כבר לפני הבחירות כתבתי שביבי מבשל שלום. עבר זמן, אט-אט נפקחות העיניים, אנשים מתחילים להבין שביבי לא כל כך ימני כפי שחשבו. רבים חכמים אחרי מעשה, החוכמה כמובן היא לזהות סכנות לפני. כעת, עוד טרם המלחמה הבאה, כדאי כבר להתחיל לערוך את חשבון הנפש שלה.
שמעתי את דברי הרמטכ"ל על המלחמה הבאה ושמחתי שמתכוננים לתרחישים ריאליים, מה שהדאיג אותי זה מה שלא שמעתי. לא קיבלתי שום רמז לכך שישראל הפכה תקליט, נפל האסימון, ובמלחמה הבאה כבר לא נמשיך להתנהל על-פי אותה קונספציה שקשרה את ידינו בשנים האחרונות.
מטחי הטילים
במלחמה הבאה אנו צפויים לחטוף מטחים של מאות טילים מדויקים מדי שעה מזירות רבות בכל רחבי הארץ. הטילים יאוכסנו וישוגרו מאזורים צפופי אוכלוסין: בתי חולים, בתי ספר, שכונות מגורים, וכן מתוך בונקרים ומנהרות שייפתחו רק לרגע לצורך שיגור.
אם נמשיך להתמזמז כפי שהרדימו אותנו והרגילו אותנו יפה בסיבובי הלחימה האחרונים, נמשיך ללכת על ביצים, לבדוק טוב טוב שאין שום אזרח בסביבה לפני שנתקוף, המדינה הזו תהפוך לחורבה אחת גדולה תוך כמה ימים או אפילו שעות.
מתוך המסר שאנו צפויים למלחמת טילים שתימשך שבועות, אפשר להבין שאין בכוונתנו ו/או ביכולתנו לסיים את המלחמה מהר יותר. זו כבר לא תהיה רק בעיה של שדרות, יכול להיות שמערכות רבות במדינה יושמדו (חשמל, מים, גשרים, מאגרי חומרים מסוכנים). אלו כבר לא יהיו "צינורות מעופפים" שיפלו בשטח פתוח אלא טילים מדויקים שמרסקים שכונות.
תקלות קורות, והנה המערכת המהוללת "כיפת ברזל" הצליחה להיכשל כששוגר טיל אחד מסכן למרכז הארץ. מה יקרה כשיהיו מאות טילים?... המוכנות של הרמטכ"ל לספוג טיל בקריה, אינה מעידה על עודף אמון במערכות ההגנה מפני טילים.
מלחמת שש השעות
כדי להתמודד עם תרחיש כזה חייבים להפוך תקליט, האסימון חייב ליפול, חייבים להבין שהמלחמה הבאה חייבת להיות בעצימות עצומה. יוזמת ההפתעה צריכה להיות שלנו, קצב האש צריך להיות מקסימלי, ורוב מאגרי הטילים של האויב בגזרות השונות צריכים להיות מושמדים מיד כבר בשעה הראשונה.
אם נמשיך לבדוק בפינצטה היכן יש אזרח לפני שמשמידים מטרה, מצבנו מדאיג. אין לנו את הפריבילגיה הזו יותר, אך למרבה הצער אין סיבה להאמין שאנו מבינים זאת. הפחד מן הביקורת העולמית והגולדסטונים למיניהם ממשיך לשתק אותנו.
מה שעלינו להבין נורא פשוט: אם ההצלחה תהיה וירטואוזית כמו במלחמת ששת הימים, פרט לכמה מילות גינוי העולם יחזור להעריץ אותנו. אם ניכשל העולם ימשיך להציק לנו גם אם ייפצע רק אזרח אחד.
כפי שכבר כתבתי, המלחמה הבאה צריכה להיפתח כאשר חמנאי וחבריו מתכנסים באיזה אירוע, מטחים של לא מעט טילים צריכים לחסל בוודאות את כל ההנהגה הדתית והצבאית האירנית. במקביל - אותה הפתעה לחמאס ולחיזבאללה. עוד לפני שיבינו מה קורה להם יש לחסל את מרבית מאגרי הטילים שלהם. אחר כך אם רוצים אפשר להתפנות גם לפרויקט הגרעין, אך זה כבר משני כי מה שחשוב הרבה יותר זו ההנהגה.
אי-אפשר להיות בטוח שלביבי יש בכלל את האומץ לעשות זאת, שהרי לפי הקונספציה הקיימת אסור לפגוע בדרג הפוליטי. לפי קונספציה זו אולי גם היטלר היה חף מפשע... כדאי לזכור שגדולי האומה הנערצים שלנו יתחבאו בבונקרים מפנקים. מבחינתם הפחד מגינוי העולם גדול יותר מהחשש לריסוק המדינה. מצד שני, אם נצליח זו תהיה תחילת השתחררות העולם מן הסכנה האיסלאמית.
אוכלי הנבלות
כפי שכבר ציינתי בעבר (במאמר "
יפי הרפש"), שמאלנים רבים ממתינים בסבלנות למלחמה הבאה כדי לנבוח עלינו למה הרגנו אזרחים. גם אם נצליח להימנע מפגיעה באזרחים, תרחיש מופרך לחלוטין, אפילו אז האויב ידאג בעצמו להרוג את האזרחים שלו כדי לביים זירה ולהראות כמה אנחנו רעים.
ביבי היה צריך כבר מזמן לנאום באו"ם ולהכין את העולם לקראת המצב הזה. להסביר שלאחר שהעולם עודד את הטרור להשתמש באזרחים כבשר תותחים, הצפי לפגיעה באזרחים במלחמה הבאה עצום. האחריות המלאה לכך מוטלת על הצד שמערב אותם במלחמה, מסתיר את התחמושת שלו ביניהם ומשגר מתוכם. במלחמה הבאה ישראל תתרכז בהגנה על אזרחיה ומי שמצפה שהיא תוכל כבעבר להתפנות להגן על אזרחי האויב משלה את עצמו.
נאום זה לא נעשה, מה שלא תורם לתחושה שהפכנו תקליט ובמלחמה הבאה כבר נילחם כמו שצריך כדי להגן על עצמנו. נצא בשן ועין. גם נחטוף כפי שמעולם לא חטפנו וגם יכריחו אותנו לעצור ברגע שייפגעו אזרחים. לא נראה שאנחנו מתכוננים לכך.
סכנה גרעינית
נקודה בעייתית נוספת שלא ברור עד כמה אנו מתכוננים אליה: התרחיש שכבר מצויים בידי אירן כמה טילים גרעיניים שנרכשו בשוק השחור. בוודאי זכור לכולנו עד כמה התנגד ראש המוסד לשעבר לתקיפה באירן, אולי הוא יודע כמה דברים שאנחנו לא...
מבחינה זו עלינו לתת מכה מקדימה שתשמיד על הקרקע מקסימום טילים, וכן להתכונן להשתמש בטילי חץ 3 ו-2, עם מספר מערכות כשל וגיבוי כדי ששום טיל לא יגיע לכאן מאירן.
זהו, כעת אפשר לצאת לקרב.
