|
תאריך לידה: 12/5/1933
ארץ לידה: פולין
אזרחות: ישראלית
מצב משפחתי: נשואה+3
השכלה: תואר ראשון
שפות: אנגלית, עברית
תואר/מקצוע: משפטן, שופט (בדימ.)
טלפון: 02-6759666
פקס: 02-6759648
כתובת: קריית בן-גוריון ירושלים
91909
|
 |
|
טובה שטרסברג-כהן
|
|
טובה שטרסברג-כהן. ילידת 1933, פולין.
עלתה לישראל ב-1934. ב-1951 סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר התיכון בית הכרם שליד האוניברסיטה בירושלים. ב-1955 סיימה את לימודי המשפטים בהצטיינות באוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת העתודה האקדמית.
בשנים 1957-1956 שירתה בצה"ל כסניגורית פיקודית בפרקליטות פיקוד הצפון. ב-1958 קיבלה רשיון עורך דין, לאחר התמחות בפרקליטות המחוז ובמשרד עורך דין גוטשלק בחיפה. בשנים 1976-1958 שימשה עורכת דין שכירה במשרד עורך דין גוטשלק, ולאחר מכן עורכת דין עצמאית. אם לשלושה: אבנר (עו"ד), אייל (ארכיטקט), וטלי (סטודנטית לפסיכולוגיה).
בינואר 1977 מונתה לכהונת שופטת בית משפט השלום וכיהנה בתפקיד רשמת בית המשפט המחוזי בחיפה. במארס 1977 קיבלה מינוי זמני לבית המשפט המחוזי בחיפה. במארס 1978 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה. מספטמבר 1984 ועד אפריל 1985 כיהנה כשופטת בפועל בבית המשפט העליון. מיולי 1992 כיהנה בתפקיד סגנית נשיא בבית המשפט המחוזי בחיפה. מרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. נמנית עם חבר המרצים בהשתלמויות שופטים ועורכי דין. משמשת נשיאת האגודה הישראלית למשפט ימי וחברת כבוד בוועדה הבינלאומית למשפט ימי.
ביום 17.1.94 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט העליון.
ביום 1.10.2003 החלה לפעול כנציבת כנציבה הראשונה של תלונות הציבור על שופטים. כיהנה בתפקיד עד אוקטובר 2008.
תקדימים והחלטות מרכזיות
במסגרת כהונתה כשופטת בית המשפט העליון, פסקה בערעור ובדיון הנוסף בעניין נחמני (ע"א 5587/93 ד' נחמני נ' ר' נחמני ואח', פ"ד מט(1) 485; ובדנ"א 2401/95 ר' נחמני נ' ד' נחמני ואח', פ"ד נ(4) 661) כי אין לכפות על הבעל הורות בניגוד לרצונו ולפיכך אין לאפשר לאישה לעשות שימוש בביציות המוקפאות שהופרו בהפריה חוץ גופית. עמדתה של השופטת, שהתקבלה על דעת ארבעה מתוך חמשת חברי ההרכב, נהפכה בדיון הנוסף ברוב של שבעה נגד ארבעה. כמו כן, דנה במספר פסקי דין בסוגיות שטרם נדונו בבית המשפט העליון מתחום דיני התובענות הייצוגיות (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ, פ"ד נא(2) 312; רע"א 2837/98 שלום ארד נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת, פ"ד נג(1) 600; ע"א 378/96 וינבלט נ' בורנשטיין, פ"ד נד(3) 247; רע"א 4474/97 טצת נ' זילברשץ, פ"ד נד(2) 577; ע"א 1824/97 גרפי נ' פלאפון (לא פורסם); רע"א 6567/97 בזק נ' עיזבון המנוח גת (לא פורסם)). כך, הדגישה במספר פסקי-דין בתחום סדר הדין האזרחי את זכויות היסוד של האדם: לעניין צו עיכוב יציאה מן הארץ שונתה על-ידה נקודת האיזון תוך הדגשת זכות היסוד של אדם לצאת מן הארץ, הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (רע"א 6424/98 דוד נ' מפרק דגני עמירים בע"מ (בפירוק וכינוס נכסים), פ"ד נג(1) 280); לעניין צו לתפיסת מסמכים הידוע כצו אנטון פילר, נבחנה זכותו של המחזיק במסמכים לפרטיות אל מול זכותו למידע של מי שמבקש גילוים (ע"פ 7543/97 דורון רז נ' מירי רז (לא פורסם)). בתחום דיני הנזיקין ובמיוחד בסוגיית