תנו לנשים לחיות

פרס ליום האישה?

רק סמלי הדבר שלקראת יום האישה הבינלאומי - והמאבק באלימות נגד נשים - נרצחה שוב אישה בירושלים. האם זה הפרס שקיבלו הנשים, וקיבלה החברה הישראלית, לכבוד האירוע? למרבה הצער גם אשתקד קדם רצח אישה לאירוע העולמי, ונראה שדבר לא השתנה.

התנהגות המשטרה בנושא אף היא אומרת דרשני. בחדשות פורסם שהבעל נעצר בעקבות תלונת האישה על אלימותו כלפיה. אך כעבור מספר ימים האישה הסירה תלונתה, והאיש שוחרר לחופשי.

השאלה היא, האם לא היו די תקדימים לכך, שהאישה הסירה תלונתה נגד הבעל האלים בעקבות איומיו עליה, ובסופו של דבר נרצחה? האם המשטרה עדיין לא הפנימה דפוס תגובה זה של האישה המאויימת כדי לא להתייחס להסרת תלונתה, ולא לבטל את צו ההרחקה נגדו בעקבותיה? מה עוד צריך לקרות כדי שהמשטרה תפנים ותלמד את המסר? אילו הבעל הסורר היה במעצר, יתכן מאוד שהרצח הפעם, כמו בפעמים קודמות, היה נמנע.

דם האישה אינו הפקר. די לרצח נשים!

הפסידה בכבוד

דומה כי אחרי שורת הטעויות שעשתה שלי יחימוביץ כיו"ר המפלגה - היהירות, ההנהגה הסוליסטית ללא שיתוף חברי התנועה, ההתמקדות בתהליך הכלכלי, ולא בתהליך המדיני - שהביאו להתגייסותם של שועלי מפלגה וותיקים לטובת הרצוג, שלי למדה את הלקח מתבוסתה בפריימריז והפסידה בכבוד.

בהתאם לכלל האנגלי הידוע: "אם אינך יכול ללחום ביריב, הצטרף אליו" שלי עשתה את הצעד הנכון והודיעה על הצטרפותה להרצוג, שתפס את מקומה כראש המפלגה. היא הפנימה את המסר, שרק בדרך זו מובטח לה קידומה האישי במפלגה, כמספר 2, לצידו של היו"ר החדש, ביסוס מעמדה בה ושיקום תדמיתה שנפגעה. לאט, אבל בטוח, כבר אמרנו?

בריאות לחוד

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שחוקק לפני שני עשורים, מטרתו הייתה ליצור מערכת בריאות שוויונית לכל האזרחים.

והִנה, דוּח שפורסם לאחרונה על-ידי משרד הבריאוּת מצביע על כך שהשכבות המבוססות אינן מסתפקות בביטוח הבסיסי, ורוכשות גם ביטוחים משלימים בקופות החולים, ואף .ביטוחים פרטיים המהווים את ההוצאה המשפחתית הגבוהה ביותר בסל הבריאות (יותר מטיפולי שיניים).

אין ספק שמצב זה מגדיל את הפער בקבלת שירותי בריאות בין השכבות העשירות לשכבות החלשות, שידן אינה משגת לרכוש את הביטוחים הנוספים. וכך נוצרות שתי מערכות רפואיות במדינה: רפואה לעשירים ורפואה לעניים.

השאלה היא, האם הביטוחים המשלימים, הנרכשים במסגרת קופות החולים, אינם סותרים את מהותו הממלכתית והשוויונית של החוק האמור? ומדוע אזרחים נדרשים לשלם עבור מערכות בריאות נפרדות תשלום כפול ומכופל, בניגוד למטרת החוק?

מדוע כל שירותי הבריאות אינם מסופקים לכל האוכלוסייה על-ידי המדינה במסגרת הסל הממלכתי? ואיך זה שבניגוד לחוק (אך בחסותו) נוצרה רפואה פרטית, שהיא נחלת העשירים בלבד, והעניים אינם זכאים לשירותים חיוניים? האומנם חוק לחוד ובריאות לחוד? לתשומת לב מבקר המדינה.

