|
|
חג מרד המיסים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בספר מלכים א', פרק י"ב, ובמקבילה בדברי הימים ב', פרק י', מסופר שלאחר מות שלמה בא רחבעם בן שלמה מירושלים לשכם כדי ששם ימליכו אותו ישראל. כמו בכל עונת בחירות כתנאי להמלכת רחבעם דרשו ישראל הקלה במיסים. רחבעם ביקש שלושה ימים להתייעצות. הזקנים ששירתו את שלמה אביו יעצו לו להישמע לדרישת העם ולהפחית מיסים, הצעירים שגדלו איתו יעצו לו לאיים על העם בהכבדת מיסים. לאחר שלושה ימים כשבאו העם לקבל את תשובת רחבעם, ענה להם: קטני עבה ממתני אבי - אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים!
ענו לו העם: אין לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי איש לאוהליך ישראל! כשראה רחבעם כך, החליט לממש את איומו ושלח להם את הדורם אשר על המס - היינו שר האוצר או נציב מס הכנסה (או אולי להפך - רחבעם נבהל מהתגובה ושלח להם את שר האוצר לנהל איתם מושא ומתן על הפחתת מיסים?). כל ישראל רגמו את הדורם באבנים וימות, ורחבעם ברח לירושלים.
השאלה הנשאלת היא - מתי היה המאורע הזה?
לגבי השנה חז"ל אומרים שזו הייתה שנת שמיטה (חשבון מפורט בפירוש נביאים ראשונים לר' אברהם בן שלמה עמוד רס"ה - ירושלמי ע"ז א' ה"א). מועד זה מסביר מדוע ביקשו הנחה במיסים. בחברה חקלאית השמיטה היא עניין קריטי. כמו-כן רבותינו הראשונים במקום מסבירים שכאשר אוניות שלמה עשו בקביעות את המסלול סביב אפריקה מעציון גבר ליפו והביאו כל הזמן זהב, כסף, אבן יקרה, שנהב ואלמוגים, והסחר בין מצרים למלכי החיתים בצפון היה ביד מלכות ישראל, המיסים לא הכבידו כל כך, אבל כאשר השתבשו היחסים עם המצרים, והארמים והאדומים מרדו, העם שוב לא יכול היה לעמוד בנטל המס. הגיון זה הפוך להגיון של המדינות היום שכאשר מתחיל אי-שקט ביטחוני הדבר הראשון שעושים הוא העלאת מיסים כדי לממן את המלחמות - לפי הגיונם של רבותינו אם המדינה אינה מספקת שקט ושלווה לעסקים, צריך ראשית חוכמה לקצץ לה בתשלום המיסים.
אבל מתי בדיוק בשנת השמיטה קרו הדברים?
ובכן, במדרש משנת ר' אליעזר פרק ה' אומרים חז"ל שרחבעם מלך בפרוס העצרת. עצרת זה שמו של חג השבועות, ופרוס זה חצי, כמו פרוסה. חצי חודש - 15 יום, 15 יום לפני שבועות הגענו לל"ו בעומר. זה התאריך שבו רחבעם ברח משכם והמליכו אותו בירושלים. אם כן היום שבו באו ישראל לרחבעם לבקש הנחה במס היה ל"ג בעומר החל שלושה ימים לפני כן. נמצאנו למדים של"ג בעומר הוא חג מרד המיסים של ישראל שאותו חוגגים בהדלקת מדורות על ראשי ההרים בדרישה להנחה במיסים.
סדר זמנים זה גם מסביר לנו כמה ארועים נוספים - במקרא כתוב שירבעם חשש שיעלו ישראל לרגל לירושלים ולכן הוא חסם את הגבול עם יהודה. לפי חז"ל, את התפקיד הרגיש הזה של חסימת הגבול הטיל ירבעם על בנו אביה. היות שפילוג הממלכה והקמת מלכות ישראל היו שבועיים בלבד לפני שבועות, מובן מדוע חשש ירבעם כל כך, שהרי מלכותו לא התגבשה ולכן לא יכול היה להרשות לעצמו שישראל יעלו לירושלים ברגל הקרוב.
כמו-כן, במוצאי שנת שמיטה בחג הסוכות עורכים מעמד מיוחד הנקרא מעמד הקהל. במעמד זה המלך קורא לפני כל ישראל פרשיות מספר דברים. חז"ל אומרים שבגלל חששו של ירבעם שכאשר רחבעם יקרא בתורה במקדש בירושלים הוא יעמוד לפניו כמו כל ישראלי פשוט, לכן הקים לעצמו עגלי זהב בבית אל ובדן. חז"ל מתארים בצורה ציורית את המשא-ומתן בין ישראל ויהודה כאשר הציעו לירבעם לחזור בו אבל בגלל שבמעמד הקהל הוא יעמוד לפני רחבעם לא הסכים ירבעם לחזור בו.
לפי דברינו תובן עקשנותו של ירבעם; היות שמעמד הקהל עתיד להתרחש חמישה חודשים בלבד לאחר פילוג המלוכה, הרי ירבעם לא יכול היה להרשות לעצמו זמן כל כך קצר לאחר הפילוג מעמד שבו הוא נחות בבירור מרחבעם מלך ירושלים. חז"ל אומרים שירבעם היה גדול בתורה מכל חכמי דורו - הלקח עבורנו הוא: שפוליטיקאים, לא משנה כמה הם גדולים בתורה, מעשיהם מכוונים קודם כל על-ידי שיקולי יוקרה ועלינו לזכור זאת לפני שנותנים בהם אמון.
