|
השיפוץ ברחוב פגע ברכב [צילום: ׳“׳¨׳•׳¨ ׳¢׳׳™׳×]
|
|
|
|
|
שיפוץ חזות העיר תל אביב נעשה באופן גס ולא מתחשב. התושבים מוצאים את עצמם מדלגים מעל מפגעים ואת מכוניותיהם החונות ברחוב מטרה לפגיעות שנגרמות ממעבר משאיות הקבלנים ברחובות העיר הצרים.
אין ספק שאחד המפעלים המפוארים של עיריית תל אביב-יפו בשנים האחרונות הוא שיפוץ הרחובות. העיר הפכה את פניה ושונתה ללא היכר לטובה. לאחר עשרות שנות הזנחה וזלזול שהותירו את רישומן, העיר משתפצת והולכת, הרחובות מרוצפים מחדש והכבישים נסללים שוב.
ואכן לראות גוף ציבורי שעושה את מלאכתו נאמנה זה לא עניין שהוא חזון נפרץ. הדברים נובעים מכך שהעירייה עצמה לא מבצעת את עבודות הבנייה והסלילה באופן עצמאי ושוכרת את שירותיהם של קבלים עצמאים וחברות בניה ותשתית אשר אלה הם המבצעים בפועל את תוכניות העירייה. עד כאן הכל סביר והגיוני. אלא שלקבלנים המבצעים את השיפוץ בעבור רווח יש עניין ברור למקסם את הרווח ולחסוך בעלויות. בין השאר גם אלה הכרוכות בסדר, נקיון ואמצעי בטיחות. זאת גם במחיר הפרעה לסדר הציבורי וגם במחיר של פגיעה בפרט.
התופעה של משאיות עפר ובטון כבדות שנדחקות ברחובות העמוסים ושוברות את מראות הרכבים החונים ברחובות הצרים הפכה ליומיומית. בעלי מכוניות שלא הספיקו לפנות את מכוניותהם בזמן מגלים שהשיפוץ ברחוב החל גם אם זה פוגע במכוניות החונות שלהם ובכלל, התושבים מוצאים את עצמם מדלגים כתיישים באתרי בניה כדי להיכנס ולהגיע לחדר המדרגות הבטוח המוביל לבתים במתחם המשופץ.
להפריט עבודה עירונית ולמסרה לגוף פרטי קבלני זה בסדר, אבל שמירת אורח החיים הסביר ועמידה על האינטרס הציבורי להתנהלות זורמת ושוטפת זה עניין שנותר באחריות עירונית. מסירת העבודה לגוף עצמאי לא פוטרת את העירייה משמירה על זכויות אזרח בסיסיות כמו שמירת שלום הרכוש, מעבר בטוח למקום המגורים וסילוק מפגעים מן הדרך.
בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח - 1988 סעיף 12 גישה למשטחי עבודה, נקבע בין השאר כי: "בכל מקום שאדם צריך לעמוד בו, לעבוד או לעבור בו יותקנו דרכי גישה בטוחות". נושא זה הפך לבדיחה בעיר תל אביב. כאמור, בפועל תושבים מוצאים עצמם מדלגים מעל חומרי בניה, בורות ומהמורות כדי להגיע ולהיכנס לפתח ביתם. מצב זה מהווה עבירה חמורה ומסוכנת על התקנות.
משאיות הגרירה של עיריית תל אביב יפו עובדות ועומלות מסביב לשעון. ואולם המדובר בגרירה של כלי רכב שלא חנו כחוק ועל כל גרירה מחייבת העירייה את בעל הרכב בקנס של מאות שקלים על עצם החניה האסורה כשאלו מתווספים להוצאות גרירה מופרזות שמגיעות למאות שקלים גם הם שהיא מוסיפה לחיוב באותה ההזדמנות. אולם כאשר מישהו חונה את רכבו כחוק, במידה והעירייה מעוניינת לשפץ במתחם המכונית החונה היא נותנת הודעה והתרעה של כמה ימים בודדים בלבד ואם בעל הרכב נעדר לפרק זמן ארוך מחמת נסיעה, מילואים וכיו"ב הוא יכול למצוא שכלי הרכב שלו הפך גוש אבק, לכלוך ופגיעות כחלק מנוף מתחם השיפוץ כפי שקרה לדוגמה לבעלי רכב ברחוב סמטת בארי בתל אביב בעת השיפוץ בו בחודשים האחרונים.
לשפץ זה חשוב בהחלט ומחויב המציאות והעירייה ראויה לכל שבח על עצם הביצוע. אולם לעשות את זה מתוך התחשבות, בשים לב ובזהירות זו הדרך הנכונה. לאחר כל כך הרבה שנים שפרויקט שיפוץ וסלילת העיר נמשך. לא ייתכן שלא להסיק מסקנות ולפעול בדרך בטוחה וראויה.