|   15:07:40
דלג
  globes globes  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
שופטי אקס פקטור בישראל [צילום: יח"צ]

"הריאליטי יוגבל? כמו במדינות טוטליטריות"

הרשות השנייה מתכננת להגביל את שעות שידור הריאליטי בטלוויזיה, אבל בתעשיה טוענים כי מדובר בהתערבות גסה, וכי הרגולציה המוטלת על הטלוויזיה המסחרית בישראל היא מהמחמירות בעולם מה קורה במדינות אחרות?
06/12/2013  |   globes globes   |   כתבות   |   תגובות
   רשימות קודמות
  "בגיל 40 היו לי מרצדס ובית יפה, משהו היה חסר"
  איך ייראה שוק האנרגיה עוד 20 שנה?
  7 כללים לאתר אי-קומרס מצליח
  איך נראית התחרות בענף הטיסות המוזלות?
  האם נשלם 10 ש"ח בלבד לחניה בביה"ח?

הרשות השנייה עורכת בימים אלה שימוע, שמטרתו להכשיר את שאיפתה להגביל את תוכניות הריאליטי. מועצת הרשות, אחרי דיון סוער ולא חד-משמעי, החליטה לאשר את מסמך המדיניות של המנכ"ל שי באב"ד, שלפיו על כל שעת פריים-טיים שבה יהיה שידור של ריאליטי, תשודר גם שעת פריים-טיים של תוכניות איכות.

הרשות השנייה מבקשת כעת לא להסתפק בהגדרות ובתתי-ההגדרות של סוגה עילית, שאליהן מחויבים הזכיינים בערוצים 2 ו-10, אלא גם לקבוע כללים שיגדירו מה באמת איכותי ומה לא. המטרה, כך נראה, היא להילחם בתופעת תוכניות ריאליטי.

"אין תקדים לדבר הזה בעולם, לבד ממשטרים טוטליטריים", אומר עו"ד אמיר ונג, מומחה לדיני תקשורת ורגולציה, "לא ראיתי דבר כזה בשום מקום בעולם".

ישראל היא אכן חריגה בנוף הבינלאומי, בכל מה שקשור לרגולציה בטלוויזיה. באחרונה קיימה חברת המחקר והייעוץ האסטרטגי Lexidale מחקר השוואתי שביקש לבדוק מה היחס הרגולטורי של הרשויות בעולם המערבי לשידורי הטלוויזיה. המדינות שנבדקו היו ארה"ב, גרמניה, הולנד, דנמרק, בלגיה, ספרד ובריטניה.

לדברי ד"ר אלעד פלד, מבעלי החברה, המדינות האלה נבחרו משום שהן מייצגות תמהיל של "מדינות מערביות מפותחות, בעלות גישות מגוונות להתערבות בשוק התקשורת".

בכל אחת מהמדינות האלה, מופעל סוג מסוים של רגולציית תוכן על גופי השידור המסחריים-ציבוריים. אך התוצאה של המחקר ההשוואתי ברורה.

לדברי פלד, "במה שקשור לטלוויזיה המסחרית, הרגולציה בישראל היא אנכרוניסטית. במדינות אחרות הרגולציה לעולם לא תגיד אילו תכנים לשדר. אם מדינה אחרת רוצה להגדיר את הצרכים של המדינה בתחום התוכן - אז בשביל יש את השידור הציבורי. ואם השידור הציבורי לא טוב, משפרים אותו, ולא מטילים את זה על הטלוויזיה הפרטית".

לדבריו, שתי המדינות בעלות הרגולציה הקפדנית ביותר, באופן יחסי, הן בריטניה וגרמניה. "וגם שם, במובנים רבים ההתערבות פחות משמעותית מבארץ. אפילו שם לא מגיעים לרמת המעורבות של ישראל. יש חובות בשידור חדשות, אחוז שקשור לפריפריה, אבל אין מכסות מנדטוריות לפיה אחוז מסוים חייב להיות בסוגה כזו או אחרת".