כן לזקן

כל הכבוד למוסף "24 שעות" על הקדשת הטור היומי לזקן. דומה שהעיתון מחזיר את הכבוד האבוד לזקנים בזכות במה זו, המציבה אותם במרכז התודעה הציבורית.

אז מי אמר שהעולם שייך לצעירים? מסתבר שהוא שייך לא פחות לזקנים, שעִם התארכות תוחלת החיים (וגילם המופלג של המרואיינים יוכיח) הם מהווים חלק בלתי מבוטל של האוכלוסייה. דומה שכולם הם צעירים ברוחם, המשדרים חיוניוּת, אופטימיות ועשייה. נראה שיש לצעירים הרבה מה ללמוד מהם ומניסיון חייהם. ואכן, חז"ל הצביעו על ראשי התיבות של זקן - זה קנה חוכמה.

אימרו 'כן לזקו' כבר אמרנו?

אייל קורא לך

דומה שגם אם אייל גולן יֵצא זכאי מבחינה פלילית, מוקדם יהיה לחגוג את הזיכוי שלו. אולי הוא לא התעסק עם קטינות (מלבד אחת), כעדותו, אך שמעתם איך הוא התהדר בארבעים הנשים שיש לו, לא פחות.

אומנם אלה הן נורמות השולטות בעולם הריאליטי הטלוויזיוני, שגולן מככב בו. אך כגיבור תרבות, ודמות נערצת על אלפי נערים ונערות בישראל, האם אלה הערכים שהוא ינחיל להם בתור מודל חיקוי, שהנשים הן חפץ זמין העובר לסוחר, שנועד לספק את הגברים? גם אם הזמר המפורסם יצא כשר, הפרשה מדיפה ריח רע מבחינה אתית ומוסרית. היא מצביעה על הנורמות הציבוריות הפסולות המנחות את הידוענים, ושאינם לתפארת המדינה.

מעֵבר לכך, אי-אפשר להתעלם מההיבט המשטרתי בפרשה. ליברמן לא לבד. נראה כי המגמה במשטרה היא לנסות לצוד דגי רייטינג שמנים. לאחרונה היו אלה העיתונאי שרון גל והזמר אייל גולן, פרשות שהתפוצצו ברמה, אך הסתיימו, כצפוי, בקול ענות חלושה. אז עם כל הכבוד לתדמית המשטרה, מוטב שהיא תשקיע את משאביה בהתמודדות עם הפשע וביעורו, במקום בעולם הזוהר. וּבא לציון גואל.

מעתה אימרי: אישי

דומני שאין צורך לקבל את החותמת של האקדמיה ללשון העברית, כדי למצוא מילה חלופית למילה 'בעל', שיש לה קונוטציה של בעלוּת. יש במקרא מילה יפהפיה, המבטאת את הקשר האינטימי והאישי בין בני הזוג, והיא המילה 'אישי'. כמה רכוּת, חום, אהבה ושייכות הדדית, גלומות במילה יחידנית זו בתנ"ך.

המקור לכך הוא לאה, אשת יעקב, הקוראת לו 'אישי' בלי הפסקה, במיוחד בטקס קריאת שמות הבנים. "כי עתה יֶאֱהָבַנִי אישי" (בראשית כט, 32), בלידת ראובן. וכן: "הפעם יִלָוֶה אלי אישי" (שם, 34), בלידת לוי. בלידת יששכר לאה אומרת: "אשר נתתי שפחתי לאישי" (שם ל, 18). וזבולון נקרא על שם "הפעם יִזְבְּלֵנִי אישי" (שם 20. 'יזבלני', מלשון זְבול, דירה). ועוד: "המעט קַחְתֵּךְ את אישי" פונה לאה לרחל אחותה בפרשת הדודאים (שם15). בהטיה, איש שלה, 'אישָהּ (מַפִּיק בה"א).

את המילה אימצו כבר עד כה לא מעט נשים פמיניסטיות. אך האם יש צורך להיות פמיניסטית כדי לאמץ אותה, היישר מן התנור החם של המקרא? ממש לא. מומלצת בחום. תשאלו את אימא לאה.