בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
בתוכנית "פנים אמיתיות" שוב מוציא אמנון לוי את השד העדתי מבקבוקו. אתמול בפעם השלישית הוסיף הנ"ל זרדים אל מדורת השד. והפעם: "מיני סידרה" לא פחות ולא יותר. נו, באמת...
|
נמאס שיוצאי עדות המזרח חשים מנודים ונחותים [צילום: מן הטלוויזיה]
|
|
|
|
|
האם זו אשמת האשכנזים? האם אנחנו אשמים בכך שאין ייצוג רב לבני עדות המזרח בתחום המשפט, התקשורת, הפוליטיקה, האקדמיה, החינוך ועוד, או שמא האשמה כולה שלכם? כן-כן שלכם - "המזרחיים". נכון, בשנות הקמת המדינה הייתה אפליה ברורה בין האשכנזים למזרחיים אבל חברים, תתעוררו! עברו 65 שנה! תתקדמו, נמאס כבר מרגשי הנחיתות הללו. כולנו הגענו אל ארץ ישראל כדי להקים מדינה לבני העם היהודי ולא לבני העדה האשכנזית או המזרחית. כולנו יצאנו ממדינת ישראל לגלות וחזרנו מהגלות "ביחד". מ"מרומי גילי" (16) ברצוני לומר לכל יוצאי עדות המזרח: כאשכנזי, אינני רואה או מרגיש את חוסר הייצוג לבני העדה המזרחית. אל תשכחו שלבני עדות המזרח חתך אוכלוסיה גדול יותר מיוצאי אשכנז. אולי הבעיה נובעת מרגשות נחיתות ותסכול אישיים שלכם? זה לא שאנחנו לא מאפשרים לכם להגיע למוסדות להשכלה גבוהה או להשתלב במשרדי הניהול הבכירים, אז איפה בדיוק אנחנו אשמים ב"קיפוח"? עם יד על הלב, הגיע הזמן שיוצאי עדות המזרח יבינו שהעניין העדתי מצוי בראשם בלבד ללא כל ביסוס, שהרי לכל עדה יש את ה"מוצלחים יותר" ואת ה"מוצלחים פחות", שהרי הכול תלוי באדם עצמו ולא בצבע עורו או אם שם משפחתו בוזגלו או גולדשטיין! אם אתם מרגישים כך תנתבו את ילדיכם אל משרדי ההנהלה והמוסדות ללימודים הגבוהים, ואל תצאו לרחובות בהפגנות מטופשות ובמעשי ונדאליזם. כאשר מגיעים להירשם לאוניברסיטה לא רשום בטופס ההרשמה: "האם אתה אשכנזי או מזרחי". איש לא שם לכם רגליים. הדבר העצוב ביותר הוא שפלטפורמת תקשורת כערוץ 10 נותנת במה לתוכנית כזו ביזארית, שללא כל סיבה פותחת שסעים ופערים בנינו והכל בשביל רייטניג זול ודיון ציבורי פופוליסטי. התוכנית של השד העדתי מעוררת נשכחות ללא שום סיבה, ומעודדת קרעים בעם! "מזרחים" יקרים! אתם ממש לא מנודים או לא-יוצלחים אתם פשוט לא מתקדמים למקומות שאליהם אתם רוצים להגיע. נוח לומר אני רוצה להיות שלא לעשות דבר מעבר להתבכיינות, כדי להגיע לאותו תפקיד. ואמנון, תעשה לי טובה! אם אתה מרגיש מקופח תשמור את תחושת הקיפוח לעצמך. אותנו, זה כבר ממש לא מעניין.
|
|
הכותב הוא תלמיד כיתה י"א הלומד בבית ספר תיכון במרכז הארץ. במקביל, מרצונו החופשי, החל את לימודיו באוניברסיטה הפתוחה לתואר ראשון במדע המדינה ויחסים בין לאומיים. הוא פעיל בעמותת "דרייב", הפועלת להעצמת בני נוער, ומכהן כיו"ר הבוגרים שלה.
|
|
תאריך:
|
20/08/2013
|
|
|
עודכן:
|
20/08/2013
|
|
רועי שרון
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
רמי רצון
|
21/08/13 05:28
|
|
|
|
רועי שרון
|
21/08/13 09:44
|
|
|
|
פריטה
|
21/08/13 10:45
|
|
|
|
יולו
|
21/08/13 14:06
|
|
|
|
רועי שרון
|
21/08/13 15:40
|
|
2
|
|
פריטה
|
21/08/13 08:42
|
|
3
|
|
פריטה
|
21/08/13 11:08
|
|
4
|
|
הרריד
|
21/08/13 13:09
|
|
5
|
|
yoav5546
|
21/08/13 14:00
|
|
6
|
|
שמע סיפור
|
21/08/13 16:08
|
|
7
|
|
שמע סיפור
|
21/08/13 16:15
|
|
|
|
רועי שרון
|
21/08/13 21:08
|
|
8
|
|
אהוד פרלסמן
|
22/08/13 04:21
|
|
|
|
רועי שרון
|
22/08/13 09:43
|
|
|
|
אהוד פרלסמן
|
22/08/13 15:02
|
|
|
|
רועי שרון
|
22/08/13 17:06
|
|
|
|
אהוד פרלסמן
|
23/08/13 00:55
|
|
9
|
|
יוסי אבידור
|
26/08/13 18:58
|
|
10
|
|
דאגנית
|
26/08/13 20:33
|
|
|
|
|
פעם שאלתי מקרר: "מקרר, איך זה להיות מקרר?". "אתה מדבר ברצינות?" שאל המקרר."בוודאי, אני שואל אותך ברצינות גמורה," עניתי לו. "מה זאת אומרת? איך אוכל להסביר לך איך זה להיות מקרר?" שאל המקרר, אך לאחר שתיקה קצרה הוא הסביר: "נעים וכיף לי להיות מקרר, במיוחד בימים חמים. בדרך כלל הכול טוב ויפה, אך לפעמים מתחשק לי לצאת החוצה מהבית, להסתובב קצת בעולם, לראות אנשים ומקררים אחרים, לטייל קצת פה, קצת שם". חשבתי על דבריו, ואמרתי: "לי יש חברים רבים. לפעמים אנו נפרדים. חבריי הולכים לדרכים חדשות ואני מתגעגע אליהם. "ומי הם חבריך, אם מותר לי לשאול?"
|
|
|
כולנו ליצנים בממלכה הקסומה הזו,
|
|
|
סיפור זה התרחש בילדותי, באחד מטיוליי עם ההורים, כשהייתי בערך בן 10. לקראת סוף הטיול הגענו לאחד המקדשים הקדומים ביותר בסין. שם ניגש אליי אחד הנזירים, לבוש גלימה כתומה. הוא התקרב אליי, נתן בידי מראה קטנה, והלך. לא הבנתי למה עשה זאת. כשהגענו למלון הוצאתי את המראה מכיס מכנסיי והבטתי בה.
|
|
|
סבא שלי בן השמונים נולד וגדל באוהל. היום הוא גר בבית מודרני. ביקשתי מסבי שיספר לי על תקופת חייו באוהל ועל המעבר שלו לבית הקבע. הוא ביקש שאשב לידו, וסיפר: "לפני שנים רבות, כל הבדווים גרו באוהלים והיה להם מנהג לנדוד ממקום למקום כדי לחפש ולמצוא מקומות מרעה ומים לשתייה לעדרי הצאן שלהם.
|
|
|
|