הַנָּבִיא

הַמָּוֶת עוֹמֵד פָּנִים מוּל פָּנִים עִם הַחַיִּים בַּכַּפּוֹת יָדָיו
בַּדֶּרֶךְ לֶעָפָר בּוֹ נִשְׁכַּב כֻּלָּנוּ.
הָאֵל יִקְצֹר אוֹתָנוּ בְּאֲחָד הַיָּמִים וּבְיָדֵינוּ הַמּוּרָמוֹת בִּתְפִלָּה
אֶל עֵבֶר הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּלַטֶּפֶת אֶת יְלָדֵינוּ
יִזְרְחוּ חִנָּנִיּוֹת הַזִּכָּרוֹן.

אַךְ עַכְשָׁו, לְרוּחוֹת הַיּוֹם יֵשׁ קָצֶה חַד כְּשֶׁל דֶּשֶׁא.
הַבָּנוֹת עוֹבְרוֹת בֵּינֵינוּ הָרוֹתְחִים
רוֹתְחִים יוֹתֵר מִכַּפּוֹת יְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ.
הָרֶגַע
חִלָּזוֹן מִסְכֵּן עַל שְׂפַת הַדֶּרֶךְ
סוֹבֵל מֵחֲשָׁשׁ לְסוֹפוֹ
בְּהַבִּיטוֹ לַסּוּלְיוֹת הַזּוֹרְמוֹת חֲסְרוֹת הָרַחֲמִים לְכִוּוּנוֹ.
כָּעֵת
הָאַהֲבָה הִיא הַכּוֹס מִמֶּנָּה אָנוּ שׁוֹתִים אֶת רַעַל יוֹם הַמָּחֳרָת
וּדְבַשׁ הָרֶגַע הַזֶּה.

הַגֶּבֶר מִלְמֵל כְּמוֹ מַיִם, פַּעַם צְלוּלִים וּפַעַם חֲשׁוּכִים,
כִּנָּה בְּשֵׁמוֹת אֶת הָרְגָעִים הַמִּתְפַּזְּרִים בָּרוּחַ
רָשַׁם מִלִּים
וְהָעוֹלָם הֶאֱמִין לוֹ.
"זוֹ הַדֶּרֶךְ לַמָּחָר"
הָיָה אוֹמֵר
וְכֻלָּם הֶאֱמִינוּ לוֹ.
חוּטֵי חָכְמָה זָרְמוּ עַל דְּמוּתוֹ,
הִתְמוֹטְטוּ לְרַגְלָיו
וְהִמְתִּינוּ לָנוּ
כְּמוֹ הַפְּחָדִים הַלֹּא נְטוּשִׁים שֶׁלָּנוּ לְפִנָּה חֲשׁוּכָה שֶׁל הַחַיִּים.
מִלּוֹתָיו מוֹשִׁיטוֹת אֶצְבָּעוֹת לִתְפֹּס אֶת הָאֱמֶת
אֲשֶׁר צוֹעֶדֶת לְבַד בֵּינֵינוּ.
אָנוּ רוֹבְצִים
בֵּין הַשְּׂנָאוֹת, הַפְּחָדִים, הָאֵימוֹת שֶׁל אִי-הָאִכְפַּתִּיּוּת שֶׁלָּנוּ,

הָאֱמֶת נִמְצֵאת פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הַחַיִּים בְּכַפּוֹת יָדָיו.
בְּעֵינֵינוּ, שֶׁלֹּא רוֹצוֹת לִרְאוֹת
פּוֹרְחוֹת חִנָּנִיּוֹת הַזִּכְרוֹנוֹת.

הַמִּלִּים שֶׁלּוֹ זוֹלְגוֹת עֲיֵפוֹת לָאָרֶץ בָּהּ אָנוּ יוֹשְׁבִים
שַׁלִּיטוֹת בַּשֶּׁקֶט אוֹתוֹ לָבַשְׁנוּ.