180 כללי רגולציה בישראל

כבר בינואר 2009 פרסם הרגולטור הבריטי אופקום (Ofcom), סקירה שבה הכיר בכך שהשוק השתנה והמודל הכלכלי, שבמסגרתו פועלים גופי השידור ממומני הפרסום, כבר לא רלוונטי. ההמלצה הייתה לאשר שורה של שינויים שיגדילו את הכדאיות הכלכלית של ITV (רשת הטלוויזיה המסחרית הגדולה בבריטניה) וימנעו מצב שבו BBC תישאר האלטרנטיבה הציבורית המרכזית. ההחלטה הייתה להגמיש את השוק, ולא להקשיח אותו.

החוק העיקרי בבריטניה הוא ש-85% מהשידור בפריים-טיים יהיה הפקת מקור. אולם אין בממלכה כל הקפדה על ז'אנרים או צורך להגיש לוחות שידור מראש.

לעומת זאת, בישראל יש כ-180 כללי רגולציה שחלים על הזכייניות. בתוך כך מוגדרים 4 ז'אנרים שחובה לשדרם: סרטי דוקו, תוכניות דוקו, תוכניות מיוחדות ודרמה; ויש תמהיל מאוד מדוקדק ביחס ביניהן - ללא יכולת גמישה להעביר תוכן מז'אנר אחד לאחר. כמו-כן, מחויבות הזכייניות לשדר תוכניות שיח ציבורי, פריפריה, תוכניות מועדפות ותוכניות מסורת.

בנוסף, בעוד שבכל מדינות בעולם הרגולציה חלה בדיעבד - כלומר המסך נבחן אחרי השידורים - ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי שבה עדיין יש צורך להגיש את לוחות השידורים לאישור לפני שידור התוכניות.

הרגולציה העיקרית הקיימת במדינות שנבדקו נוגעת לחברות באיחוד האירופי. אלה מחויבות לתקנה (דירקטיבה) של האיחוד הדורשת מערוצי השידור להקדיש שיעור הולם מתוך שידוריהם ליצירות אירופיות. כמו-כן, הם חייבים להשקיע לפחות 10% מתקציב התוכניות שלהם ולהקדיש לפחות 10% מזמן השידור שלהם עבור יצירות אירופיות שהופקו על-ידי מפיקים עצמאיים.

בעוד שהולנד, בלגיה ודנמרק בחרו לאמץ את דירקטיבת האיחוד כלשונה, ספרד ובריטניה בחרו להגדיל חובה זו ל-50% מתקציב התוכניות ו-25% מזמן השידור בהתאמה.

בישראל, לעומת זאת, המחויבות בזמן השידור היא הגבוהה ביותר מבין המדינות שנבחנו ועומדת על 65% מזמן השידור. ובארה"ב? שם כלל לא מוגדרות בחוק חובות מסוג זה.

"מוטיבציה מסחרית"

ברשות השנייה מסכימים עם הטענה כי יש להקל ברגולציה בישראל. למעשה, שם רואים את המהלך האחרון והמדובר כתשובה בדיוק לעניין זה - כלומר, להקל באינספור החוקים הרגולטוריים הטכניים, ולהפוך אותם למהותיים ולאיכותיים. בקרוב יעלו מסמכי המדיניות המלאים לאתר הרשות והשימוע יצא לדרך. "נשמח לשמוע במסגרתו את כל הגופים, לאחר שילמדו את הדברים לעומקם", אמרו היום ברשות.

ועדיין, אילן שחורי מחברת הייעוץ TASC רואה נזק אמיתי בהחלטה המתבשלת של מועצת הרשות השנייה. לדבריו מדובר במהלך ארכאי, שלא מתאים לעולם המשתנה טכנולוגית.

"כוונת הרגולטור היא חיובית - להבטיח תוכן איכותי", אומר שחורי. "אבל לנסות להוסיף עוד מגבלות על עוד מגבלות, ולקבוע יחסים בין סוגי תכנים ולעצב את לוח השידורים במקום הזכייניות, הוא תהליך פסול. צריך ליצור מסך מספיק משמעותי בכדי לייצר רייטינג, ושהרייטינג יהיה מספיק משמעותי בכדי להכניס כסף. זה לא שיש לגופים האלה רווחי ענק. זה מייצר קושי ביורוקרטי עצום".

