כשלי ההסברה של ישראל הם בגדר רעה חולה, שמעט מדי, אם בכלל, נעשה כדי להביא לה מזור. ימים יגידו עד כמה מחדל מתמשך זה היה בבחינת מאיץ שלילי בהדרדרות מעמדה של ישראל בעולם ובמגמות החרם הצוברות תנופה בעת האחרונה.
אחת הפרשיות שהותירה חותמה על דימויה של ישראל ופגעה אנושות במרקם יחסיה עם מעצמה אזורית בעלת חשיבות סמי-אסטרטגית, הייתה פרשת ההשתלטות על הספינה "מאווי מרמרה", במאי 2010. לצד ההחמצה המבצעית וההסתבכות בעקבותיה שבמהלכה נהרגו 9 נתינים טורקיים, נאלצה ישראל "לרדת על ברכיה" וטרם נאמרה המילה האחרונה בהקשר זה, בהנתן המחלוקת על גובה הפיצויים למשפחות ההרוגים.
בפועל, ישראל לא השכילה למנף את העובדה שמאחורי יוזמת ה"מרמרה" לא עמד גוף הומאניטרי אלא ארגון IHH, המזוהה עם גורמי ג'האד ובעל קשרים עם אל-קאעידה. המסר שהתקבע בתודעה הבינלאומית היה - פשע פירטי של מדינה סוררת המטילה מצור בלתי אנושי על מיליון פליטים חסרי כל ברצועת עזה.
ניתן לקבוע כי התרסקות היחסים הדיפלומאטיים והביטחוניים עם טורקיה, הגם שנבעה ממצרף של נסיבות, מזוהה יותר מכל עם הסתבכות תקרית ה"מרמרה" וספיחיה.
דווקא על-רקע זה, ועל-אף 3 השנים שחלפו מאז, היה מקום לצפות ל"הסתערות" הסברתית ודיפלומטית של ישראל לנוכח הדיווחים הרשמיים מטורקיה ב-14 ינואר 2014, אודות מעצרים נרחבים של פעילי ארגון IHH ברחבי המדינה באשמת קיום קשרים מבצעיים עם ארגון אל-קאעידה, ובכלל זה ריכוז משלוחי נשק עבור גורמים ג'האדיסטיים בסוריה. מבצע המעצרים הקיף עשרות פעילים בכמה ערים בטורקיה, כאשר חלק מהם זוהו כאנשי אל-קאעידה.
הזיקה החד-משמעית של ה-IHH (בתרגום שם הארגון לאנגלית - HUMANITARIAN RELIEF FOUNDATION), לארגון אל-קאעידה, לא הובלטה על-ידי ישראל, אלא על-ידי גורמי ביטחון טורקיים, ועניין זה סוקר בהרחבה בכלי תקשורת מרכזיים באנקרה.
ה-IHH מקיים פעילות ביותר מ-100 מדינות, ותקציבו השנתי נאמד בכ-120 מיליון דולר; בין השאר ידוע על פעילות לוגיסטית של הארגון לתמיכה ב-טאליבן באפגניסטן, וכידוע, מקיים ארגון זה קשר הדוק עם תנועת ה-חמאס ברצועת עזה.
החשיפה התקשורתית שקיבל הארגון סביב פרשת "מאווי מרמרה" עשתה ל-IHH שרות מצויין, באופן שהקהה את הפן הטרוריסטי שלו וסייע לביצור דימוי מעין-הומאניטרי, תוך ניצול מניפולטיבי של התקשורת הבינלאומי והאווירה האנטי ישראלית בהקשר לסגר על עזה.
משימה הסברתית מתבקשת
התוצאות הטרגיות של מבצע ההשתלטות הישראלי על ה"מרמרה", שיחקו היטב לידי ה-IHH והשחירו דווקא את פניה של ישראל בעיני דעת הקהל הבינלאומי, והאיצו את המפולת ביחסי טורקיה -ישראל.
יצויין כי ה-IHH שנוסד בטורקיה, חבר אל הארגון הסעודי "איחוד הטוב " (UNION OF GOOD) - מסגרת גג של קרנות צדקה איסלאמיות (בראשות השייח' יוסוף קרדאווי), אשר ניהלה ערוץ להזרמת כספים לגופי טרור ובכלל זה ה-חמאס. על-רקע זה סיווגה ארה"ב את הארגון הסעודי כארגון טרור. בהקשר זה מציינים מומחים בינלאומי ללוחמה בטרור כי ה-IHH היה מעורב באספקת דרכונים מזויפים, בגיוס פעילים ג'האדיסטים ובהברחת אמצעי לחימה.
בהנתן ההתפתחויות האחרונות בהקשר לארגון ה-IHH בטורקיה, מן הדין שפרשת ההשתלטות על ה"מאווי מרמרה" תקבל פרופורציות אחרות, ותציף בפני העולם את פרצופו האמיתי של הארגון ובכלל זה, הרקע והכוונות של מארגני המשט לעזה, במאי 2010. זוהי משימה הסברתית מתבקשת, על-רקע "ההתנפלות" הדיפלומאטית והתקשורתית על ישראל בעקבות התקרית האומללה. החזות ההומניטרית של ה-IHH נחקקה בתודעת העולם, ודימוי משימתה "האלטרואיסטית" של ה"מרמרה" הועדף על פני הלגיטימיות של ישראל לבלום את המשט לעזה.
מדינת ישראל כשלה, כזכור, כשל חמור בכל הקשור להזנחת הזירה התקשורתית סביב פרשת הילד "מחמד א-דורה", שנחרתה בתודעת העולם כסיפור גבורה פלשתיני, על-אף שהייתה בבחינת "סיפור בדים", שנוצל עד תום על-ידי מכונת התעמולה הפלשתינית וקעקע את דימויה של ישראל באופן חסר תקדים. (כידוע, אין זה המקרה היחיד שחשף את "נכותה הכרונית" של ההסברה הישראלית).
יתר על כן, אל נשכח כי על ממשלת ישראל נכפתה "התנצלות משפילה" בפני טורקיה בהקשר לתקרית ה"מרמרה", זאת כפועל יוצא של לחץ כבד מצדו של נשיא ארה"ב, אובמה. התנצלות היא בגדר הודאה באשמה, ולא יעזרו תירוצים כאלו או אחרים בהקשר זה.
ראוי להדגיש כי למבצע המעצרים של גורמי הביטחון הטורקיים נגד פעילי ה-IHH יש גם רקע פנים-טורקי, סביב המאבק המתעצם בין מתנגדי ראש הממשלה
ארדואן, בהובלת איש האופוזיציה הגולה פתחולה גולן, לבין הגורמים הנאמנים לארדואן. נראה אפוא כי עיתוי המבצע אינו מקרי, ומחולליו - ראשי היחידה ללוחמה בטרור של המשטרה הטורקית - ניצלו שעת כושר, בהנתן שערוריית השוחד שבה מעורבים מקורביו של ארדואן, כדי להאיץ תהליכים העשויים להוביל לחילופי שלטון בטורקיה.
כך או אחרת, החשיפה הפומבית הבלתי אמצעית של מאפייניו של ארגון IHH ובפרט זיקתו העמוקה לארגון אל-קאעידה, הן בבחינת "הרמה להנחתה" מזווית הראייה של ההסברה הישראלית ומוטב שסוגיה זו לא תיוותר כ-קול קורא במדבר.
