|   15:07:40
דלג
עיתונאי   |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
חרדה משתקת [צילום: פלאש 90]

כמו אז

פאניקה ציבורית, 3.4 מיליון מנות חיסון, מבצעי חיסון המוניים, וחולים שנדבקו בשל החיסון שהוענק לכל ילדי המדינה. הגילוי של נגיפי פוליו בדרום מחזיר את בכירי משרד הבריאות לאירועים מלפני 25 שנים
10/08/2013  |     |   כתבות   |   מקור ראשון   |   תגובות
ד"ר יצחק ברלוביץ

לשבור את מעגל ההדבקה
יו"ר איגוד רופאי המשפחה פרופ' שלמה וינקר: "הדבר החשוב ביותר זה שהחיסון נותן את הסיכוי לשבור את מעגל ההדבקה. כל השיקולים יחד מראים שיש כאן עבודה מאוד מסודרת. פאניקה זה אפילו לא קרוב למה שקורה"

"שלושה חודשים לאחר תום מבצע החיסון ההמוני מעלה משרד הבריאות, בתשובתו להערות הביקורת, ספקות בדבר נחיצותו ויעילותו של המבצע. מחצית מקרי הפוליו שדווחו בין השנים 1987-1983 (ארבעה מתוך שמונה) היו קשורים בקבלת תרכיב חיסון. דפי המידע שהועברו להורים בנפות חדרה ורמלה היו מטעים. יותר מ-3.4 מיליון מנות תרכיב הוזמנו ונתקבלו בארץ עוד טרם הוחלט על מבצע החיסון ההמוני ובעת קבלת ההחלטה על מבצע החיסון ההמוני הסתמך המשרד, בין היתר, על תוצאות בדיקות בדבר הימצאות נגיפי פוליו בביוב. אולם התוצאות לא היו סופיות ולא הראו בוודאות שהנגיפים אלימים", כך פתחה מבקרת המדינה דאז מרים בן-פורת את דוח הביקורת מספר 39 לשנת 1988, שבו הקדישה פרק שלם למערכת הבריאות ולטיפול בהתפרצות נגיף הפוליו באותה שנה.

בשנת 1988 נרשם גם התיעוד האחרון של תחלואה מהנגיף בישראל, 15 חלו במחלה. אלא שבתחילת חודש יוני האחרון, 25 שנה מאז אותה שנה, זוהו שרידים של הנגיף במערכות הביוב ברהט וביישובים נוספים בדרום, והפוליו שוב מהלך איימים על מדינה שלמה.

"הדבר הדרמטי ביותר שהיה באותה תקופה, פרט לאותם גילויים של נגיפים בביוב, היו החולים", נזכר ד"ר יצחק ברלוביץ, אז עוזר רפואי לראש שרותי האשפוז במשרד הבריאות, והיום מנהל בית החולים וולפסון בחולון. "היו אנשים, בודדים אמנם, שחלו בפוליו. אני זוכר בזמנו אישה שאושפזה בבית החולים הלל יפה וסבלה משיתוק. זו גם התמונה שהכי זכורה לי מאותה תקופה. היא אמרה בראיונות שמדינת ישראל לא הגנה עליה. אז זו הייתה מחלה שבאה לידי ביטוי אמיתי, לא כמו היום. היום אין חולים ומשותקים".

הידבקות פסיבית
ד"ר משה משיח [צילום: יח"צ]

ד"ר ברלוביץ מספר על תהליך קבלת החלטות דרמטי הרבה יותר מאשר היום, ופאניקה משמעותית יותר בציבור. "הפוליו אותר במרכז הארץ, במחוזות של חדרה, רמלה ולוד. הייתה החלטה ללכת לכיוון של חיסון, בזריקה או בטיפות. היה ויכוח מקצועי, וגם אז התייעצו עם אנשי ארגון הבריאות העולמי. לבסוף הוחלט לבחור בחיסון המוחלש הניתן דרך הפה", אומר ברלוביץ.

התמונה הזכורה לרבים מאותה תקופה היא זו של שרת הבריאות דאז, שושנה ארבלי אלמוזלינו, שצולמה בזמן שהיא מדגימה מהי הצורה הנכונה לקחת את טיפות החיסון, למחרת כיכבה התמונה שלה, כשהיא בולעת את התרכיב, בכל העמודים הראשיים של העיתונים היומיים.