האירוניה, לדברי שחורי, היא בעובדה שהטלוויזיה ממשיכה להתכופף תחת מגבלות, בעוד שהיום יש כל-כך הרבה אלטרנטיבות אחרות לצופה - בעיקר טכנולוגיות.

"חלק מהמודל הברודקאסטי המסורתי נעלם", הוא אומר, "צריך לייצר אירועי דגל מדי יום. תוכן חדשותי וריאליטי נצרכים יותר בזמן אמת. אני חושב שהרגולציה הנוכחית פוגעת בזכייניות באופן שהיא דורשת עמידה במכסות מאוד מפורטות, והיא מגבילה את שיקול-הדעת של הזכייניות באופן מאוד משמעותי. נכון היה להגדיר רגולציה בצורה כללית ולאפשר לזכייניות לנייד, להחליט על סוגי התוכניות בצורה חופשית יותר. קל לקבוע מכסות אבל קשה להעביר את המכסות לשטח".

יו"ר מועצת הרשות השנייה לשעבר, נורית דאבוש, הנהיגה אף היא מודל של מיקוד רגולציה להקטנתה, אולם לדבריה התשובה חייבת להיות ברורה: "צריך לחזק את השידור הציבורי. השידור המסחרי הפך להיות השידור הציבורי בעיני הקהל, ואלה גם הציפיות שלו. אם השידור הציבורי יהפוך למשמעותי וחזק, יירד העומס מהטלוויזיה המסחרית. מה שצריך לעשות זה לחזק את השידור הציבורי, ואז להפוך את הרגלוציה לממוקדת לחלוטין בתקופת הרישיונות ולהתאים אותה למה שקורה בעולם.

"צריך להתעקש שם על רב תרבותיות ושידור מגוון - לבנות את הערכים שאנחנו מאמינים בהם ואת כל השאר לתת להם לעשות כאוות נפשם. הרי אפשר לעשות ריאליטי איכותי, ודרמה או דוקו לא איכותיים".

לדברי ד"ר פלד, "המוטיביציה והמהות של הגופים בארץ הם מסחריים, עסק מסחרי מותאם לצרכים ולרצונות של לקוחותיו, על בסיס זה הוא משיג את הרווחים שלו. בהקשר הזה כופים על הזכיינים להקטין את הרווחים שלהם ולשדר פחות דברים שהקהל שלהם רוצה לראות, ויותר דברים שהקהל שלהם לא רוצה לראות. זה לא שאנחנו חושבים שהכול צריך להיות לפי השוק ולפי האג'נדות, אבל בשביל זה יש את השידור הציבורי, והוא זה שאמון על הספקת המטרות הציבוריות, גם על חשבון שיקולים כלכליים".

לדברי ונג, המשמש ראש מחלקת רגולציה במשרד גזית, רוטנברג ושות' (משרד המייצג גם את קשת, יש לציין), "הרשות השנייה צריכה ללכת לדרך החיוב ולהגדיר תכנים שהיא מעוניינת בהם. כשהיא מתחילה להגדיר במה היא לא מעוניינת, היא חורגת בהרבה מתחום הסמכויות שלה ומהמשטר החוקתי שלה.

"הכוונה היא להתחיל להגדיר לא רק לפי הפורמט ולא רק לפי הדרישות המקובלות היום, אלא גם לפי איכות - וזה דבר שאין דומה לו בעולם המערבי. בעבר הייתה נקודה שבה הרשות חרגה מנושא הפורמט ודרשה נושאים של פריפריה והתייחסות רב-תרבותית. זה היה על דרך החיוב, והיה בזה היגיון. כאן יפסלו תוכנית תעודה רק כי הנושא שלה לא רציני? זו חריגה קשה".

