בעוד השליט
בשאר אסד אינו עומד בהתחייבותו להשמיד את הנשק הכימי המצוי בארצו - מתחוור עכשיו יותר ויותר שבסוריה חבויים, עדיין, מאגרים מסוכנים של הנשק הזה, המאיים בין היתר, גם על שלומה של ישראל - דברים אלה משמיע הפרשן גד נחשון, עורך ה'ג'ואיש פוסט" בניו-יורק, בראיון עמו.
נחשון מסתמך על ניסיון העבר המר עם עירק, שפיתחה נשק כימי, שבו השתמשה במלחמתה נגד אירן, ומתריע מפני סכנה הנשקפת מחיקוי סורי עתידי של שימוש בנשק כזה. כסימוכין לעניין הוא מביא את מחקרו של סא"ל (במיל.) אלי דקל-דליצקי, חוקר בכיר לשעבר באמ"ן, שהתמחה בסיקור התפתחותו של המודיעין הגאוגרפי. מן המחקר שלו עולה, בבירור, כי סוריה עלולה לחזור על ה"תרגיל" העירקי, והפעם אף ביתר-שאת.
נחשון מציין, כי במחקרו המאלף של דקל מוסברת, בין היתר, החשיבות הכרוכה באיתורו של הנשק הבלתי-קונבנציונלי כהקדמת רפואה למכה אפשרית. איתור כזה מחייב, על-פי סא"ל דקל, עבודת-מחקר מתוחכמת ופרטנית. מעל לכל, על ישראל להפיק לקחים מתבקשים ממה שחוללה עירק, כשהצליחה להסתיר את הנשק הבלתי-קונבנציונלי שלה באתר מוקף בגדר, שהוסווה כבית-חרושת לייצור תרופות, אבל שהיה, לאמיתו של דבר, מעבדת-ייצור קטלנית.
תסביך-התנשאות
סא"ל (במיל.) דקל קורא לאמ"ן להתמקד באיתור מתקני המחקר של סוריה, ויחד עם זה לא לזלזל גם באיתורם של מתקני האחסון של הנשק. בה בעת הוא יוצא חוצץ כנגד מיתוס, שמשום מה רווח עד כה, ושיש בו מעין תסביך-התנשאות, לפיו סוריה אינה מסוגלת לייצר נשק בלתי-קונבנציונלי. אין זאת כי אם ההתנשאות הזו היא בלתי-מוצדקת, ויש, לפיכך, לדבריו, להסיר מיידית את המחסום הפסיכולוגי, לפיו אין בסוריה נשק קטלני שכזה, בטרם תהיה השעה מאוחרת.
עם זאת מעלה דקל על נס את אותם חוקרים באמ"ן שבכל זאת ראו מראש את העתיד לקרות, כשלא ויתרו על מאבקם העיקש להקמת תשתית-מעקב אחרי מה שמתחולל בסוריה. עכשיו סוף-סוף מתחוור לעיני העולם כי במשך שנים ארוכות הקדישה מדינתו של אסד זמן ומשאבים בלתי-נדלים לצורך הצטיידות בנשק כימי כל כך מאיים.
