חביב מאוד בשעות הפנאי, כשאיני סבא, אני עוסק בבעיות שוליות, כמו מי יהיה נשיא ארצות-הברית אחרי שאובמה יהרוס אותה וכו'.
לכן, אני מעריך מאוד את הסדרה
"מאשה והדב" (מאשה אִי מֶדווד - בלשון המקור), שהגיעה עם נכדתי, שבאה לבקר בארץ הולדת אביה.
סדרה ארוכה של סרטים קצרים ומהנים מאוד, שאמנם מדברים רוסית, שאמנם מדברים רוסית, אך גם אחד כמוני, שרק קללות וניבולי-פה בשפה זו מוכרות לו, מצליח ליהנות ממנה.
מתברר, שהסדרה ידועה ומפורסמת בקרב עולים מברית-המועצות לשעבר, שהסתכלו עליי כאילו גיליתי את אמריקה. ילדיהם ו/או נכדיהם כבר מכורים מזמן לסדרה החביבה.
מזל טוב בהבזק של טיפשות אופיינית להזיות אוסלו, פינה צבאנו המהולל את מחנה שדֵמה בפאתי גוש עציון. כיוון שאין רִיק בעולם, מיד החלו להשתלט עליו תאבי-שלום והשמדת ישראל מהרשעות הפלשתינית - בסיוע אנטישמים מאירופה ומקרבנו.
ארגון "נשים בירוק" מנסה כבר חמש שנים לעצור את הסחף, שמקבל רוח גבית ממחדלי הצבא ומהפקרותו ומארגוני שמאל אנארכיסטיים, שמשתפים פעולה נגד ההתיישבות. בתחילה עלו מתנדבים למחנה הנטוש, שנבזז מיד על-ידי ערביי הסביבה וסייעניהם, כהרגלם, וניסו לארגן - למרות איסור הצבא והמינהל האזרחי - נטיעות ושיקום מבנים. הצבא הפריע למאמצים, ולא הצליח. לעומת זאת, הוא חיפה על עקירת הנטיעות בידי הערבים והשמאלנים ועל השתלטות ערביי הסביבה על שטחים במחנה.
כמעט כל שבוע מתקיימים במחנה הנטוש הרצאות, מופעי תרבות וסיורים. אמנים ומרצים מגיעים לשאת את דברם, ויש להם קהל של מאות, שמגיע מכל הארץ - ולא רק חובשי כיפה.
עכשיו הגיעה שעת שמחה, ובמחנה שדמה קבעו בנוכחות מאות אורחים מזוזה על אחד הבניינים ששוקם, והפך למרכז לתרבות ארץ-ישראלית. פרופ' אדם זרטל - ארכיאולוג, שחשף את המזבח הישראלי בהר עיבל בשומרון ואת הגִלגלים בבקעת הירדן - היה המרצה הראשון, שניצל את המתקן המחודש, בנוכחות המונים, שבאו לשמוע את סקירתו על מזבח העולה בהר עיבל.
אלימות
אחרי מלחמת יום הכיפורים הפכו את אלוף אלי זעירא לשעיר לעזאזל, ובמקום לשון זהורית הלבישו עליו את כל חטאי מערכת ביטחוננו הכושלת, וקיוו שידרדר את עצמו מן ההר לכפר על חטאותיהם ועל פשעיהם.
אין לי שום רצון לטהר את זעירא, ומעולם לא הייתי פקודו. היכרותי אתו התחילה בכך שכתבתי ביקורת סרקסטית על המהדורה הראשונה של זיכרונותיו בכתב-העת נתיב זצ"ל.
התרשמתי מאוד - מספרו של זעירא - כי הבנתו הצבאית טובה מרוב הגנרלים הישראלים שהכרתי. כעבור שנים שמעתי אותו בהרצאה מול קהל די עוין. ואחר כך אירח אותי לשיחה כמעט בארבע עיניים (עם ד"ר אורי מילשטיין ועם ד"ר מיכאל ברונשטיין, עמיתיי) בביתו. האיש מרשים מאוד ויכולתו האנאליטית גבוהה ביותר.
איני חושב, שהיו טיפשים באמ"ן בתשל"ג-תשל"ד. אני מכיר חלק מהם אישית. איני חשוב, שאנשי אמ"ן/מחקר מעלו בתפקידם. הם טעו (כדברי ח"כ
יצחק רבין, כהרגלם בכל השנים), והטעו את עם ישראל. לא זה מקור תבוסתנו ביום הכיפורים, אלא הצבא הכושל, שנבנה, ונוהל על-ידי מפקדים בלתי-ראויים בעליל. ועל כך עמדתי בעשרות מאמריי על הנושא. ככלל, אני מזלזל בתרומת המודיעין ללחימה - מה עוד שהממשק מודיעין-מטה-מבצעים חורק אצלנו לחלוטין, ואולי אף אינו קיים כלל.
אלי זעירא מואיל לדבר על המלחמה - שלא כמו גנרלים אחרים שלנו - ומוכן להתעמת עם קהל, שתוכנת לשונאו. אין הרבה גנרלים כאלה אצלנו. כחוקר, המחפש מידע מבעד לדלתות הסגורות של מערכת הביטחון, וכמי שמטיף לדיון ציבורי בענייני ביטחון - אני מעריך את זעירא, ובז לקהל האלים, שהתפרע בהרצאתו באוניברסיטת תל אביב. אפשר לבקר את זעירא, ועשיתי זאת לא-אחת, גם פנים-אל-פנים, אך למה להעליבו?
"הזורעים בדמעה ברִנה יקצורו" לאחר שעיבדו שדה של כמה דונמים, כדי לזרוע בו חיטה, מציעים אלישיב (050-4447670) ואמונה אבי-יונה מכוכב השחר לתומכים ביישוב ארץ-ישראל להשתתף עמם במצוות יישוב הארץ. הם מציעים ליהודים לחכור את השדה, כדי להעמיק את הקשר עם הארץ ועם המצוות התלויות בה.
בני הזוג אבי-יונה יעַבדו, כשליחי הבעלים, את שדה החיטה - מחריש ועד קציר - תמורת 660 שקלים לדונם.
ממשלה תומכת-טרור חמא"ס השקיע עשרות מיליוני דולרים בכריית מנהרות לתוך שטח ישראל, ושלוש מהן התגלו באחרונה. לאחר פעילות יזומה, שהחלה ככל הנראה בזכות מידע מודיעיני, אותר פתח יציאה של מנהרה כ-300 מטר מגדר הגבול ובמרחק של יותר משני ק"מ מקיבוץ עין-השלושה באזור חוטף-עזה.
המנהרה, שאורכה כ-1,700 מטר, דופנה בבטון. נראה שחלקו הגיע ממצרים, אך מרביתו מישראל במסגרת תמיכת ממשלת ישראל בטרור של חמא"ס נגד אזרחי המדינה.
המנהרה הקודמת, שאותרה בחודש ינואר האחרון, הייתה באורך 1,200 מטר.
"אם חמא"ס יממש פיגוע הוא ישלם מחיר כבד, ורצועת עזה תיראה אחרת" - איים אלוף סמי תורג'מן, מפקד פיקוד הדרום. אני מקווה, שתורג'מן מאמין בשטויות, שאומרים לו להגיד.
