|   15:07:40
דלג
  רועי אורן  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

מלחמת יום כיפור: הזווית התרבותית

כאשר מדברים על מלחמת יום כיפור מדברים בדרך כלל על מלחמות הגנרלים, גיוס המילואים, ועדת אגרנט, ההפתעה המצרית והסורית, ועוד. אנו ננסה לראות מה קרה במוזיקה ובתרבות באותה תקופה
16/09/2013  |   רועי אורן   |   כתבות   |   מלחמת יום הכיפורים   |   תגובות
בועז שרעבי ועוזי חיטמן / מי ידע שכך יהיה
הזמר יגאל בשן. שר את "דודי שב הביתה" [צילום: יעקב סער/לע"מ]

פסטיבל הזמר אשר נערך ביום העצמאות ה-25 למדינה (אפריל 1973) טמן בחובו שירים פטריוטיים המעידים על אהבת הארץ, בשילוב הבלטת מקומות ייחודיים בארץ. אך עם פרוץ המלחמה הטון השתנה, והפך להיות קודר ואפל. מרבית האמנים הפכו לצוותי הווי אשר הופיעו בפני החיילים ברמת-הגולן ובסיני.

בשנת 1974 חל שינוי מסוים, כאשר לצד שירי נחמה ועידוד להעלאת המורל הלאומי, נוצרו בהמשך שירי מחאה כועסים ובועטים בעיקר בממסד השלטוני. כך, למשל, זכור המקרה שבו הזמרת עליזה קאשי חזרה לישראל לאחר שהות ארוכה בארצות-הברית. היא הופיעה בתוכנית "מפגש אמנים" של הטלוויזיה הישראלית, בה היא שרה את השיר "היום היום" אשר בוצע על-ידי להקת פיקוד מרכז בשנת 1972. קאשי, שקרוב משפחתה נהרג במלחמה, לא הייתה יכולה להתאפק ומיד אחרי שסיימה לשיר היא אמרה בשידור-חי מילים קשות, שבעטיין היא נפסלה מלהופיע בישראל.

תהליך יצירת השיר "לו יהי"
נעמי שיר / לו יהי

שיר נוסף שביטא את עוצמת התקופה היה "לו יהי" אשר נכתב והולחן על-ידי נעמי שמר. תחילה כתבה אותו שמר לפי המנגינה של "Let it be" של "החיפושיות", אך בעלה מרדכי הורוביץ אמר לה שלא שווה לבזבז שיר כזה יפה על מנגינה נוכרית. שמר הלחינה מהר את השיר והשמיעה אותו לראשונה בתוכנית "מפגש אמנים". לאחר מכן הקליטה אותו הזמרת חוה אלברשטיין והופיעה עמו בפני חיילים.

תהליך גיוס האמנים
יהורם גאון / המלחמה האחרונה

בניגוד למלחמת ששת הימים, בה כל העסק הסתיים תוך זמן קצר יחסית (מדובר בפרק זמן אשר טומן בחובו בין השאר את תקופת ההמתנה המתוחה שלפני, וכן את ששת ימי הלחימה), הגיוס הכללי במלחמת יום כיפור החל ברגע שנודע שעומדת לפרוץ מלחמה, המשך בתקופת הלחימה בזירות השונות, וכלה בחודשים נוספים לאחר יישומה של הפסקת האש ב-24 באוקטובר.

גם תחושת הניצחון אשר פיעמה בקרב הדרג המדיני והצבאי, לא הולידה שירי הלל ותרועה, בדומה לאלה שהיו לאחר ששת הימים. סיבות שונות, כגון: רשימת נופלים ארוכה (שפורסמה כבר לאחר שלושה שבועות), אלפי פצועים, מאות שבויים והטראומה שפקדה את תושבי ישראל בעת ההיא, הקהו את תחושת הניצחון.

בתקופה זו החליטו רוב היוצרים לעודד את העם ואת המשפחות השכולות. לכן, במשך חודשים רבים נוצרו שירים אשר מטרתם הייתה לעודד, לחזק, להעלות את המורל בקרב עם-ישראל השפוף. בין השירים הבולטים ניתן למצוא את: "המלחמה האחרונה" שביצע יהורם גאון, "מי ידע שכך יהיה" שכתב עוזי חיטמן בביצוע בועז שרעבי, "נפגשנו שוב" אשר נכתב על-ידי שייקה פייקוב ובוצע על-ידי דודו זכאי, "דודי שב הביתה" שנכתב על-ידי עמוס אטינגר ובוצע על-ידי יגאל בשן, ועוד.

