בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
מלחמה באפידמיות או לא להיות
|
קשה לקבוע עמדה לכאן או לכאן בכל הנוגע לעמדת משרד הבריאות והעומדת בראשו בכל הקשור למלחמה בניצני מגפת הפוליו, אך מה שברור הוא שהמלחמה במגפות היא מלחמה קשה, לא שוויונית, לא דמוקרטית, עם החלטות בלתי אפשריות בין "נבלה" ובין "טרפה", כלומר החלטות המיטיבות עם הרוב הבריא, אך לעיתים עושות רע ואפילו רע מאוד למיעוט הנפגע מהמגפה או מהטיפול בה
|
שרת הבריאות. לטובת הציבור [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
סעיף 20 לפקודת בריאות העם אומר כדלקמן: 20. סמכויות לשעת-חירום (תיקון: 1947,1945): "(1) אם נראה כי מרחפת על איזה חלק של ישראל סכנה של מחלה איומה אפידמית, מקומית או מידבקת או כי הוא נגוע במחלה כזאת, דהיינו, דבר, חולירע, קדחת צהובה, אבעבועות, טיפוס הבטן או מחלה אחרת שהכריז עליה שר הבריאות, במודעה ברשומות כי היא מחלה מידבקת מסוכנת, רשאי שר הבריאות להכריז במודעה כנ"ל כי סכנה חמורה מרחפת על בריאות העם על-ידי איומה או קיומה של מחלה כזאת בישראל או בארצות השכנות, ומשפורסמה הכרזה זאת יהא המנהל מוסמך לסדר או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי ייעשו". סמכויות משרד הבריאות בשעת חרום עקב מגפה הן דרקוניות - וכאן מפורטות סמכויות אשר בחיי היומיום ייחשבו דרקוניות למשעי, המאפשרות לגורמי השלטון לצמצם ככל הניתן את ההידבקות, ואת הסכנות הנובעות ממנה. וכמובן, להפעלה של סמכויות דרקוניות יש הרבה מאוד משמעויות, כמו מתן חיסונים בהתאם לרצון או נגד רצון המחוסנים, הפרדה בין ילדים להוריהם, ביעור מתים בין אם בקבורה או בדרך אחרת, ועוד ועוד. רובנו לא כל כך מודעים למשמעות של מגפות אשר רק עד לפני כמה עשרות שנים חיסלו חלקים משמעותיים מהאנושות, אבעבועות, טיפוס, חולירע ועוד. הרפואה המתקדמת מקטינה את הסיכונים האלה ומחסלת אותם כאשר הם עדיין "קומקומים מצפצפים" ולא נותנת להם לגדול ולהיות "קטרים מהירים ענקיים ודורסניים". איננו במצב חרום, אך יש פעולות שהרשויות חייבות לבצע על-מנת לא להגיע לשעת חרום. אך כאשר מתגלים סימנים של אפשרות, אפילו רחוקה, של מגפה, וטרם מפעיל משרד הבריאות את סמכות השר ומכריז על מצב חרום אפידמיולוגי, פועל המשרד, באורח סביר והגיוני, על-מנת להקטין את ההסתברות של התפשטות המחלה, על-מנת שלא נגיע למצב בו יהיה צורך להכריז על מצב חרום. במצב כזה נדרשים השרה והמשרד לסדרת החלטות קשות אשר זו מלווה בספחת ורעותה בצרעת, האם לחייב בחיסונים או להסתפק במסע הסברה? האם להשתמש בחיסון א' או בחיסון ב' אשר לכל אחד יתרונות וחסרונות? האם זה אתי לחסן את מי שאין לו סיכוי לחלות רק על-מנת להגן על מי שעשוי לחלות ואינו מחוסן? והיום עלתה נקודה נוספת: נקודת הפגיעה בקהלים עם בעיות במערכת החיסונית, אשר חיסון חבריהם חושף אותם