"הוויכוחים היו, מטבע הדברים, בין אנשי המקצוע. כל אחד ציין את היתרונות והחסרונות של כל חיסון", אומר ברלוביץ. "החיסון המומת הניתן בזריקה נחשב לבטוח הרבה יותר בזכות הטכנולוגיה שהייתה אז, והטענה הייתה שהוא מייצר את הנוגדנים שהוא אמור לייצר ברגע קליטתו בגוף. לחיסון החי-מוחלש היה יתרון גדול, שלא צריך לחסן את כל האוכלוסיה; מספיק אחוז מאוד גבוה של מתחסנים, ואז מעצם העובדה שהחיסון נחלש ומופיע פחות בצואה של אנשים יש פחות הידבקות פסיבית מהחיסון".

הגישה של מערכת הבריאות באותה תקופה הייתה להתמקד במיגור הנגיף בקרב אוכלוסיה שהציגה את הסימנים הקלים למחלה, דוגמת חום, כאבי ראש, כאבי בטן והקאות. ברגע שהופיעו הסימנים הנוירולוגיים, כמו חולשה של הגפיים או מעורבות של מערכת העצבים המרכזית, אותם אנשים הוגדרו כחולי פוליו. 15 כאלה אותרו במהלך 1988.

"הוויכוח אז והיום הוא אותו ויכוח. לפני ההחלטות הסופיות היו אנשים שאמרו ככה ויש שאמרו אחרת. בסופו של דבר אני מבין שגם הפעם התקבל רוב של אנשי המקצוע, שכמעט כולם נטו לכיוון של החיסון החי-מוחלש. גם ארגון הבריאות העולמי שרואה את התמונה העולמית הרחבה יותר גיבה את המהלך", מבהיר ברלוביץ.

אלא שד"ר משה משיח, מי שכיהן באותה תקופה כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות ושנה אחר כך מונה למנכ"ל, לא מסכים עם הקביעה של ברלוביץ. משיח סירב להתראיין לכתבה, וכל שהסכים לומר היה: "מכיוון שאני יודע שאדרש מיד לביקורת על מה שנעשה היום, ואפילו ביקורת קשה, אני מעדיף להישאר מחוץ לכתבה. אנשים לא אוהבים ביקורת, הם בדרך כלל מתעבים אותה. לכן אני מעדיף לא להיכנס לעניין הזה".

משיח מתכוון ככל הנראה, בין היתר, לביקורת שהושמעה על השימוש בחיסון החי-מוחלש מפי קבוצת הורים בפייסבוק, שהזכירו כי ב-2005 הופסק בישראל השימוש בחיסון והוכרז כמסוכן על-ידי אנשי מקצוע בארץ ובעולם, מפני שהוא גרם לתופעות לוואי של התפרצות המחלה עצמה. אלא שבמשרד הבריאות השיבו כי החיסון הניתן היום הוא חיסון חדש, שעושים בו שימוש בשלוש השנים האחרונות.

אחד לאלף
מרים בן-פורת [צילום: פלאש 90]

אחד ההבדלים המובהקים בין התקופה הנוכחית לזו של לפני 25 שנה הוא באמצעי האבחון. רמת בדיקות המעבדה עלתה באופן ניכר, והיום יש בידי מערכת הבריאות היכולת לאפיין ברמת ודאות גבוהה עד כמה נגיף הפוליו הוא אלים.

ברגע שמתקבלת האבחנה המדעית שאכן מדובר בנגיף אלים שיפגע בבני אדם, ניתן לדעת בסבירות גבוהה למדי כי אחוז מסוים מהנפגעים יגיע גם לכדי שיתוק. וזה מה שמפחיד יותר מכל את משרד הבריאות. "היום יש אוכלוסיות מסוימות בישראל שמכל מיני סיבות הן לא מחוסנות", מזהיר ברלוביץ. "מדובר בקהילות שלמות ששיעור החיסון בהן נמוך. וברגע שהנגיף יגיע אליהן המחלה תתפשט שם כמו אש בשדה קוצים. זה עולם אחר לגמרי. והחשש אמיתי וכלל לא תיאורטי. מקרה השיתוק הראשון הוא רק עניין של זמן. זו לא שאלה של האם, אלא מתי. אין אפשרות שאם מגלים כמות כזו של נגיפים בביוב ובהפרשות של ילדים לא יווצר מקרה של שיתוק. נכון שהכל זה עניין של סטטיסטיקה, אבל גם מקרה אחד של שיתוק מתוך 1,000 הדבקות אומר שעל כל 100 אלף נדבקים יהיו מאה משותקים".

