|   15:07:40
דלג
  אביתר בן-צדף  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

קלון, צדק, חרמות ומקלות בגלגלים

עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל – גם מהמותן – בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם – קלון, צָדק, מן הצדק, חרמות ומקלות בגלגלים
25/12/2013  |   אביתר בן-צדף   |   מאמרים   |   תגובות
אונ' חיפה. לא מכבדת [צילום: איתמר לוין]

א. כבוד?

החלטת אוניברסיטת חיפה לא לכבד את פרופ' ישראל אומן בתואר ד"ר [לשם] כבוד בשל דעותיו אינה מפתיעה, והנה קלון לאוניברסיטה – כיוון שמלמדת יותר מכל על טיבה. חתן פרס נובל אינו ראוי לשמאל הקיצוני, שהשתלט על אוניברסיטת חיפה, כיוון שהוא יהודי דתי, שאינו חושב כמותם, שמותר לנו להתאבד לאומית, כדי להגשים הזיות מטורפות.

לו הייתי ד"ר כבוד של אוניברסיטת חיפה, הייתי טורח להשמיד כל ראיה לעובדה מבזה זו.

עבדתי שנים ביחסי ציבור של אוניברסיטאות, ואני מכיר על בוריו את ההליך המוזר בלשון המעטה של אישור ד"ר לשם כבוד למי שאינו תורם נכבד (ברוב המוסדות מיליון דולר ויותר). במקרה מסוים הוצע באוניברסיטת תל אביב להעניק ד"ר כבוד ליצחק בן-אהרן – דמות שנויה מאוד במחלוקת. המתנגדים ציינו, כי הגיב בצורה קשה ולא-דמוקרטית על תוצאות הבחירות במאי 1977 (ה"מהפך"). פלפול תלמודי היה קל וחומר ליד הפלפול של חכמי שיח' מוניס, שצידדו בבן-אהרן הבולשוויק. ליתר ביטחון, העניקו את התואר באותה ההזדמנות גם לד"ר יוחנן בדר מהליכוד.

וזו רק דוגמה קלה לצוקהרה המשולשת עם בורג מתומן של מעניקי תוארי הכבוד. ברוב המקרים צריכה האוניברסיטה את הכבוד, כדי שקהל יבוא לכבד את תורמיה הכבדים; ולא המקבלים תוארי כבוד צריכים אותה. לכן, לרוב, התהליך סודי, ואסור שייוודעו טעמיו.

במקרה של פרופ' אומן – הוא כבר פרופסור מלא (מן המניין ואמריטוס – גמלאי בעברית), בעל דוקטוראט של ממש מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), אב שכול וחתן פרס נובל. והוא ענק באלפי מספרים – ולא רק גדול – על אוניברסיטת חיפה.

ב. מקארתיזם

בשנות החמישים הפעילה ברית-המועצות את השוטים השימושיים שלה, שהתארגנו ב"תנועות השלום", כדי לחפות על פעילותה החתרנית. בין השאר, התקיפו השוטים השימושיים את גזר-הדין במשפט בני הזוג רוזנברג, שריגלו עבור הרוסים. מה לא נאמר על המשפט, והנה מסמכים שהתפרסמו אחרי התפרקות ברית-המועצות, גילו, שכל ההאשמות נגדם נכונות.

מאז שנות החמישים הפך המונח, "מקארתיזם" (על-שמו של הסנאטור הרפובליקני ג'וזף מקארתי מוויסקונסין, שרדף בחמת-זעם את תומכי הקומוניזם) למלת גנאי.

שיטותיו של מקארתי היו מגונות, אך צריך לזכור, כי כיום אנחנו יודעים, שעקרונית צדק: הממשל, החברה, האקדמיה, התיאטרון ותעשיית הסרטים האמריקניים, ולא רק הם, נחדרו על-ידי תומכי ברית-המועצות, שחלקם גם ריגלו עבורה.

ואיני מדבר רק על-כנופיית ארבעת המרגלים הבריטיים, "רשת קיימברידג'" (דונלד מקלין, קים פילבי, גאי ברגס ואנתוני בלאנט, יועץ המלכה), אלא גם על רוברט אופנהיימר, שהעביר את סודות האטום לרוסים (וכמה ממדעני פרויקט מנהטן בצדו) ודומיו.

מעניין, שצווחני, "מקארתיזם!" אוטומטי הם המדכאים אצלנו את חופש הביטוי ואת חופש המחשבה – כולל בתקשורת ובאקדמיה.