להידבקות במחלה. לא מקנאים בצמרת משרד הבריאות אז אנחנו לא מקנאים בצמרת משרד הבריאות ובמגוון ההחלטות הקשות אותן עליהם לקבל במצב של טרום-טרום-טרום אפידמיה, ובמצב של טרום-טרום-טרום מצב חרום, אך אנו מוגבלים מאוד ביכולת השפיטה של מדיניותם, אין לנו הפרטים ואין לרובנו הידע המקצועי לשפוט, ביודענו שאם הם לא יטפלו, נגיע בסבירות גבוהה למצב חרום, ואז בפועל נהפוך כולנו לעבדים נרצעים של המחלה, או ניפגע ממנה, או נוכנס למחנות הסגר, וניאלץ לבלוע את כל החומרים הרעילים שבעולם על-מנת להתגונן מפניה. ומכאן שלמעט אם אנחנו מומחים למלחמה במגפות, ולמעט אם יש בידינו ידע של מומחים בעניין זה, ואף אם אנו נפגעים במידה מסוימת ממדיניות הממשלה במלחמה במגפה או במגפות, ראוי ורצוי לתת יד לממשלה במלחמתה, מתוך הנחה כמעט ודאית, שאת גורמי הרפואה מעניין רק דבר עיקרי אחד והוא בריאות הציבור, וגורמי הרפואה יעשו כל שיש בידם לטובת בריאות הציבור, במסגרת המגבלות הטבעיות של תפקידם, מגבלות רפואיות, כלכליות ואחרות.
|
תאריך:
|
19/08/2013
|
|
|
עודכן:
|
19/08/2013
|
|
אפרים הלפרין
|
מלחמה באפידמיות או לא להיות
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
צפנת
|
19/08/13 16:15
|
|
2
|
|
צנחן
|
19/08/13 17:31
|
|
|
|
פוליטית
|
19/08/13 20:16
|
|
|
|
ה.א
|
19/08/13 21:01
|
|
|
|
אהוד פרלסמן
|
22/08/13 04:36
|
|
התמונות המצורפות צולמו בסוף השבוע האחרון (ה', 15.8.13) ברחבת תחנות האוטובוסים הממוקמות מול בנייני האומה בירושלים. התחנות למעשה שייכות למתחם התחנה המרכזית בירושלים, אבל נמצאות מחוץ למבנה התחנה המרכזית. מאחורי התחנות ובצמוד אליהן, כפי שניתן לראות, מתגוללים אשפה ולכלוך רב: עיתונים ישנים, שיירי מזון, שקיות מזון וכדומה.
|
|
|
ראש הממשלה בנימין נתניהו, בנו של היסטוריון עתיר מוניטין, הודיע כי הוא מתנגד לביטול בחינת הבגרות בהיסטוריה. ראש הממשלה הוא מנהיג בעל תודעה היסטורית. הוא בקיא בהיסטוריה, בוודאי ציונית, יודע את עברנו, ומכיר בחשיבות לימוד ההיסטוריה.
|
|
|
פרשת "כי תבוא" עוסקת באחד המעמדות היותר מסתוריים שעליהם ציוותה התורה; מעמד שאמור להתרחש מיד עם כניסת בני ישראל לארץ. הציווי על קיומו של המעמד נאמר לבני ישראל על-ידי משה, עוד כשהם היו בערבות מואב, בעבר הירדן המזרחי.
|
|
|
ד"ר דניאל גוטלב, אורן מלר ומירי אנדבלר פרסמו מחקר של הביטוח הלאומי בנושא הפרות של חוק שכר המינימום מצד המעסיקים.
|
|
|
השבוע שודרה בחדשות ערוץ 2 כתבה על קייטנה בעזה, במימון האו"ם (אונר"א), שבה מלמדים את הקטנים העזתים שישראל הוקמה על אדמה שנגזלה מהפלשתינים, ודינה להימחק. הכתבה על החדרת המסרים האלה לתודעת הילדים, זעזעה את העיתונאי הוותיק מתי גולן. תחת הכותרת "הקייטנה מזיקה מההתנחלות", קובע גולן ש"הכתבה מעמידה את שיחות השלום באור פתטי" (גלובס, 14.8.13).
|
|
|
|