר הכלכלה - ניצב אתגר, ורצוי מאד שהוא יתמודד אתו בדרכו הרעננה ולא בדרכה של המפד"ל הישנה.

במלאות 50 שנה להתפטרותו הסופית של בן-גוריון מראשות הממשלה כשהוא כבר בגיל 77 ראוי להכביר כמה מילים עליו ועל ממשיכו כראש ממשלה, לוי אשכול. ארכיון המדינה פרסם לכבוד יובל השנים מאז ההתפטרות סדרה של כמה תעודות מעניינות. מידת היושר האינטלקטואלי מחייבת לומר שאין המדובר באוצר בלום של תעודות אשר ישנה את התמונה ההיסטורית מקצה אל קצה. יש בתעודות הללו, בין השיטין, כדי להבין ששני המנהיגים, בן-גוריון ולוי אשכול, היו באמת מנהיגים במלוא מובן המילה. וודאי שהם לא היו חפים מטעויות, מאינטריגות פוליטיות ואף חולשות אנושיות רווחות דוגמת סיפורי אהבים שהשתיקה הייתה יפה להם באותם ימים של כאילו תום ושמרנות. מתברר שגם מנהיגים עוטים מסכות ומחליפים תפקידים בתיאטרון האבסורד של החיים כי, כך מתברר, הם בסך הכול בני אדם.