הכרעת הדין המזכה מחמת הספק את
אביגדור ליברמן מעבירות של הפרת אמונים ומרמה - ככל הנראה - תחדד את חוכמתו של אביגדור ליברמן בהתנהגותו, כאשר בית המשפט, מחד-גיסא, מתח ביקורת על התנהגותו בכך "שאינה ראויה"; במילים אחרות, לא ראויה, אחרת לא היה מוכתר כנאשם; מאידך-גיסא, זיכה אותו בית המשפט מאחר שמעשיו אינם מקבלים חומרת יתר המצדיקה הרשעתו בעבירה המיוחסת לו, מכוח הדין הפלילי - אך ספק נותר בעינו - ספק.
כך או כך, ליברמן זכה לאחר דיונים לא מעטים לשמוע על זיכויו, ולזכותו ייאמר: כפירתו בעובדות כתב האישום - במקומה הייתה. אך לחובתו ייאמר: בית המשפט קבע בלשון שאינה משתמעת לשני פנים כי הוא נהג באופן בלתי ראוי, ואנו תקווה כי הכרעת הדין תציב לו גבולות, ותהפוך אותו ליותר חכם - ושהכרעת הדין לא תישמע באוזניו או באוזני אחרים ברמתו, כהמלצה שיפוטית להפוך את ההתנהלות שלהם מבלתי ראויה מוסרית וערכית ושלא בהתאם לטוהר המידות, להתנהלות בלתי ראויה הבלתי נראית לעין.
הדין הפלילי אינו חזות הכל, וכדבריו של פרקליט המדינה, בלשון של פעם: "מה שרואים מכאן לא רואים משם". אל לציבור להתבלבל ולסבור כי הגשת כתב האישום נגד ליברמן במישור הפלילי, בטעות יסודה. נהפוך הוא - מעיון בהכרעת הדין ניתן ללמוד כי התנהלות ליברמן לא הייתה ראויה, ואם גוף החקירה היה עושה תפקידו - כמתבקש - אולי ההרשעה הייתה קמה לה בשעות הבוקר של יום האתמול.
התנהלות בלתי ראויה. נקודה. במילים עדינות יותר, מחדלים חקירתיים בהתווסף לעובדה כי העד היחידי -
דני איילון - נמצא עם מניעים להגשת תלונה תקשורתית ומשטרתית, ונמצא ללא עדויות תומכות, כאשר שני עדים שמסר את שמותיהם "בחרו" למסור עדויות הסותרות את גרסתו, הם אלו שהביאו לזיכויו של ליברמן, ולאו-דווקא התנהלותו הראויה.
בית המשפט ציין כי העבירה המיוחסת לנאשם דורשת יסודות מחמירים מאלו המקובלים עלינו כבוחרים, ולצערנו, עובדה זו הביאה להכשרת התנהלותו הבלתי ראויה של ליברמן להתנהלות ראויה המאשרת המשך דרכו הפוליטית - אך בזהירות מומלצת, על-ידי בית המשפט.
נטלת אקדח מביתך, יצאת לשכנך להורגו בביתו עקב מוזיקה רועשת שהשמיע, קראת לו החוצה, פעם אחר פעם, יצא אליך בנו של השכן - ירית לכיוון האדמה, והכדור "התנגש" באדמה ושינה כיוון, פגע בבן השכן ואיבד את חייו - לא רצחת, אלא הרגת, והעונש הצפוי לך מופחת פי כמה מעונש של רוצח. השאלה הגדולה היא למה? מאחר שלא ניתן יהא להוכיח כי פעלת מתוך כוונת תחילה לרצוח את הבן של השכן עת ירית את הכדור לכיוון האדמה בהתאם לדין הפלילי! אך בעיני כולם תישאר רוצח - וזו המסקנה המומחשת המתבקשת!
התנהלותו של ליברמן בלתי ראויה, ואם אכן הוכחו יסודות העבירה מכוח הראיות שנגבו, ואם אכן לא נעשו מחדלי חקירה - על זיכוי לא היינו שומעים. לתת למילה "זיכוי" לצלצל באוזנינו זו טעות, הנכון לעשות הוא "לשלט" את הציטוט - נהג בצורה לא ראויה.
פרקליט המדינה לא צריך להתנצל ו/או להתיימר להסביר את אשר הביא אותו להחלטה להגיש כתב אישום נגד אביגדור ליברמן, אלא נהפוך הוא - אביגדור ליברמן עצמו צריך להודות לפרקליט המדינה על כך שלימד אותו דרך הגשת כתב אישום כי ישנן התנהגויות ראויות וישנן כאלה שלא!
מעיון בהכרעת הדין ניתן ללמוד כי המדינה כשלה בלהוכיח את היסוד הנפשי בביצוע העבירה המיוחסת לאביגדור ליברמן, אך צריך לזכור כי קיומו של ספק אינו מעיד על אי-קיומו של אשם. ועבירות הפרת אמונים ומרמה הן בטבען עבירות שמיוחסות לנבחרים שמתנהגים בצורה
בלתי ראויה.
