בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פני האדם הם כמו ראי וכאשר מסתכל אדם בפני חברו ורואה בו חיסרון, סימן הוא שאותו חיסרון נמצא באיזשהו מקום גם בו
הסתכלתי עליו וחשבתי לעצמי: התנהגות חייתית לגמרי. ככה לא מתנהג בן תרבות. אני לא מכיר אותו ולא יודע היכן הוא גדל, אבל ברור לי שככה לא מתנהג בן אדם. הוא קרע את השקית והתחיל לזלול, בצורה שהייתה מביישת כל אדם, גם מי שנמצא בתחתית הסולם התרבותי. מדי פעם הוא התבונן לצדדים כאילו מחפש מישהו שעוקב אחריו. הוא לא ידע שאני עומד מאחורי חלון ביתי ומציץ עליו ורואה הכל. אולי זה לא נימוסי לתפוס ככה על חם. כל השאריות, שכנראה כבר היו מיותרות מבחינתו, היו כמובן מפוזרות על הרצפה מסביבו. גועל נפש. הוא עשה את כל זה באין מפריע, עד שלפתע הגיע אחד (מאוחר מדי, יש לציין), שכנראה היה חבר טוב שלו. החבר תקע בו מבט ואמר: די מספיק. עשה רושם שהוא מכיר את מעלליו וצורת ההתנהלות שלו. הוא לא התרגש במיוחד, רק קרא לו לסדר והוא נצמד אליו והסתלק מהמקום כאילו כלום לא קרה. הוא כמובן לא ניקה. אחרי המזבלה. עכשיו אני אעצור את שטף התיאורים ואבהיר, שהחבר הנ"ל הוא אומנם אחד משלנו אבל הברנש הזללן היה אחד מאלה שמהלכים על ארבע ומכשכש בזנב בעת הצורך. אני לא יודע איך נראים חייו ואם הביטוי "חיי כלב" הולם אותם, אבל כנראה שכלב כמו כלב, מריח אוכל בדרכו ואוכל בלי הרבה חשבונות. וזה קרה בפח האשפה השכונתי שמול החלון שבמטבח ביתי. משם צפיתי במחזה וראיתי איך הוא מצליח לפרק בלי הרבה קושי שקית, שהייתה מונחת לה בקרבת הפח. ליתר דיוק מדובר בשקית שהניח מאן דהוא ליד ולא בתוך הפח וההמשך המתבקש אכן התרחש. וכך, בעודי מתבונן במחזה, נזכרתי בדבריו של מייסד תנועת החסידות (רבי ישראל בעל שם טוב) שאמר שפני האדם הם כמו ראי וכאשר מסתכל אדם בפני חברו ורואה בו חיסרון, סימן הוא שאותו חיסרון נמצא באיזשהו מקום גם אצלו. אז אומנם בהתרחשות המדוברת החבר לא היה בן אנוש אלא חברו הטוב של האדם, אבל כבר לימדונו חז"ל שאפשר ללמוד גם מבעלי חיים. ואולי היה זה מין ראי ששיקף לי, שלעיתים אנחנו מתנהגים לא ממש כפי שמצופה מבני אדם ואנחנו נהנים מזה ש(אולי) אף אחד לא רואה. ושלא ננסה להפיל את זה תמיד עליהם (למשל על הפוליטיקאים, שהם לא מתנהגים כמו בני אדם, שהרי כל אחד מהם הוא חיה פוליטית...). כל אחד מאיתנו צריך לעשות לעצמו חשבון נפש קטן בינו לבינו. במיוחד בימים אלה, שהם לא סתם סוף אוגוסט, אלא אמצע אלול, בואכה ראש השנה ויום הכיפורים. נעשה בדיקה, האם תמיד אנחנו מקפידים להיות בני אדם. ועוד תובנה אחת קטנה מהאירוע הנ"ל. כשאתם זורקים את האשפה לתוך הפח השכונתי, עשו הכל כדי שלא לפספס את הפתח שלו. זה לא ממש קשה וזה בהחלט יכול למנוע מכאלה שהם באמת לא בני אדם (כי ככה הם נולדו), לזלול ולהשאיר את כל השאריות מפוזרות על המדרכה ליד הפח. גם כאן תהיה בן אדם.
|
|
הכותב הוא בעל טור ב"מידע 8" - שבועון אצבע הגליל.
|
|
תאריך:
|
21/08/2013
|
|
|
עודכן:
|
21/08/2013
|
|
שי אלבוגן
|
|
בטלנים, לכו לעבוד - מטיף השר יאיר לפיד... אבל דווקא כשהם הולכים לעבוד הם נקנסים בקצבאות הילדים.
|
|
|
כמו כולם, קראתי את הצהרתך לגבי סיפוח יהודה ושומרון לישראל. אני מבין היטב שכמי ששנים לחם כאופוזיציונר לשלום, הרי שקשה לכבודו להרים את האצבע לוויתור טריטוריאלי למען אותו שלום, כאשר הוא יושב הפעם מהצד השני של השולחן הממשלתי. האמת היא שקדמו לך בעבר כמה שרים שברחו מביתם כשהתבשרו על ויתורים למען השלום ובראשם רחבעם זאבי המנוח ויבדל"א בני אלון. אבל אתה הוא זה שמכולם ידע היטב כבר לפני כינון הממשלה כי הפעם גם נתניהו מתכוון אולי להקים מדינה פלשתינית. אז מכאן גם נגזרת השאלה הראשונה: מדוע הצטרפת בכלל לממשלה הזו? ואולי חשבת שאפשר להקים "מדינה פלשתינית" עם סיפוח שטחיה?
|
|
|
צעירים רבים, הון אנושי יקר, סומאו בבחירות האחרונות ונתנו קולם למפלגה, שבשם ההבטחה כי יש עתיד, מצאו עצמם מסומרים במסמרי הון בורסאי המשחק בעתידם הפנסיוני ברולטת קזינו של שוק ההון, ולמעשה מהמרים בעתידו של ההון האנושי.
|
|
|
לא צריך להיות נשיא ארה"ב או שר חוץ אמריקני, כדי להבחין בעובדה ברורה, שאינה ניתנת לערעור: מכל מדינות המזרח התיכון, נותרה ישראל אי בודד של שפיות, רגיעה, זכויות אדם ושגשוג כלכלי לרווחת כל תושביה, יהודים וערבים כאחד. לא צריך להיות עבדאללה מרמאללה או סמירה מטירה, כדי להבין שמצבם של הערבים בישראל ובשטחים יכול להוות מופת ומקור לקנאה לשאר ערביי המזרח התיכון בארצותיהם, הנתונים למצוקה ולמשיסה, כמעט מכל בחינה אפשרית. אף ערבי החי בין הים לירדן, אינו מקנא באֶחיו שבמרחב, בעוד שלערביי הסביבה יש סיבה טובה לקנא בערבים שבין הים לירדן.
|
|
|
פעם זה היה קילוח דקיק. עם הזמן הקילוח הפך זרם שהפך נחשול - שאיים לסחוף אותי. נשברתי. הבקשות לשלוף מהארכיון קטעים ספציפיים גזלו ממני המון זמן. הרבה-הרבה יותר ממה שהייתי רוצה. ביקשתי סליחה, והסברתי את ההתעלמות מהבקשות. מי שהבין, הבין. מי שלא, לא. ברירה לא הייתה לי.
|
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
דן מרגלית
ביבי ראש, ביבי אשם נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר איני בא לטעון כי חליוה אינו צריך להתפטר, צריך גם צריך אחריהם? איתם? לא חשוב
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|