בהקשר לעניין זה כתבה מרים בן-פורת, בדוח הביקורת על מבצע החיסונים של 1988, כי "עם קבלת תרכיב חיסון מוחלש קיימת סכנה של הופעת המחלה עם השיתוקים הכרוכים בה. סכנה זו מוגדרת בתדריך החיסונים של משרד הבריאות כנדירה ביותר. יו"ר ועדת ההיגוי העליונה למחלות זיהומיות הסביר למשרד מבקר המדינה שקיימים חילוקי דעות מקצועיים בין הטוענים שהסיכון לחלות עם קבלת תרכיב החיסון הוא אחד למיליון, לבין הטוענים שהיחס הוא אחד לחצי מיליון. ישנה דעה אף מחמירה יותר, לפיה בין מקבלי התרכיב המוחלש בפעם הראשונה יש סיכוי של אחד ל-200 עד 250 אלף לחלות במחלה".

בתחילת השבוע האחרון הכריז משרד הבריאות על תחילתו של מבצע החיסון נגד נגיף הפוליו בדרום. כ-150 ילדים עד גיל תשע אמורים להגיע בחודש הקרוב לטיפות החלב הפזורות באזור כדי לקבל את החיסון החי-מוחלש בשתי טיפות דרך הפה. לשם כך הזמין המשרד מיליון מנות חיסון, שמוכנות במידת הצורך במקרה שתתקבל החלטה לחסן את כל ילדי הארץ. ההחלטה על המהלך הזה התקבלה ביום שישי, לאחר שהתקבלו תוצאות בדיקות מעבדה שנלקחו מאזור המרכז.

מכיוון שנגיף הפוליו לא אותר בישראל מאז 1988, מבצע משרד הבריאות ניטור ומעקב אחריו באמצעות דגימות שנלקחות ממי ביוב אחת לחודש. הדגימות האלה הן שהובילו לחשד הראשוני על כך שהנגיף חזר לגבולות המדינה, כנראה ממצרים.

לחצים בינלאומיים
[צילום ארכיון: אלדן דוד/לע"מ]

הראשונים לחשוד במחלה אז, לפני 25 שנה, היו אנשי היחידה הנוירולוגית בבית החולים הלל יפה בחדרה, בראשות מנהל המחלקה, פרופ' רפי קרסו, שם גם טופלו כל נפגעי הפוליו של 1988. הוא הורה לערוך בדיקת צואה לאדם הראשון שאושפז בחשד למחלה, וכשסיפר על הממצאים התקשה למצוא כאלה שיאמינו לו שכן הדעה הרווחת הייתה שהמחלה מוגרה. אז החלה הטראומה הלאומית, ששורשיה בתקופת הפוליו של שנות ה-50, לצוף מחדש מעל פני השטח, בגלל הפגיעה במאות תינוקות.

כותרות העיתונים לפני 25 שנה דיברו על חשש גובר מפוליו והתרחבות של מבצע החיסונים לכיסוי מאות אלפי ילדים. כותרת אחרת הזכירה שאפילו הגורילות והשימפנזים בספארי ברמת גן חוסנו נגד הנגיף.

פרופ' שלמה וינקר, היום יו"ר איגוד רופאי המשפחה, היה בשנת 1988 רופא צעיר וחניך בבית הספר לקצינים בה"ד 1. "אני זוכר שטפטפו לנו את הטיפות על פרוסת לחם ואמרו לנו לאכול אותה. התבדחנו שזה מזכיר לנו את לחם הקודש בכנסייה. אז גם חיסנו את כולם, לא רק את הילדים", נזכר וינקר.

וינקר היה אחד מהמומחים שאיתם התייעץ משרד הבריאות בשאלה כיצד יש לפעול למיגור נגיף הפוליו. הוא מבהיר כי ככל הידוע לו, המצב היום שונה לחלוטין ממה שהיה אז. "בדיקות המעבדה לזיהוי נגיפים במי הביוב מדויקות ברמה מאוד גבוהה, ויודעות לרדת עד לרמה של זיהוי הווירוס כאן כזה שהיה גם במצרים. אני מתרשם שלוקחים את העניינים מאוד ברצינות. אין כאן קטע של פופוליזם, של מה אומר בוועדת החקירה. יש כאן מקצועיות גבוהה ביותר. בודקים ושוקלים ומתייעצים עם אנשי המקצוע".

השאלה היא האם בסופו של דבר לא נוצרת כאן פאניקה מיותרת?

"ביצירת פאניקה אתה שואל את עצמך מה אני מרוויח ומה אני מפסיד. אין פה הפסד גדול כי בסך הכול החיסון מאוד בטוח ואין תופעות לוואי. לעומת זאת, התועלת מאוד חשובה מעשית ותדמיתית. לא נעים להיות מדינה מערבית שיש וירוס פוליו בתחומה. יש גם לחצים בינלאומיים שמופעלים כדי לנקוט בפעולות מסוימות. הדבר החשוב ביותר זה שהפתרון נותן את הסיכוי לשבור את מעגל ההדבקה. כל השיקולים יחד מראים שיש כאן עבודה מאוד מסודרת. פאניקה זה אפילו לא קרוב למה שקורה".

