"אין מקום לקבוע כי קיומה של תת-התמחות שוללת את האפשרות להיזקק לחוות דעת של מי שאינו עוסק באותה תת-התמחות" - ד"ר
גבריאל קלינג, בית המשפט המחוזי בתל אביב.
חוות דעת מקצועית של מומחה, אמורה להאיר את עיני בית המשפט בסוגיות שאינן במומחיות בית המשפט, ולפיכך היא צריכה להיכתב בשפה מובנת ובמסגרת סבירה.
מצד אחד מצפים מחוות דעת מקצועית כי היא תיכתב תוך גישה מדעית/הנדסית, ומצד שני אין לגלוש ולהפכה לעבודת גמר [דיסרטציה/תזה], אף לא לתוכנית-ביצוע/מפרט.
בפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א - 1971 סעיף 24 נאמר כי חוות דעת תיערך לפי טפסים הקבועים בתוספת הראשונה או בדומה להם ככל האפשר. מטבע הדברים, בתוספת הראשונה יש התייחסות למסגרת הפורמאלית בלבד, ולא לשום פרט מהותי, וכן אין בה הערה כלשהי המלמדת על היקפה ומבנה של חוות הדעת.
המומחה עצמו קובע כיצד תיראה חוות דעתו מבחינת התוכן, והוא אמור לנהוג לפי מיטב שיקול דעתו. זו הסיבה להבדלים תהומיים בין חוות דעת שונות של מומחים שונים - אף באותו עניין.
ראשית יש לדעת כי אין כל חובה לרדת לפרטי פרטים מקצועיים ספציפיים, ולא נדרשת מומחיות ספציפית בכל נושא-משנה מנושאי חוות הדעת.
מהנדס בניין מוסמך לתת חוות דעת בכל נושאי ההנדסה האזרחית, כך שקונסטרוקטור יכול לחוות דעה גם על אינסטלציה סניטרית, ומהנדס אזרחי המתמחה בחומרי בנייה, למשל, יכול לחוות דעה גם על נושאי אדריכלות, כגון: התאמה לתקנות ולתקנים של חלקי מבנה מבחינת התכנון הארכיטקטוני שלהם.
סימוכין לגישה זו אפשר למצוא בפסק דינו של השופט המחוזי [תל אביב] ד"ר גבריאל קלינג, ת"א 1171/89 זכריה זלוצין נגד דיור לעולה בע"מ, פסק דין משלים. להלן ציטוט מפסק הדין:
"כיום, אין קץ להתמחויות בתחומים שונים, ואין קביעה כי יש תת
התמחות שאינה מנת חלקו של מומחה אומרת כי אין לקבל חוות
דעתו של אותו מומחה המתייחסת לאותן תת-התמחויות.
כל המשמעות של קיומן של אותן תת-התמחויות היא, שכאשר
בפני בית המשפט שתי חוות דעת, אחת של המומחה הכללי,
והשנייה של מי שהתמחה בתחום צר יותר, עשוי בית המשפט
ליתן משקל יתר לחוות הדעת בתחומה של תת ההתמחות.
אין מקום לקבוע כי קיומה של תת-התמחות שוללת את
האפשרות להיזקק לחוות דעת של מי שאינו עוסק באותה תת-
התמחות".
- פסק הדין הנ"ל פורסם בדינים מחוזי לב (3), 182, והקטע המצוטט לעיל צוטט גם בת"א 11140-01-09
ט' מ' נגד קופת חולים מאוחדת ואחרים, בית המשפט המחוזי מרכז, שופט:
אחיקם סטולר, פורסם בפדאור.
עינינו הרואות כי המומחה לא נדרש כלל להיות מומחה באותה תת-התמחות ספציפית המהווה חלק מנושאי חוות דעתו.
חוות דעת מקצועית יכולה שלא לכלול צירופים כלל - תוכניות-מכר המהוות בדרך כלל חלק ממסמכי תיק בית המשפט, בהיותן חלק בלתי נפרד מחוזי המכר; תמונות - אותן אפשר לצרף לתצהירים בתיק, או לפעמים - להציגן במהלך העדויות השונות בבית המשפט [לא בהכרח בעדותו של המומחה עצמו], תקנים ותקנות שהם דברי חקיקת-משנה, אשר יצורפו לסיכומים לפי ההחלטה של עורכי הדין.
כל אלה - אין כל חובה לצרף לחוות דעת מקצועית, ומומחים שונים נוהגים בדרכים שונות.
יחד עם זאת, כל סעיף בחוות דעת מקצועית צריך להיות ברור ומנומק כדבעי: כאשר קיימת קביעה של ליקוי, מצפים מהמומחה כי יסביר בחוות דעתו על סמך מה הליקוי הנדון הוא ליקוי - שמא אי התאמה לתקן או לתקנה, או אי התאמה למפרט, לחוזה, לתוכנית? שמא מדובר בליקוי ביצוע מובהק שלא נדרש לספק לגביו כל סימוכין, או שאין בידיעת המומחה סימוכין לקיומו? בחקירת המומחה, המתרחשת לעתים זמן רב [חודשים או אף שנים לאחר כתיבת חוות הדעת], המומחה עלול להידרש לתת הסברים לחוות דעתו, ולכן מוטב שיכלול מראש בחוות הדעת מסמכים, תמונות ואפילו ציטוטים רלוונטיים מחקיקה או מפסקי דין, כדי להוכיח מראש את טענותיו.
בנוסף, בדרך כלל דרוש לקבוע מהי עלות התיקון של הליקוי - כמה עולה לגרום לביטול הליקוי?
בעניין זה יובהר כי אין כל צורך לתכנן ולפרט את דרך התיקון כפי שהדבר נדרש בתוכניות עבודה ובמפרטי ביצוע, ואפשר בהחלט לבצע חישוב כמותי על בסיס מחירונים מקובלים או ידע מקצועי הנצבר במשרד עורך חוות הדעת. כהערת ביניים, יובהר כי המחירונים אינם מקודשים ולא תמיד הם תואמים את הנסיבות המקצועיות והמצב המיוחד של תיקון ליקוי - שמא תיקון המתבצע בדירה בקומה גבוהה בבניין מאוכלס, שמא התיקון לא דומה כלל למתואר באותו מחירון...
ביתר פירוט:
כאשר יש ליקויים מבניים בדירה שתיקונם כרוך בעבודות הריסה ובניה, הפרוסות על פני מספר פריטים - הדרך לציין מחיר קומפלט לכל אלה באומדנה, היא דרך לא נאותה וסביר להניח כי מי שנוקט בשיטה זו יתקשה להסביר את חוות דעתו במתן עדות. עדיף לפרט כל ליקוי ודרך תיקונו בנפרד, ומכל מקום לא לתמחר לפי נושאים אלא לפי פרטי ליקויים.
