בחודשים האחרונים הולכת ומתעצמת תופעת השתלחות חסרת תקדים אישית ונבזית כנגד יועצי תקשורת ודוברים, אנשים טובים אשר מבצעים נאמנה את מלאכתם בהבאה והצגה של ענייני לקוחותיהם, וכשעולה הצורך, גם בהגנה עליהם. נראה כי היוצרות התחלפו, וחלק מעמיתינו העיתונאים המנהלים מסע ציבורי נגד איש עסקים או איש ציבור, רואים בדובר וביועץ התקשורת הפועל להגנת הלקוח, מעין אויב אישי שיש לפגוע בו בדרך להשגת היעד.
אתמול נחצה קו אדום מהותי במערכת היחסים שבין עיתונאים ליועצי תקשורת, עת פורסמה הקלטה של הכתבת שרון שפורר משיחה שקיימה עם
רני רהב. כלל ידוע במערכת היחסים שבין היועצים לבין העיתונאים הוא ששיחות בין הצדדים אינן מוקלטות, אינן מצולמות, אינן מתועדות ואינן משמשות לניגוח הדדי. האם מעתה צריכים הצדדים להיזהר אחד מפני השני? האם צריכה מערכת היחסים לעבור למסגרת חשדנית שבה כל קולגה הוא חוקר פרטי בפוטנציה המתעד את עמיתו ובונה עליו "תיק" לשעת הצורך, כאילו מדובר במעין מאפיה מודרנית?
שרבוב שמו של רני רהב לטור הביקורתי של שרון שפורר בפייסבוק על לקוחו
נוחי דנקנר, משקף את אי ההבחנה בין מי שעושה את עבודתו (כמו עורך דין, רואה חשבון או סוכן ביטוח) לבין מושא הביקורת. איני מצדיק את הטון המאיים של רני רהב אך באותה נשימה ממש, יש לגנות את הניסיון לפגוע ביועץ התקשורת ולהרתיע אותו בדרך זו מלעשות את עבודתו!
בעקבות הפרסום הרחב של הדברים, הופיעה באתר האינטרנט ידיעה שיוחסה לארגון כלשהו של העיתונאים, ידיעה שבה נקראים עיתונאים שלא "לשמור בבטן" שמות של דוברים ויועצי תקשורת אשר כביכול מאיימים עליהם ולחשוף זהותם. איני יודע האם אכן גורם מוסמך אחראי לפרסום זה, אך כמוני גם הקורא אינו יודע. יש כאן ניסיון נואל להצגה מכוערת של "טובים מול רעים", כאילו ציבור גדול וטוב של יועצי תקשורת, אנשי יחסי ציבור ודוברים הינו ציבור אלים, נצלני, כוחני ומאיים. ברור שלא כאלו הם פני הדברים.
אנחנו, כמו גם עמיתנו העיתונאים, ממלאים תפקיד חשוב במערכה הגדולה והמורכבת של תקשורת ומידע לציבור. לנוכח ההקצנה במערכת היחסים שבין עיתונאים ליועצי תקשורת הכוללת איומים הדדיים, הקלטות, חרמות, ושימוש בלשון מבזה. אני פונה לעמיתיי במועצת העיתונות ובאגודת העיתונאים להסדיר מחדש את כללי הפעולה בענף, למסד את המקצוע ולקבוע יחדיו מנגנון חוקי לבירור מחלוקות בין השותפים למקצוע אשר יחייב את כל הצדדים לפעול על פיו, בדומה למנגנון הקיים בלשכת עורכי הדין.