להערכתך יחליטו לבסוף לחסן בכל הארץ?

"להערכתי לא. כי הרי במהלך החיסונים ממשיכים לדגום את מי הביוב ואם שם יראו שאין אזורים נוספים נגועים ולא יחזרו דגימות חיוביות, במקביל לקצב ראוי של התחסנות, אז החיסון יהיה תחום ומדוד".

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
הערת המערכת: הראיון התקיים לפני ההחלטה לחסן בכל הארץ
תאריך:  10/08/2013   |   עודכן:  10/08/2013
אבי יופה
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הקבלן והיזם הוותיק מיכה בר-און, 49, מגיע לתל אביב, אחרי שבמשך שנים בנה ברחובות. הוא זכה אשתקד בהתמחרות, ורכש מכונס הנכסים עו"ד שי רווה מגרש בן 5 דונם (10.4 דונם ברוטו, אך היו הפקעות) בדרום העיר, רחוב קיבוץ גלויות פינת אליפלט, בר-און שילם 29 מיליון שקל, הרבה מעל הערכת השמאי, שהייתה 21 מיליון. הוא כבר פינה שישה פולשים, והגיש לעירייה תוכנית רעיונית לבנייה משולבת של מגורים, מסחר ומשרדים.
09/08/2013  |  אלעזר לוין  |   כתבות
נכנסנו לפרק זמן בעל משמעויות כלכליות פוליטיות וחברתיות. זה זמן בו כדאי להיות זהירים בעסקים, התגובות עלולות להיות אגרסיביות וכוחניות בכל הקשור לכסף, ויתעוררו קונפליקטים או מאבקי כוח מסוכנים, שעלותם עלולה להיות יקרה מאוד.
09/08/2013  |  טובה ספרא  |   כתבות
בעשור האחרון התרחבה המערכה לדה-לגיטימציה של ישראל בתחום המשפט הבינלאומי. קולות הרקע של התקופה האחרונה הם של שיחות השלום ושחרור האסירים הפלשתינים, נושאים שלפרופ' ארווין קוטלר - חבר הפרלמנט הקנדי מטעם המפלגה הליברלית ולשעבר שר המשפטים והתובע הכללי של קנדה - יש מה לומר עליהם. קוטלר הוא אחד המומחים הגדולים בעולם למשפט בינלאומי ופעיל זכויות אדם עתיר הישגים. במשך השנים ייצג אסירי מצפון רבים בעולם, ובהם נתן שרנסקי.
09/08/2013  |  דרור אידר  |   כתבות
היועמ"ש וינשטיין מעביר באיחור ניכר לחקירת המשטרה חשד להיבטים פליליים בפרשת הרפז אם תועלה מועמדות פרופ' יעקב נאמן לנגיד בנק ישראל, תנועת אומ"ץ תביע התנגדותה, משום שברשות המיסים מצוי תיק חקירה פתוח נגדו קושייה: מדוע נסגרו תיקי החקירות נגד עו"ד אורי מסר? ברוך שפטרנו מעונשו של איתן רוב
09/08/2013  |  אריה אבנרי  |   כתבות
לוחמי גדוד 52 של חטיבת השריון 401 שלחמה במלחמת יום הכיפורים נפגשו לאחרונה עם לוחמי הגדוד בהווה... בראיון לערוץ 7 סיפר סא"ל במילואים ומי שהיה מפקד פלוגה בגדוד במהלך מלחמת יום הכיפורים, אבי גור, 'לא אשכח לעולם את מלחמת יום הכיפורים בה התחלתי כסגן מפקד פלוגה בתעלת סואץ כשהמלחמה נפתחה ומעלינו מטוסים מצריים. כעבור כמה שעות המפקד שלי נהרג והפכתי להיות מפקד הפלוגה של 8 טנקים מול אלפי חיילים וכלים של המצרים".
08/08/2013  |  תרצה הכטר  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
יעקב אחימאיר
יעקב אחימאיר
בימים אלה, כנהוג בתקשורת בטרם בחירות, משאלי דעת הקהל עוסקים, כמובן, בשאלה: איזו מפלגה תזכה לרוב בפרלמנט בווסטמינסטר (הרובע בלונדון המארח את בנייני הפרלמנט).
זלמן שובל
זלמן שובל
מדוע זה קורה לנו כל פעם?    אסור לשכוח, שאין מבנה ארגוני ומערכתי שיבטיח מעצמו את מניעת ההפתעה, וגם לא טכנולוגיה, חדישה ומתוחכמת ככל שתהיה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il