פורסם במקור: אתר "גלובס"
תאריך:  06/12/2013   |   עודכן:  06/12/2013
לי-אור אברבך
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"הריאליטי יוגבל? כמו במדינות טוטליטריות"
תגובות  [ 4 ] מוצגות   [ 4 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מקס פאואר
7/12/13 08:39
2
יאיר3
8/12/13 13:17
3
באום
8/12/13 13:58
4
אנוי8
8/12/13 19:05
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אבירם דהרי (50) ראש עיריית קריית גת, מעורב כיום בפרויקט הנדל"ן הגדול ביותר בישראל: דהרי, יחד עם שרי האוצר והשיכון ומנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, חתם (יום ה', 5.12.13) על הסכם בין הממשלה לעירייה, שלפיו תשווק הרשות, בשנתיים הקרובות, מגרשים לבניית 7,600 דירות בצפון העיר (ועוד מגרשים לכ-12,000 דירות ישווקו בשנים שלאחר מכן). זה שנים רבות שלא זכור שיווק מגרשים בהיקף כזה, בתקופה קצרה יחסית, בעיר אחת.
06/12/2013  |  אלעזר לוין  |   כתבות
לפנינו ימים בהם קיימת תחושה שמשהו עומד להתרחש ברמה ארצית בחיינו האישיים. אם הייתה אי-נוחות שהכבידה, כעת קיימת אפשרות להשתחרר ולפנות מקום לאנרגיות שיש בהן השראה, האנרגיות מתחזקות בהדרגה ומעוררות את החשיבה לממדים גבוהים עם יותר שמחה, יוזמה ובעיקר מוטיבציה להשתחרר מחשיבה שלילית וממקומות שנתקענו בהם. הרצון לחופש מתחזק, ואפשר לתת אמון באינטואיציה, השחרור מהישן יאפשר לכם לעלות על מסלולים חדשים ולהשתחרר מנוסטלגיה, גם אם זה כואב. צאו החוצה ותנו לעצמכם להגיע לרבדים חדשים של מחשבה, החליטו שהבחירות החדשות שתעשו תתקיימנה רק אם הן תהיינה בהלימה לערכים האישיים וליושרה האישית שלכם, גם אם תבחרו להישאר בבועה האישית בגלל אמונה הקשורה לשורשים הפנימיים היסודיים, השתדלו לשמור על קשרים חברתיים או לחדש אותם. ההתנגשות בין הצד הקונסרבטיבי ובין הצד המהפכני תאפיין את הימים הבאים, ואולי יתעוררו שאלות על הביטחון האישי במערכות יחסים, על רומן אהבה או קשר עסקי. בתאריך 08.12 תלחמו על מה שאתם מאמינים בו.
06/12/2013  |  טובה ספרא  |   כתבות
ב-11 בנובמבר 2013 מלאו עשרים שנה להקמת "מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל" תהליך ההקמה התחיל עוד בשלהי שנות ה- 80 כאשר שלושה ניצולי שואה בולטים, נוח פלוג, משה זנבר ויצחק ארצי הקימו את "וועד התביעות של ארגוני יהודיים יוצאי מזרח אירופה" . מעטים מודעים לכך כי הפיצויים האישיים, הרנטות, ששולמו לניצולי שואה לאחר הסכם השילומים, הועברו רק לילידי גרמניה או למדינות התרבות הגרמנית, כמו אוסטריה.
05/12/2013  |  צבי גיל  |   כתבות
מעריב ממשיך לעקוב אחר אנשים שהציתו את עצמם בשל מצוקה כלכלית | ישראל היום מצניע דיווח על תוצאות מבחני פיז"ה | רזי ברקאי, עיתונאי-גבר-אשכנזי-חילוני, נוזף במזרחים, דתיים, נשים וטוקבקיסטים
05/12/2013  |  אורן פרסיקו  |   כתבות
במדינת ישראל - כאובה ובוכה, לאורך מרבית ימות השנה - היה ספי ריבלין מקור לעידוד. הוא היה קומיקאי בחסד עליון, כישרוני ושובה-לב להדהים, כשההומור השנון מילא את כולו. אל מול עין דומעת הוא הישיר מבטו בעין צוחקת. החיוך הנצחי לא מש מפניו, אף בשעה כשרה לדמעות.
05/12/2013  |  ראובן לייב  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il