ב
נאומו בכנסת אמר נשיא צרפת,
פרנסואה הולנד: "השלום דורש אמון. זה הקשה ביותר – לסמוך על האחר, לסמוך על השותף, להאמין בעתיד". מילים אלה, המבטאות לא רק את אמונתו התמימה והאמיתית של הולנד, אלא גם את אמונתם של כל שוחרי השלום בינינו לבין הערבים, מבטאות את סירובם העיקש של שוחרי-שלום אלה להתבונן במציאות, ולהסיק ממנה מסקנות הגיוניות.
אין צורך להכביר במילים, כי
המספרים מדברים בעד עצמם.
יצחק רבין נתן אמון בערפאת, חתם איתו על הסכם השלום בסוף שנת 1993, ושניהם (יחד עם פרס) קיבלו את פרס נובל לשלום לשנת 1994. בשתים עשרה השנים שקדמו לחתימת הסכם רבין-ערפאת, 1993-1982, רצחו המחבלים הערבים 277 ישראלים, ובשתים עשרה השנים שלאחריו, 2005-1994, הם רצחו 1,312 ישראלים. חשבון פשוט מראה לנו שעל האמון שנתן רבין בערפאת שילמנו בלמעלה מאלף קרבנות טרור (הנתונים נלקחו מאתר
הספרייה היהודית הווירטואלית).
ומספרים אלה לא נפלו עלינו בלי סיבה, כי האמון שנתן רבין בערפאת תורגם לאמונה שערפאת יילחם בטרור "בלי בצלם, בלי בג"צ, ובלי אימהות נגד שתיקה". אבל בשבע השנים 2002-1996, שבהן לא נכנס צה"ל לערים הערביות ביהודה ושומרון, נבנתה שם באין מפריע תשתית הטרור של המחבלים המתאבדים שהכתה בנו את מכתה בחמש השנים 2005-2001, שמספר קרבנות הטרור במהלכן היה גבוה יותר ממספר קרבנות הטרור בכל השנים שבין מלחמת ששת הימים לבין חתימת הסכם רבין-ערפאת. גם לאחר כיבושן מחדש של ערים אלה במהלך מבצע חומת מגן בשנת 2002 לא פסק הטרור, ורק לאחר שלוש שנים החלה דעיכתו כתוצאה מהמלחמה המתמשכת של צה"ל והשב"כ בטרור שיצא מערים אלה.
גם כיום ממשיכים השב"כ וצה"ל להילחם בטרור, וגם כיום נעצרים כמעט מדי לילה מחבלים המצויים בשלבים שונים של התארגנות לרצח יהודים. התקשורת לא מדווחת על מעצרים אלה, כי היא אינה מדווחת על פעילות שגרתית, וכך גם איננו שומעים כבר על הטרור הבלתי פוסק בעירק, שבה המוסלמים הורגים האחד את השני מדי יום, ועל מלחמת האזרחים בסוריה, שגם בה המוסלמים הורגים אחד את השני מדי יום.
אבל הולנד לא מדבר על רוצחים מוסלמים. אפילו את הרצח בטולוז, שאותו הזכיר בנאומו בכנסת, הוא זקף לחובת "תופעה מחודשת של אנטישמיות", ולא הזכיר שהרוצח היה מוסלמי. לא נותר לנו אלא לקוות שבשיחות הסגורות הבהירו מנהיגינו להולנד שאם השב"כ וצה"ל יפסיקו להיכנס לערים הערביות ביהודה ושומרון, ויפסיקו לעצור שם את המחבלים לפני שהם מוציאים לפועל את תוכניותיהם, לא ירחק היום בו ישוב הטרור להשתולל ברחובותינו, וניאלץ לכבוש ערים אלה שוב, בפעם השלישית.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