ג. עסקת טיעון


הפרקליטות ברוב חוכמת חלמיותה, עשתה עסקת טיעון עם מחבל. לא נורא. לשם כך מינו עכשיו פרקליט מדינה. שי ניצן יעזור ליהודה וינשטיין, הרועץ המשפטי לממשלה, להרוס את שארית האמון במערכת המשפט ובמערכת האכיפה.

וברקע מסתמנת עוד עסקת טיעון – עם שושן ברבי, שדרס בנתניה שלוש נשים, והפקירן למוות. "זו תאונה שכמוה יש עשרות ואין סיבה להחמיר עמו", צוטט מוטי כץ, פרקליטו. והוא צודק. ד"ר אביגדור קלגסברג, פרקליט צמרת, כמעט קיבל צל"ש מבית המשפט על שדרס למוות אישה ואת ילדה. לכן, מן הצדק לא להחמיר עם ברבי.

ד. האמת תצוף


קצין חינוך ראשי – גוף אנאכרוניסטי, שריד לבולשביזם הדורסני, ששלט ברמה בארצנו ובצבאנו – אסר להקרין את הסרט "בית-לחם" בפני חוגרים בצבאנו. למרות שהגיע הזמן להיפטר מסרח-העודף הזה, שמשמש מקום מקלט למשתמטים במדים ולבני מקורבים ומיוחסים, שצרים אתר ל בזבז את "שירותם הצבאי" קל"ב, אני מסכים עם החלטתו.

למרות שאני בעד חופש הביטוי ונגד צנזורה, כמעט בכל מחיר – אין מקום לסרטי תעמולה נגד המדינה בצבא. האגדה, שצריכים דיון חופשי, והאמת תצוף ותנצח, מעניינת. אם כך, למה לא להקרין בצבא – לקראת יום השואה – את סרטיה של לני ריפנשטאהל, בימאית החצר של אדולף היטלר?! גם היא לא כל כך אהבה יהודים.

זכותו של ארגון ממלכתי, כמו הצבא, לקבוע מה ערכיו, ולאסור חריגה מהם. אלא שהרמטכ"ל, ראש אכ"א, קצין חינוך ראשי ואחרים משתמשים בסמכות זו ביד רחבה, ודואגים לחופש דעה בצבא – אפשר להביע בו רק את הדעה המאושרת. מרצים, כותבים ובימאים, שחרגו מהקו הדק – מוחרמים. אני מכיר זאת היטב על בשרי – הן מכהונתי כעורך כתב-העת מערכות, והן לאחר פרישתי ומניסיונם של כמה ממכריי. ובאחרונה הובא לידיעתי, כי נאסר להקרין בצבא את הסרט התיעודי, "אם תמשוך צפונה" של יעל ושל ד"ר ארנה מוקדי-שביט, המספר את סיפור לחימתו של רס"ן ד"ר רפי מוקדי, אביה של ארנה, ואת סיפור נפילתו בהבקעת חטיבה 8 לגולן במלחמת ששת הימים ואיתורו. הסרט החשוב מספר בפשטות סיפור קרב, שיש לו לקחים מבצעיים וערכיים, אלא שהוא מצביע על ליקוי במערכת הצבאית; ולכן החרימוהו.

ה. ספרות מֽטעם


מחלקת היסטוריה בצבא עוסקת שנים רבות – כמעט מאז היווסדה – בהסתרת ההיסטוריה של צבאנו. פתאום (אולי לקראת פרישת פרופ' אלון קדיש מניהולה), הוציאה בבת-אחת ארבעה ספרים על מלחמת יום הכיפורים:

"מלחמה ביום הכיפורים" לשמעון גולן, ראש התחום לחקר הרמה האסטרטגית במחלקת היסטוריה, הנו תיאור מפורט של קבלת ההחלטות בפיקוד העליון במלחמה. ספר עבה במיוחד, שיתרונו היחיד, כנראה, הוא במקורותיו הראשוניים.

"עד קצה היכולת" לאילן סהר, שהיה קמ"ן חטיבה 7 במלחמה, הנו סיפורה של חטיבה 7 במלחמה.

"תולדות מלחמת יום הכיפורים" אלחנן אורן מתאר כללית את המלחמה, והתעכב כיוון שמפקדים בכירים העירו הערות, ויישומן לא התאפשר. אומרים, שמחלקת היסטוריה חיכתה עד שאריאל שרון הלך לישון ועד פטירתו של אלוף ישראל טל, כדי שתוכל לפרסם את הספר, שיש ביקורת קשה על דיוקו ועל יושרת כתיבתו.

