כמעט חודשיים אחרי כניסתו לתפקיד, מבטל ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, מאיר חן, את אחד המכרזים הגדולים של המשרד -המשפיע על אופן התנהלות התחבורה הציבורית בכל רחבי הארץ. מדובר במכרז הבקרה על התחבורה הציבורית.

כפי שפרסמנו ב-News1, מדובר במכרז שתנאי הסף שלו נותנים יתרון משמעותי לחברת יחזקאל ריבה ושות' על פני חברות אחרות. חברת ריבה ביצעה את הבקרה בעשור האחרון וקיבלה מעל לרבע מיליארד שקלים מכספי משרד התחבורה. בנציבות שירות המדינה חוקרים את הקשר הממושך והתמוה שבין משרד התחבורה לחברת ריבה, עליו הופקד שלמה כץ, בכיר באגף תחבורה ציבורית, שהושעה מתפקידו לאחר שנחשד בהטיית מכרז לטובת ריבה, שבה מועסק חבר ילדות שלו.

מאז חודש אוקטובר לא מתבצעת בקרה על פעילות האוטובוסים. על-פי הודעת ועדת המכרזים, ביטול המכרז "יגרור תקופה של כשנה ללא בקרה".

למרות שמדובר באירוע מהותי ממדרגה ראשונה, נמנע דובר משרד התחבורה מלפרסם הודעה בנושא. הסיבות האמיתיות לביטול לא נמסרו ומשרד התחבורה פוטר את השואלים בטענה שמדובר ב"שינויי נסיבות שמהמשרד לא יכול היה לאמוד עם יציאתו למכרז", ובהם האפשרות לבקרה אלקטרונית על זמני אוטובוסים באמצעות נווטן (GPS), שעשויה לחסוך למדינה כסף, וכן שינויים בקטגוריות הבקרה שמבקשת הרשות הארצית לתחבורה ציבורית להחיל ובהן גם "איכות השירות ושביעות רצון הנוסע". הכנסת הדרישות האמורות למכרז הייתה אמורה להיות דבר מתבקש מאליו שכל בר-דעת מבין, ואי-הכנסתן מעידה כי הגורמים שחיברו את המכרז במשרד התחבורה ראו לנגד עיניהם את טובת קופת חברת ריבה ופחות את טובת הנוסע, באופן שגרם להם להשמיט דרישות בסיס.

על-פי פרסום של העיתונאי דניאל שמיל, המכרז העתידי, שישלב בקרה אוטומטית וסקרי שביעות רצון, עשוי לתרום לשירות האוטובוסים. רק לפני שלושה שבועות, אמר שר התחבורה ישראל כ"ץ בכנסת, במענה לשאלתו של ח"כ אורי מקלב, כי המשרד פועל נמרצות לסיום הליכי מכרז 17/12 למתן שירותי הבקרה התפעולית.

כ"ץ ציין כי במקביל, משרדו נערך לביצוע בקרה על מפעילי התחבורה הציבורית באוטובוסים באמצעים שעומדים לרשותו, וזאת עד לתום הליכי המכרז ובחירת הזוכה. לדבריו, "בין היתר תבוצע הבקרה באמצעות יחידת הפיקוח של המשרד, בשיתוף עובדי אגף תחבורה ציבורית, ככל שיידרש, וכן באמצעים טכנולוגיים, ככל שניתן".

התברר כי ה"בקרה" של משרד התחבורה החלה ב-1 בינואר 2014, אך היא אינה מתקרבת לקצה-קצהו של פעילות חברת הבקרה, שהפעילה בזמנו כמאה בקרים. למשרד התחבורה אין כיום שום יכולת דומה.

בשבוע שעבר שלח News1 את השאלות הבאות למשרד התחבורה:

1. כמה עובדים מונה יחידת הפיקוח, וכמה מתוכם מבצעים עבודת שטח?
2. כמה משמרות בוצעו מתחילת החודש?
3. כמה עובדים קיבלו הסמכה והכשרה לתפקיד?
4. האם הבקרה מבוצעת באמצעות מסופונים, המתממשקים למערכת הרישוי?
5. מה אחוז הדגימה של עבודת הבקרה שבוצעה החודש מתוך כלל הנסיעות?

דובר משרד התחבורה בחר להתעלם מהשאלות ה"לא נעימות", ומסר את התגובה הבאה: "משרד התחבורה החל לבצע בקרה באוטובוסים, באמצעות עובדי המשרד עד לסיום ההליך המרכזי של חברת הבקרה. העובדים תודרכו על-ידי אגף התחבורה הציבורית, והמידע שמתקבל מהאגף יעובד על-ידי יחידת הפיקוח שבאגף תחבורה ציבורית. בקרי משרד התחבורה פועלים בהתאם לתוכנית עבודה שנקבעה להם ואמורים לסייע ככל שניתן בתהליך הבקרה ולא להחליף את חברת הבקרה. הבקרים פועלים תוך מתן מענה הולם לצרכי הציבור. מספר הבקרים אמור לכלול כמה עשרות עובדים המבצעים כל אחד משמרות של מספר שעות".

אולם ל-News1 נודע, כי ה"בקרה" של משרד התחבורה אינה יותר ממס שפתיים. מדובר בעובדים בודדים ללא תוכנית סדורה וללא הכשרה מתאימה. את מספר העובדים באגף הבקרה, שקיבלו הכשרה לביצוע המשימה ניתן למנות על כף-יד אחת! [לא ברור מהיכן מביא הדובר, בהזדמנות אחרת, שמאה עובדים מבצעים בקרה]. בראש אגף הבקרה עומד דודי יוסף. האגף כולל כשלושה חוקרי תלונות בעבודה משרדית ורק חוקר שטח אחד בשם שרון חסיד, כמו-כן, הפקחים אינם מצוידים במסופונים אלקטרוניים המתממשקים בזמן אמת למערכת הרישוי ודרושים להם למילוי תפקידם. באגף תחבורה ציבורית כולו, לרבות פקידות ורכזי לשכה, אין עשרות עובדים.

נוסף לכך, בקרה באמצעות המערכת האלקטרונית המספקת מידע בזמן אמת אינה יעילה, שכן מדובר במערכת מיושנת של חברה עימה מצוי משרד התחבורה בהתקשרות הפטורה במכרז. הנתונים שהיא מספקת סובלים לא פעם מטווח סטייה קשה שלא ניתן לקנוס על פיו. כדי לקנוס חברות שמוציאות קווים באיחור או מוקדם מדי יש צורך במערכת מודרנית.

על-פי משרד התחבורה, המכרז החדש לבחירת חברה שתבצע את הבקרה התפעולית בתחבורה הציבורית צפוי להתפרסם בתוך כחודשיים. כאמור, לפחות עד סוף 2014 אמורה התחבורה הציבורית להיות ללא בקרה, דבר שעלול להוביל לפגיעה בציבור נוסעים גדול, ולהחזיר אותם עשר שנים אחורה.