הקשר הסיבתי בין נזק לבין רשלנות רפואית, הציעה השופטת לסטות - במקרים המתאימים - מן הכלל לפיו זוכה תובע במלוא התביעה אם הוכיח אותה בשיעור העולה על %50 ומפסיד הכל אם מידת ההוכחה נופלת מ- %50 ומציעה מבחן חדש. המבחן הוא להעניק פיצוי יחסי לפי הערכת סיכויים יחסיים, במקרים של העדר ודאות בשיעור של מעל ל-%50. העדר ודאות יכול וינבע ממעורבות של מספר גורמי נזק שבגין חלקם לא קיימת אחריות (ע"א 6643/95 כהן נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית לעובדים בארץ ישראל, פ"ד נג(2) 680); מהדרשות להערכת התרחשות היפותטית, שלא התרחשה בפועל (ע"א 2781/93 מיאסה עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל", חיפה, פ"ד נג(4) 526); מהקושי בהערכת אובדן סיכויי החלמתו של נפגע לאור מעורבות של גורם נוסף שאינו עוולתי שפגע באותם סיכויים (ע"א 1892/95 מ' קאסם אבו סעדה ואח' נ' שירות בתי הסוהר - משטרת ישראל ואח' וערעור שכנגד, פ"ד נא(2) 704). המבחן אותו הציעה השופטת, הוא מבחן גמיש המונע מצב של "הכל או לא כלום". נכון לעת הזו, נותרה הדרך המוצעת פתוחה להתפתחות עתידית.
בעימות בין זכויות, העדיפה השופטת זכותו של בעל התחייבות אובליגטורית במקרקעין על פני זכותו של מי שמטיל עיקול על אותם מקרקעין. פסק דינה, אליו הצטרפו חבריה להרכב "הפך" הלכה קודמת שעמדה על מכונה שנים רבות וזאת לאור ההתפתחויות המשמעותיות שחלו במשפט מאז נקבעה ההלכה הקודמת (ע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' מזל אהרונוב, פ"ד נג(4) 199). בסוגיית נזק נפשי לנפגע משני, בחנה השופטת דרכים לפיתוחה של ההלכה שיצאה מלפני בית משפט זה ברע"א 444/87 אלסוחה נ' עזבון המנוח דהאן ז"ל, פ"ד מד(3) 397 והתוותה דרכים להתמודד היבטיה השונים של הלכה זו על-פי התפתחויות עתידיות (רע"א 5803/95 ציון נ' צח ואח', פ"ד נא(2) 267; ע"א 2935/98 מריה דריז נ' אררט חברה לביטוח בע"מ ואח' (לא פורסם)). בתחום דיני הראיות במשפט הפלילי בחנה השופטת מחדש את היקף פריסתה של "הלכת קינזי" (ע"פ 194/75 קינזי נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(2) 477), שצומצמה לעת הזו לשותפים לעבירה כעדי תביעה ונמנעה מלהחילה על עדי הגנה, תוך קריאה לשינוי "הלכת קינזי" בחקיקה (בג"ץ 6319/95, רע"פ 6836/95 חכמי נ' שופטת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו ואח', פ"ד נא(3) 750). בסוגיית עיכוב ביצוע עונש מאסר של מי שהורשע בדינו אך טרם נדון ערעורו, הדגישה השופטת כדן יחיד את הצורך בעריכת איזון בכל מקרה לפי נסיבותיו בין השיקולים והאינטרסים המעורבים, של הפרט מחד ושל הציבור מאידך, תוך הימנעות מקטגוריות נוקשות (בש"פ 8574/96 מרקדו נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); בש"פ 8621/96 קוצ'ינסקי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); בש"פ 4590/98 שרעבי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). פסק דין בהרכב מורחב, לו היתה שותפה, קבע את השיקולים הראויים להישקל בסוגיה זו, ברוח האמור (ע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). סמכותה של המשטרה להמשיך ולהחזיק בחפצים שנתפסו כדין ולא הוגש כתב אישום נגד בעליהם, נבחנה על-ידי השופטת שקבעה, כי באיזון שבין ההגנה על זכות קניינית של פרט שלא הועמד לדין, לבין אינטרס ציבורי במניעת ביצוע עבירה באמצעות אותם חפצים, יש למנוע פגיעה שרירותית בזכות הבעלות שלא לצורך, אלא