"גדוד 890 במלחמת יום הכיפורים" ליואב גלבר, הנו סיפור לחימת הגדוד, שכתב היסטוריון, שהיה במחלקת הקצינים, שהסתפחה לגדוד במלחמה, אך הדבר אינו מצוין בחוברת, שמסווגת כ"פנימי", ולכאורה אינה לעיון הציבור.

רוב הצבאות בעולם – פרט לצבא האדום הסובייטי – דאגו לפרסם היסטוריה רשמית של מלחמותיהם מיד אחריהן. לצבאנו הכושל והמסואב יש דרך אחרת – הוא קובר את הבושה, ואינו מפיק ממנה לקחים. בעיני ראשי צבאנו, מבחנו של ראש מחלקת היסטוריה הוא במקלות, שישים על גלגלי ההיסטוריונים, שניסו לתאר את מעשיהם. מבחינה זו – פרופ' קדיש כמעט שהצליח.

תאריך:  25/12/2013   |   עודכן:  25/12/2013
אביתר בן-צדף
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
קלון, צדק, חרמות ומקלות בגלגלים
תגובות  [ 11 ] מוצגות   [ 11 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
דאגנית
25/12/13 10:29
 
אביתר בן-צדף
25/12/13 11:01
2
שלמה המגיב
25/12/13 18:22
 
מגיב ותיק
25/12/13 19:55
 
שלמה המגיב
25/12/13 21:17
 
מגיב ותיק
26/12/13 00:43
 
אביתר בן-צדף
26/12/13 13:33
 
אביתר בן-צדף
25/12/13 20:53
3
מקלות בגלגלים
26/12/13 14:53
4
דר' מילשטיין
26/12/13 15:01
5
אהרון רול 2
26/12/13 16:12
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
המשבר של שנת 2008, שהחל עוד בשלהי שנת 2006, השאיר את קובעי המדיניות הכלכלית בעולם עם פה פעור ומול שוקת שבורה. החששות ממשבר שלא תימצא לו תחתית היו באוויר ומצב של חדלות פירעון כלל עולמית היו ממש על סף הדלת. הדלת של כולנו.
25/12/2013  |  גיא חזן  |   מאמרים
בשולי הכותרות: עניין של גאוגרפיה? נתניהו איתן כתר יאיר? די להתהדר בנוצות אחרים ארנונה למחדל? מכונית היא לא אישה ולקינוח פסוקו - עיר בהפסקה
25/12/2013  |  ציפי לידר  |   מאמרים
כשנחרצות דעתנית משלבת ידיים עם השתלחות לשון בוטה וגסת רוח, התוצאה היא מזוויעה. זה מה שקרה לירון לונדון בראיון בערוץ 10, כאשר ריאיין את גב' טליה אתגר, הנושאת בתפקיד של יושבת-ראש עמותה בשם על"ם, עמותה שהוקמה במטרה לסייע לבני נוער, הנתונים במצבי סיכון ומצוקה.
25/12/2013  |  איתן קלינסקי  |   מאמרים
שיעור חשוב למדנו מהשר יאיר לפיד. שיעור שכבר חז"ל ניסו ללמדנו מזה אלפי שנים. כוחה של מילה. במילה אפשר להרוס ובמילה אפשר גם לבנות. יאיר לפיד בנה את עצמו באמצעות המילים. לא קראתי אותו וגם לא שמעתי אותו. אבל, מסתבר שמילותיו נעמו לשומעיו/קוראיו. וכך עלה לגדולה וישב במקום שם המילים נדחקות הצידה ויש להראות מה הסתתר מאחוריהן.
24/12/2013  |  ציפורה בראבי  |   מאמרים
אחת לחודש או ליום או לשעה יוצא הצדקן התורן שחובט על החזה החבוט משנִים של החברה הישראלית. מדובר בתופעה שמאפיינת קבוצה חברתית ותרבותית מסוימת. שלשום זה היה איש החינוך נמרוד אלוני, שפירסם ב-ynet (אלא היכן?) את ההמנון של מה שהייתה פעם העילית החלוצית של החברה הישראלית ומאז הפכה למקהלת עורבים המקרקרת כמה "רע רע פה".
24/12/2013  |  דרור אידר  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il