|
|
האם המוסד הרבני ראוי לאשראי שלי כאזרח [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
כשמלאו לי שמונה ימים, מילאתי חובה ראשונה לעולם ההלכה. חובה שמולאה ביוזמת הוריי. במלאות לי 13, כבר הייתי שותף יוזם ופעיל במילוי מחויבות שנייה כלפי ההלכה. החובה הראשונה מולאה במעמד ברית-המילה והחובה השנייה במעמד ברית בר-המצווה. שתי המחויבויות מולאו תחת שרביט ניצוחו של נציג ממסד דתי רבני, רבני אורתודוכסי.
אני מיוזמתי הוספתי מחויבות שלישית, כאשר לפני כמעט 60 שנה, רעייתי ואני באנו בברית הנישואים בקיבוץ שאורח חייו חילוני במעמד נציג עולם ההלכה, רבה של העיר הסמוכה. הרב בא במיוחד לקיבוץ כדי לערוך את טקס הברית.
מחויבות רביעית, אותה אהיה חייב לתת לממסד הרבני, מנעתי טרם יגיע מועד מימושה, כאשר העליתי על הכתב את דרישתי, שחובי לא ייפרע על-ידי חברא קדישא, חברת דת של הרבנות, אלא חובי ייפרע על-ידי תרומת גופי למדע.
גם ילדי ונכדי אימצו את שלוש המחויבויות ההלכתיות שמלאתי בחיי. זכיתי לחוויה של שותף למעמדים מרגשים בתחנות חייהם - בריתות, בני ובנות מצווה ובריתות נישואים, תמיד עם חותמת הממסד הרבני. תמיד מתוך בחירה.
כאזרח, שבחיי קיבלתי מתוך בחירה חופשית דפוסי טקסים דתיים מנוהלים על-ידי רבנים במעמדים משמעותיים בחיי ובחיי משפחתי, אני שואל היום יותר מכל, האם המוסד הרבני ראוי לאשראי שלי כאזרח. האם הוא זכאי להערכה מוסרית וערכית, אותה הוא מבקש באלו הימים, ימי בחירות למוסד עליון של הרבנות, הרבנות הראשית, ובמיוחד בחירת רב ראשי.
הגם שאין לי זכות בחירה, נותרתי עם זכות השאלה, האם זו רבנות או חבורת פרחחים, שאינה שמה רסן לביבי שפה ולשון. האם רבנים שכחו שדרך ארץ קדמה לתורה. איך אני אמור להתייחס אליהם. איך אני אמור להתייחס לרבנות, שיורה רשפי מילות אש ופורענות כמו: "יֵחָרֵב בֵּיתוֹ" ו"יִמַּח שְׁמוֹ". ביטויים כאלו אינם מקוטרגים אצלי בדרך ארץ קדמה לתורה.
איך אני אמור להתייחס לרב ראשי שייתכן שייבחר, אם סמכות רבנית אחרת שיפדה אותו בנאצות - "אדם רשע, לא ראוי לכלום, מסוכן ליהדות, מסוכן לרבנות ולתורה...". ומילים דומות, אולי יותר "רכות", "יותר מרוככות", נאמרו גם מסביבתו הקרובה של הטוען האחר לכס המשרה.
אלו אינם חילופי-מילים וחילופי ביטויי-לשון ראויים בין מבקשים להיות מורים רוחניים והלכתיים. אלה הם חילופי-דברים, שראויים רק לזרמי לשון-ביבים ובוודאי שלא לטוענים להיות מנהיגי רוחניים.
אלו "פניני לשון" שנפרטו על מיתרי מעמד מחליא, שנגינתם צורמנית ומחליאה את האוויר. אלו "פניני לשון" חסרי תרבות, שבינן ובין רבנות אין מאומה. לא כלום. אין בהם "דרך ארץ קדמה לתורה".