אם כן קיבלה המשטרה צו מבית משפט לאחר שפנתה אליו בבקשה לחלטם ולהשמידם (בש"פ 6686/99 עובדיה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 464). ההגנה על כבוד האדם, הביאה את השופטת להכיר בזכות ערעור של עד שטען לפגיעה בכבודו על ידי אמירות פוגעות בפסק דין שניתן במשפט בו העיד ולא היה צד בו (בג"ץ 188/96, רע"פ 8226/96 גד צירינסקי נ' סגן נשיא בית משפט השלום בחדרה ואח' (לא פורסם)). משדנה השופטת שטרסברג-כהן בעבירת שוחד של מי שהציע שוחד לעובד ציבור בשמו של אחר שהתכחש ל"שליחות" זו, ציינה השופטת כי לאור פוטנציאל השחתת המינהל הציבורי הגלום בעבירת שוחד, יש לפרש את החוק כך שגם עבריין שנמצא במעגל החיצוני של העבירה ולא בגרעינה הקשה, ייתן את הדין עליה ולא יחמוק ממנו על-ידי פרשנות מתוחכמת (רע"פ 5905/98 רונן נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 728). בתחום המשפט המינהלי ביקרה השופטת בחריפות את המינויים הפוליטיים, בבטלה מינוי שנעשה מטעמים פוליטיים (בג"ץ 154/98 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד נב(5) 111). כמו כן, על מנת להגן על נורמות של מינהל ציבורי תקין קבעה, כי הקצאת קרקע על-ידי העיריה ללא תמורה ושלא על-פי כללים וקריטריונים הוגנים, שוויוניים, ברורים, ענייניים, גלויים ומידתיים, בטלה (בג"ץ 3638/99 אמנון בלומנטל ואח' נ' עירית רחובות ואח' (טרם פורסם)). כאשר עמדה על הפרק חוקיותה של תקנה הפוגעת בנכים, הצהירה השופטת על בטלות התקנה בהיותה בלתי סבירה ובלתי מידתית, באשר הנכים נדרשו להחזיר מענקים שקיבלו בשל נכותם, עד לבירור ערעור אם הוגש כזה (בג"ץ 5580/98 אליהו סופר נ' שר העבודה והרווחה ואח' (טרם פורסם)). קיומם של יחסים אינטימיים על רקע מיני בין מפקד רם דרגה לבין חיילת מן השורה, הביאה את את שטרסברג כהן להתערב בהחלטת הרמטכ"ל להעלות לדרגת אלוף את מי שהורשע בדין משמעתי עקב קיומם של יחסים כאלה. הודגש, כי התנהגות כזו, המבטאת ניצול לרעה של סמכות מרות ומעמד ויחסים בלתי שווים בין המפקד והפיקודה, עומדת בניגוד חריף להתנהגות ראויה של מפקד בצה"ל האמור לשמש דוגמא ומופת. ראתה בהתנהגות כזו מצד המפקד פגיעה בחירותה ובכבודה של החיילת ובחובת הנאמנות של המפקד כפרט והצבא כגוף למתגייסות לשורותיו הנתונות למשמורתו, לבני משפחותיהן ולחברה בכללותה. עם זאת ציינה, כי על אף גילה של החיילת יש לראות בה אישה צעירה, עצמאית וחופשית, הבשלה ליטול על עצמה אחריות כלפי עצמה, בחברה בה מבקשת האישה לתפוס את מקומה בכל תחומי החיים. גישתה זו של השופטת מגולמת גם בפסק דינה בעניין שיבוץ נשים לקורס טיס, בו הוחלט פה אחד להורות על שיבוצן, אם הן עונות על דרישות הכשירות (בג"ץ 4541/94 אליס מילר נ' שר הביטחון ואח', פ"ד מט(4) 94). בעמדתה של השופטת מושם הדגש על ערך השוויון. השופטת ציינה כי על אף השוני בין גברים ונשים, אין השוני מהותי לתפקיד ואם כרוכה השגת השוויון ב"מחיר" כלשהו, ראוי שהחברה תעמוד בו למען ערך חשוב זה.
השופטת שטרסברג-כהן היתה שותפה - בין היתר - לפסקי הדין שניתנו בעניין חקירות השב"כ (בג"ץ 5100/94, 4054/95 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', פ"ד נג(4) 817); תפילת נשים אורתודוכסיות על יד הכותל המערבי (בג"ץ 3358/95 הופמן נ' מנכ"ל משרד ראש הממשלה, פ"ד נד(2) 345); ורישום גיור רפורמי בסעיפי דת ולאום במרשם האוכלוסין (בג"ץ 1031/93 פסרו (גודשטיין) ואח' נ' שר הפנים ואח', פ"ד מט(4) 661
