הטור של פריצי

מהומות פרצו בצומת בר-אילן בירושלים בסמוך לבית העלמין סנהדריה. זהו בית קברות ירושלמי ותיק, הנמצא בלב האזור שהופך כולו לחרדי (יש עוד כמה רחובות חילוניים אחרונים ברמת אשכול, אבל גם זה ייגמר בקרוב), ובו קבור המרן עובדיה. וכאן פרצה המהומה.

כשמשה רבינו בחר שלא יוודע מקום קבורתו, הוא ידע למה. כי אצל עובדיה החבר'ה באים לבקר ביום ובלילה. אין רגע מנוחה. זה לא שעושים שם בעיות. בכלל לא. אנשים באים להתפלל, לבקש רחמים, לומר תפילות לעילוי הנשמה ומתנהגים בנימוס מוחלט. אפילו עומדים ומתפללים ליד ויחד עם נשים.

וזה, להנהלת בית העלמין, לא כל כך נראה. לא רק שזו לא מסורת יהודית לשוטט בלילה בין המתים, ועובדיה יוסף בכלל אסר על נשים להכנס לבית הקברות, אלא שנשים וגברים נפגשים יחד בלילות על קברו? גם אם כל מה שיש ביניהם זו פלטת שיש קרה, לך תדע בבוקר מה בדיוק קרה. וקמו וסגרו את השער ואת בית הקברות לתפילות לילה.

ועל זאת פרצו המהומות, ועקרו את השערים ושרפו את הפחים וחסמו את הכביש. לא משהו מיוחד. כמו תמיד: חרדים, סוסים, פרשים, שוטרים, 6 עצורים. ירושלים כמיטב המסורת.

אך קול המון כקול שדי, וכבר למחרת הושג ההסדר ושערי בית העלמין תוקנו ונשארו פתוחים, וכל אברך ותלמיד חכם יכול לעלות לו בלילה לתפילה זכה, וכך גם כל אישה ונערה צדיקה. ורק אתם בטח שוב תהיו צינים ולגלגנים כשתשמעו בעוד כמה שנים את הסיפורים והעדויות על כך שהמרן אומנם פרש, לדאבוננו, מלימוד תורה, אבל הוא בהחלט הקדיש את לילותיו לסידור זיווגים.

הפועל ג'ת באה לשחק בכפר תפוח כדורסל נגד נבחרת אליצור שומרון, וזאת במסגרת משחקי ליגה א' של מחוז השרון. כמה יפה הוא עולם הספורט בו מתנחלי השומרון בשטחים משחקים כדורסל עם אזרחי המדינה הערבים מהשרון, ואף מארחים אותם באולם הספורט המקומי של התנחלות, שנבנה מכספי המדינה.

זה כמובן לא עבר בשקט. תושבי תפוח כמעט יצאו מדעתם. יש להם הרי החלטת מזכירות רשמית ששום ערבי לא Hיכנס אצלם לישוב, למעט פועלי בניין (כי מישהו הרי צריך לבנות עבורם את הארץ). אבל לשחק כדורסל עם ערבים? אחת מתושבות היישוב הגדירה את עצם קיום משחק הכדורסל כ"ממש התבוללות", ויש צדק יהודי בדבריה, גם בלי העניין של הערבים. הרי למה יהודים עוסקים בכלל במשחקי ספורט באצטדיון, שעה שזו בדיוק תרבות יוונית במיטבה. אישור לנכונות דבריה ירד אח"כ מהשמיים, כשהתברר שהפועל ג'ת ניצחו את אליצור השומרון 64:54, מה ששוב מוכיח שהערבים הם תמיד מכשול, לפחות בנסיונותיה של נבחרת השטחים לעלות ליגה.

ועכשיו תארו לכם שחזונם של מתנחלי תפוח יתממש, ותבוטל ההינתקות ולא תוקם מדינה פלשתינית נפרדת, ככה שכל ישובי השטחים ישחקו בליגה הזאת. כן, גם הערבים של נבחרת שכם, נבחרת ג'נין, נבחרת חברון, נבחרת רמאללה וכד'. במצב כזה ברור שאליצור השומרון תרד ישר לליגה ה', או שהיא תיאלץ לצרף להגנתה כמה שחקנים טובים מהאיזור, ערבים. וואו... נראה שהגברת מתפוח צודקת. כדורסל זו התבוללות, בדיוק כמו כדורגל. בעיקר אם אתה משחק עם השכנים המקומיים שלך, שלידם בחרת לגור.