הפטריוטיות ומצעדי הפזמונים

מצעדי הפזמונים של סוף 1973-תחילת 1974 היו מלאים בשירים של אהבת הארץ, אשר מתייחסים גם למלחמה ואפילו לגורלו של העם היהודי, אם בגלוי ואם ברמז. בין השירים הבולטים היו: "גשם בעיתו" אשר נכתב על-ידי יורם טהרלב בביצועה של רותי נבון, "אחיי גיבורי התהילה" אשר נכתב על-ידי דודו ברק ובוצע על-ידי אילנית, "ויסעו, ויחנו" אשר נכתב על-ידי תלמה אליגון ובוצע על-ידי להקת פיקוד דרום.

כמו-כן, נוצר צוות הווי מיוחד אשר כלל בין השאר את מתי כספי, אילנה רובינא, עוזי (פופיק) ארנון ואושיק לוי אשר ביצעו שירים אשר נכתבו ברובם על-ידי מתי כספי. ברבות הזמן הצטרף אליהם הזמר היהודי-קנדי לאונרד כהן.

הנגטיביות בתרבות

במקביל לשירי הזיכרון ואהבת הארץ הופיעו במוזיקה העברית גם סגנונות שונים. להקת "כוורת", אשר הייתה הלהקה המוצלחת ביותר במוזיקה הישראלית (בעיקר בזכות רוח השטות שיצר דני סנדרסון), שרה בתחרות האירוויזיון בתחילת 1974 שיר שנשמע לגמרי חף מכל אמירה רצינית. השיר אשר נקרא "נתתי לה חיי" ביטא משמעויות שונות: מרמזים להקמת תנועות מחאה כמו זו של החייל מוטי אשכנזי, ועד מחאה בולטת כלפי הממסד השלטוני מחד-גיסא, וראש הממשלה המנוחה גולדה מאיר מאידך-גיסא.

התקופה שלאחר המלחמה
חוה אלברשטיין / כמו צמח בר

בשנים שאחרי מלחמת יום כיפור תם שלטון הלהקות הצבאיות בציבוריות הישראלית והמוזיקה נפתחה להמון אפשרויות חדשות: פתאום התחילו להופיע סגנונות שונים של מוזיקה, כגון מוזיקה מזרחית, רוק, אמנים מבצעים, רוק-מתקדם, להקות זמר, פופ, דיסקו, ג'אז, קלאסי חדש ומוזיקה אתנית. כלומר נוצר מצב אבסורדי בו השתחרר איזשהו שסתום אשר יצר סגנונות שונים ומגוונים של מוזיקה. זאת אומרת שגם התכנים כבר לא חייבים לשרת איזו תפישה ממלכתית.

כתוצאה מכך החלו להופיע לצד שירי הכאב והשכול ושירי המולדת, גם שירי ביקורת ומחאה והטלת ספק. הבולט שבהם היה המופע הסאטירי שהעלו יהונתן גפן ודני ליטני באולם "צוותא" אשר נקרא "זה הכל בינתיים, בינתיים זה הכל"; ואפילו בטלוויזיה, בערוץ היחיד, שודרה (מאמצע 1974 ובמשך שנתיים) תוכנית סאטירית חריפה בשם "ניקוי ראש".

בנוסף לכך, הוציאה הזמרת חוה אלברשטיין אלבום אלמותי בשם: "כמו צמח בר" אשר ביטא את רוח התקופה. כלומר לצד שירים ישנים ונוגים, הופיעו שירים חדשים ובועטים, כגון "אדבר איתך", "לכל איש יש שם", "פגישה לאין קץ", "את תלכי בשדה", "חופים הם לפעמים", "השכם השכם בבוקר", "ימי בנימינה", "כמו צמח בר", "שיר ליל שבת", "אחרי מותי", "אמרה האשה" ו"שלכת". אלבום זה לא ביטא את התחושות הקשות אשר נפוצו בתקופת המלחמה, אך יש הטוענים כי לולא המלחמה הנוראה, אלבום זה לא היה רואה אור.

כך גם אלבום הבכורה של אהובה עוזרי, "היכן החייל", שיצא באותה שנה והיה מהפכני בכך שעסק בשכול ובכאב לא בדרך המוכרת לזמר העברי עד אז, משירי הפלמ"ח ועד נעמי שמר, אלא בדרך של קינה ומוסיקת נשמה מזרחית.

