השבוע פנית להנהלת הכנסת בבקשה לקבל בחזרה את הציורים שלך שעיטרו עד לאחרונה את לשכתו של יו"ר הכנסת. זאת בעקבות סיום תפקידו של יו"ר הכנסת הקודם רובי ריבלין, שתלה את תמונותיך בלשכתו. נימקת את בקשתך בכך שהתבררו לך נסיבות הדחתו של ריבלין מתפקידו, ולכן אין ברצונך שציוריך יעטרו את לשכתו של מחליפו בתפקיד, ח"כ יולי אדלשטיין.
מר גרבוז, טוב שמדי פעם אתה טורח להזכיר לנו שאתה לא באמת אמן אמיתי שמה שעומד לנגד עיניו זו אמנות נטו, בלי פוליטיקה. בשנים האחרונות נאבקת בהקמת היכלי התרבות באריאל ובקריית-ארבע והיית בין המובילים להחרמתם. לפני פחות משנה הבעת זעם על החלטת שרת התרבות
לימור לבנת להקים את "מועצת המוזיאונים יהודה ושומרון" שתאפשר לתקצב את המוזיאונים באזורים הללו, כפי שמתוקצבים מוזיאונים בכל רחבי הארץ. בראיון לרדיו אפילו קשרת אז בציניות בין פעולות תג מחיר להחלטה של לבנת, והצעת להציב ליד התמונות במוזיאונים של יו"ש תמונות של תג מחיר. לא צחקנו אז, וגם היום אנחנו לא מאוד מתרשמים מההפגנות שלך.
אני לא יודע אם אתה שם לב, אבל למרות המחאות וההחרמות שלך, אנחנו מסתדרים יפה מאוד. היכלי התרבות ביהודה שומרון שוקקים אירועי תרבות גם ללא היצירות שלך ושל חבריך, וגם קירות לשכתו של יו"ר הכנסת החדש יולי אדלשטיין, לא נותרו עירומים אפילו לרגע.
במקום הציורים שלך, אדלשטיין החליט לתלות בלשכתו את ציוריו של מרדכי ליפקין הי"ד, צייר יהודי שעלה ארצה מברית המועצות, התיישב בגוש עציון ונרצח על-ידי מחבלים בפיגוע לפני כעשרים שנה. אני מתאר לעצמי שאתה לא היית מקדם את יצירותיו של ליפקין ז"ל מכיוון שבעוונותיו הוא היה מתנחל, כך שטוב שיש מי שדואג לכך שיצירותיו יקבלו את הכבוד הראוי להם.
ועוד משהו גרבוז. אם לא יאה לך שתמונותיך יעטרו את לשכת יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין - אסיר ציון שישב שלוש שנים במחנה כפייה סובייטי רק בשל פעילותו הציונית - אתה כנראה לא ראוי לכך.