אבל בסופו של יום תפוח לא איכזבה, והנבחרת מג'ת הצליחה לצאת מהיישוב רק בעזרת המשטרה, כשהאוטובוס שלהם נרגם בביצים ובאבנים. אבל זו כבר התנהגות ספורטיבית מקובלת בכל האצטדיונים הישראלים, ככה שבכל זאת הספורט מגשר על פערים ויוצר מכנה תרבותי משותף.

היועץ המשפטי של משרד הביטחון הפיץ טיוטה של תיקון לחוק שלפיו יקבע כי העונש המקסימלי על עריקות מצה"ל יהיה 7 שנות מאסר. עד כה קבע החוק 15 שנות מאסר לעריקים, כשעריקות הוגדרה כהעדרות ללא רשות משירות במשך 21 יום או יותר. לעומת זאת, החוק שעוסק בהשתמטות קבועה משירות, והסעיף שמזכה כל משתמט שאוחז בקרני הישיבה או רשום בה בתמיכה כספית קבועה ובהנחות בארנונה ומס בריאות, לא ישונה. בזה לא נוגעים ובאוצר הבטיחו גם לעדכן את הסכום. אז תגידו תודה ליאיר לפיד .

אין חוק שמסדיר את קיומה של יחידת ביקורת על הפרקליטות. גם אין עדיין יחידה כזו. יש רק החלטת ממשלה בנושא, אבל אין שום ביצוע. אומנם בחרו את השופטת גרסטל לעמוד בראש היחידה, אך כמו שזה נראה כרגע, זו הולכת להיות הונאת הציבור הגדולה מסוגה.

השבוע הבהיר ועד פרקליטי המדינה שהם יסרבו לשתף פעולה עם הביקורת אלא אם יובטח מראש שהדוחות לא יתפרסמו לעולם, שיוטל איפול קבוע על כל הממצאים ושלעולם לא יפורסמו שמות הפרקליטים שנתפשו בקלקלתם. בלי התחייבות כזו הם לא ידברו בכלל עם הביקורת. מעניין באיזו פקולטה הם למדו את ההתחכמות הזו בענייני ביקורת על עובדי ציבור. זכות שתיקה לעובדי ציבור?

מן הידועות הוא שמי ששומר על זכות השתיקה הוא בדרך כלל מי שיש לו מה להסתיר. עורכי הדין הפליליסטים ממליצים ללקוחות שלהם ממשפחות הפשע לא לדבר עם החוקרים שלהם אפילו לא על ספורט. זה בדיוק מה שוועד הפרקליטים מורה עכשיו לחבריו. לשתוק. לכן הגיע הזמן שנבין את המתחייב מזה: משפחת הפרקליטים מתנגדת שיפשפשו במעשיה, לא רוצה שיחקרו את חבריה, לא רוצה שהציבור ידע על מעלליה ולא מוכנה שיפרסמו את מעשי ועוללות בכיריה ואנשיה. מהטבות כספיות שלא כחוק ועד מעילות לכאורה. מהעלמת מסמכים ועד השמדת ראיות. מעבודה פרטית צדדית ועד מכירת מידע וניגוד עניינים. ואל תשלו עצמכם. אלה לא דמיונות. אלה הדברים שמוחבאים שם כל השנים. לכן היא משתמשת בזכות השתיקה כדי שלא להפליל את עצמה. בדיוק כמו שעושות עוד כמה משפחות בישראל, רק שנגדן החוק נוקט באמצעים חריפים.

צחוק-צחוק, אבל מסתבר, אדון דומרני, שאתה רק פיון קטן, וכל האלפרונים היו והינם בקושי יתוש למעיכה. המשפחה האמיתית בישראל, זו שאיש לא מצליח לשבור לה את זכות השתיקה ולבטל בה את שבועת האומרטה, היחידה שמעיזה לאיים ישירות על היועץ המשפטי לממשלה, על הכנסת ועל הממשלה, והם כולם רועדים ממנה, היא משפחת הפרקליטות.