גם בהמשך הדרך נוצרו שירים נוגים ועצובים אשר ביטאו את הכאב והשכול שהיו קיימים במדינת ישראל, לצד הניסיון להפיג במעט את המכה הקשה.

תאריך:  16/09/2013   |   עודכן:  16/09/2013
רועי אורן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מלחמת יום כיפור: הזווית התרבותית
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  מלחמת יום הכיפורים
גם השנה, במלאת 40 שנה למלחמת יום כיפור, שנצרבה בזיכרון שלנו כמלחמת תבוסה וכישלון, אנו יושבים מול אקרני הטלוויזיה ושומעים שוב ושוב את הסיפורים הקשים המוסיפים שמן למדורת האבל הלאומי. אולם האמת נמצאת במקום אחר לחלוטין. המלחמה, במובן התגייסותו של העם ונחישותו, נחשבת למלחמה ההירואית ביותר של עם ישראל בדורות האחרונים, עת עם המתכנס בבתי הכנסת ביום תענית, נקרא אל הדגל תוך שהוא נאלץ ליהפך מיידית מאזרח לחייל כדי להילחם בצבאות סדירים במספרים העולים עשרות מונים על חיילי המוצבים בדרום ובצפון, לאחר שהתוקפים התאמנו ליום הזה במשך חודשים רבים. והנה תוך פחות משבועיים התהפך הגלגל, חיילי צה"ל הגיעו עד 40 ק"מ מדמשק ועד 101 ק"מ מקהיר והם נעצרו שם מרצונם, ולא כי לא יכלו להמשיך. צה"ל סיים את כיתור הארמיה השלישית של הצבא המצרי, ולקחת כ-80 אלף שבויים, ואילולא האולטימטום של הנרי קיסינג'ר, היה זוכה צה"ל לניצחון מוחץ על צבא מצרים. הפיכת ניצחון זה להלקאה עצמית בריטואל החוזר על עצמו כל שנה היא תכונה ישראלית טיפוסית. הבריטים, אחרי נסיגתם מדנקירק במלחמת העולם השנייה, הפכו אותה לניצחון שנתן להם כוח להמשיך בלחימה. הרוסים ראו בהסרת המצור על סטלינגרד ניצחון גדול ששינה את פני ההיסטוריה, ולא התאבלו על כך שהגרמנים הצליחו לפלוש מאות קילומטרים לתוך שטח ארצם.
16/09/2013  |  אברהם ציון  |   מאמרים

16/09/2013  |  צבי גבאי  |   כתבות
בשנה ה-40 למלחמת יום כיפור שוב אנו נחשפים למבול של פרסומים ודיונים בנושא הקונספציה. אחרי מלחמת ששת הימים עת הובסו צבאות ערב שאיימו להשמיד את ישראל, פשתה בחברה הישראלית סוג של אופוריה, סוג של עליונות, זלזול באויב והתעלמות מן הנזק הנורא שבהלבנת פניו של האויב. זו הייתה הקונספציה שהייתה - הרעה, השחצנית, השגויה. מלחמת יום כיפור גרמה לפיצוץ הקונספציה הישנה כבלון שהתנקב. היא התחלפה בקונספציה הנכונה: משא-ומתן כתחליף למלחמת הפתעה על תוצאותיה הנוראות.
16/09/2013  |  יובל ברנדשטטר  |   מאמרים
מלחמת יום כיפור בעיניים ערביות בעקבות קרב זה, האשימו הסורים והעירקים אלה את אלה במפלה. הפיקוד הסורי טען כי העירקים נכשלו בניהול הקרב, ואילו העירקים אמרו כי הם לא הכירו את השטח
16/09/2013  |  מנשה שאול  |   מאמרים
כמדי שנה בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים עוסקת התקשורת ועימה חלק מהציבור בהעלאת זיכרונות מהמלחמה ההיא בשנת 1973. השנה מלאו לה ארבעים שנה, גנזך המדינה שיחרר הרבה "חומרים" מהתקופה ההיא והחגיגה התקשורתית, ובצדק, בעיצומה.
15/09/2013  |  פסח רויטמן  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
את תבונתו של קהלת יש להפעיל באלו הימים, כשאנחנו מנהלים את המלחמה הצודקת נגד החמאס הרצחני והאכזרי, שרצח ביום שבת בתשרי תשפ"ד 1,400 יהודים, אנשי עמל ובני נוער שחגגו, ושכל "חטאם" בעינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il