העובדה כי ישראל היא המדינה הענייה ביותר מבין 34 המדינות המפותחות הדמוקרטיות בעולם, המאורגנות תחת גג ה-
OECD, עברה בשקט יחסי בתקשורת הישראלית. במהלך שלוש השנים האחרונות התמקמה ישראל במקומות הנמוכים ביותר בתחום החינוך והרווחה ועלתה למקומות הגבוהים בשיעור העוני והשחיתות. הנה, הנה אנחנו במקום האחרון מוצהריים קבל-עם, כעניים ביותר עם פער עצום בין עשירון עליון לתחתון.
ומה קרה אחרי פרסום הנתונים? אף אחד לא שינה את מנהגיו: העיתונאים והפרשנים לא השתוללו, העם לא יצא לרחובות ולכיכרות, הממשלה לא התפטרה, ראש הממשלה לא הפסיק להלל את עצמו ושר האוצר עדיין לא כל כך הבין את הנושא, שכן, כידוע, הוא חדש במקצוע. קשה להבין את שוויון הנפש של "העם" בנושא נורא זה.
הכי עניים? למה?
איך נעשינו הכי עניים בעולם ה"מפותח"? האם הייתה כאן מלחמה? האם קרה אסון אקולוגי, התייבשות מקורות המים, התייבשו המוחות? האם תם המזון במדינה הקטנה? האם כבר כולם עזבו לברלין ואין מי שימשיך את המפעל הציוני שנקרא מדינת ישראל? היה כאן משבר כלכלי גדול יותר מכל מדינות העולם? איך נפער לו פער כזה בין עשירים לעניים? האם זו מדינה פיאודלית עתיקה עם משפחות מלוכה מדורי דורות עם בעלי אדמות וירושות ומולם הווסלים, מעמד העבדים?
30% מתושבי המדינה, ילדים וזקנים, חיים בעוני! אין להם כסף למגורים, לחינוך, למזון, לחימום, לבגדים, לספרים, לתשלומי המים והארנונה. 30% הם שליש מתושבי המדינה שאין להם גישה לתקשורת, הם בכלל לא מקושרים ואינם מופיעים בטלוויזיה, לא כותבים מאמרי פרשנות ולא מפגינים בסגנון אוקראיני או מצרי. הם ידועים כ"שקופים".
אי-אפשר לשקר יותר
כאשר התקבלה ישראל לקבוצת המדינות המפותחות הדמוקרטיות, ה-OECD, המונה 34 מדינות מפותחות, נהגו ראש הממשלה
בנימין נתניהו ושר האוצר שלו דאז,
יובל שטייניץ, להתגאות במיקומים שלנו ברשימות. כל הזמן שמענו כי "אנחנו לא יוון ואנחנו לא ספרד". במילים אחרות, אנחנו היינו, לפי דברי הנהלת המדינה, מצליחים בטירוף, נטולי משבר פיננסי, נטולי אבטלה. כיום אי-אפשר לשקר יותר. המדד של ה-OECD שקוף ומדויק. אי-אפשר לספר לנו סיפורים. אנחנו מדינה נחשלת בעלת יוקר מחיה בלתי אפשרי שלא עומד בפרופורציה לשכר הממוצע או לשכר המקובל בישראל.
"הישגי" ישראל ב-3 קדנציות נתניהו בכל התחומים האלה המצב רק מתדרדר. בתחבורה, למרות פעילות המשרד, יש יותר קלקולים מהתפתחויות. כמות זריקת הכסף לים בפרויקטים של
משרד התחבורה, היא אגדית. כל פרויקט גדול מתגלה ככישלון - במהלך הקדנציות של השר ישראל כ"ץ. כל אזרח ישראלי שיצא אי פעם לאירופה, למזרח אסיה או לאמריקה יכול להשוות את רמת התחבורה הציבורית הירודה אצלנו באוטובוסים וברכבות. להגיע בארץ ממקום למקום אפשר רק במכונית פרטית וכבישים סתומים בפקקים, וכן הלאה וכן הלאה.
בכל שאר הסעיפים, מצבה של ישראל בתחומים הנזכרים לעיל התדרדר במהלך הקדנציות של ראש הממשלה הנוכחי. מי שלא רואה את העובדות האלה - יש לו באמת בעיה בהבנה. מי שלא מבין מה קורה במערכת החינוך, במערכת הרווחה, בחייהם של הזקנים העניים והמשפחות שמרוויחות שכר של כ-5,000 שקל לחמישה אנשים או יותר, מבין היטב את משמעות החיים האלה.
יפוטר המנכ"ל
כבר סופר אינסוף פעמים כי בכל חברה כלכלית מעיפים את המנכ"ל כאשר החברה עוברת מרווחיות להפסדים. מנכ"ל הצובר חובות וכישלונות וירידת ערך המניות - ימהרו להחליף אותו לפני שיעשה פשיטת רגל.
מה עם ראש הממשלה נתניהו? זה בדיוק מה שהוא עושה עם מדינת ישראל מבלי לדבר על מצב המוסר, המשפט, הפשע ודירוג השחיתויות. ראש הממשלה נתניהו כל כך מרוצה מעצמו, שכל מה שמעניין אותו ברגע זה (מלבד אירן) הוא רכישת מטוס פרטי ובנייה מיידית של בית חדש לראש הממשלה. אם הוא דואג לבא אחריו - זה באמת יפה מצידו, אבל רובנו יודעים שלדעתו מעולם לא יפנה את הכיסא!
החדשות הטובות: ישראל במקום השלישי בעולם בפער בין עשירים ועניים. שני המקומות הראשונים: סעודיה ומדינות המפרץ. אנחנו מספר 3... נפלא, לא?
