תנועה איסלמיסטית סונית שנוסדה במצרים בשנת 1928 ופעילה בחלק גדול מארצות המזרח התיכון. התנועה החלה את דרכה באסמעיליה, הרחק ממוקדי הפוליטיקה המצרית. אסמאעיליה התאימה להקמת האחים המוסלמים עקב הימצאותם של פקידים אירופיים ממינהלת התעלה שחיו בה חיי רווחה, לצד אוכלוסיה מקומית ענייה. מתח כלכלי-לאומי זה היווה כר נוח לשגשוג התנועה. במהלך השפל הכלכלי שהחל ב-1929, גייסה התנועה אלפי חברים והצליחה להביא להתעוררות דתית בקרב האוכלוסיה.
האחים המוסלמים תמכו במשטרו של גמאל עבד אל-נאצר ושיתפו עימו פעולה, אבל התנגדו לקומוניזם. לאחר שחבר תנועה ניסה להתנקש בחיי נאצר, התנועה הוצאה אל מחוץ לחוק ומעל 4,000 מחבריה נעצרו. חברים אחרים ברחו למדינות ערב שונות וישנם דיווחים כי משום שהתנגדות הארגון לבריה"מ הייתה כל-כך חזקה, שהארגון קיבל תמיכה מה-CIA בשנות ה-60. נאצר השיב לתנועה את מעמדה החוקי בשנת 1964 ושוחררו כל אסירי הארגון. נעשו מספר ניסיונות להתנקש בחיי נאצר שיוחסו לארגון, ובהוראת נאצר נעצרו והוצאו להורג כמה ממנהיגי האחים המוסלמים.
על עלייתו לשלטון בשנת 1970, הבטיח ההנשיא אנואר סאדאת לבצע רפורמות דתיות, אבל החתימה על הסכם שלום עם ישראל קוממה את הארגון וכנראה שהיה לארגון חלק בהתנקשות בחייו של סאדאת. ב-1984 התקבל שוב ארגון האחים המוסלמים במצרים, באופן חלקי, כארגון דתי; מאז מקיים הצבא מעקב קפדני אחר פעילות הארגון, שמהווה מוקד התנגדות פוליטי משמעותי במצרים.
חברי התנועה שואפים להשליט את דת האיסלאם הסוני בחוקה ובחיי החברה, באמצעות הפיכתן של מצרים ומדינות ערב האחרות למדינות הלכה שכל מערכותיהן מתנהלות בכפוף לחוקת השריעה. סיסמת התנועה היא "האיסלאם הוא הפתרון". מאז הקמתה נקטה התנועה קו רשמי של התנגדות לשימוש באלימות כאמצעי להשגת מטרותיה. תנועת האחים המוסלמים מתנגדת לנטיות חילוניות במדינות האיסלאם, ושואפת לחזרה אל תפישות האיסלאם והתנגדות להשפעה המערבית.
אידאולוגיית התנועה מושפעת מתפישת הסלפיה, תנועה מתוך הזרם הסוני בדת האיסלאם, המתייחסת אל האבות הצדיקים שחיו בשלושת הדורות הראשונים של האיסלאם כדוגמה וכמופת, שעל פיהם יש לפעול. אולם, יש לתנועת האחים המוסלמים ביקורת קשה על התנועה הסלפית; הסלפים היו מסוגרים בעצמם, והתנגדו לכל פלג שלא היה בעל השקפה זהה לשלהם, ובשל כך התווכחו רבות עם חכמי הדת המוסלמים. עניין זה נוגד את עקרונות האחים, שכן אחד מעקרונותיה החשובים הוא אחידות הכלל מתוך סובלנות והכלה כללית המתעלות מעל השסעים ואי ההסכמות הדתיות והעדתיות.
התנועה רואה את עצמה כגוף העומד אל מול הכוח הפוליטי והתרבותי של המערב. לתנועה סניפים מאורגנים ברחבי העולם הערבי ובישראל, המארגנים פעילות חינוכית, חברתית וכלכלית. במסגרת סניפים אלו מאורגנים מפגשים, החל מתפילות בציבור ועד אירועי ספורט, היוצרים התערות חברתית.
חברי התנועה הצהירו לאורך השנים, כי השתתפו במרבית הסכסוכים הנוגעים לאיסלאם, החל ממלחמות ישראל-ערב ומלחמת העצמאות של אלג'יריה ועד עימותים מהתקופה האחרונה באפגניסטן ובקשמיר. כיום, האחים המוסלמים במצרים הם ארגון עממי, ושמו נקשר בפעולות מחתרתיות פוליטיות שונות, לרבות השתתפות פעילה בהפלת משטרו של
חוסני מובארק. במדינות אחרות יש לארגוני התנועה המקומיים תפקידים בולטים יותר, ואף מושבים בבתי הפרלמנט. אנשי התנועה תמכו או שהביאו להקמתם של ארגונים שונים, כגון התנועה האיסלאמית והג'יהאד האיסלאמי במצרים, ותנועת הקהילות המוסלמיות המכונות "מוג'הידין" באירופה ובארצות הברית.
