השבוע דווח, כי שני טייסים בחיל האוויר שמרו בטלפון הנייד האישי שלהם תמונות והודעות בעלות תוכן מסווג והעבירו אותו ביניהם. בעקבות התקרית, שני הטייסים נשפטו לחמישה ימי מחבוש.

דומה שקשה להבין את החשיבות של נושא ביטחון מידע. כאשר חייל נמצא בקרב, הוא יודע מול מי הוא נלחם, מה הנשק של היריב ומכיר בעובדה שהוא יכול להיפגע במיידי. הדבר הפוך בנושא של דליפת מידע: אתה לא יודע למי הוא יגיע, אתה לא יודע איך יעשו במידע הזה שימוש ואתה לא יודע מתי אתה יכול להיפגע.

יכולים לטעון, כי המידע נמצא בניידים של הטייסים וכי הם רק מעבירים אותו ביניהם. אבל כיום, אפשר בקלות רבה לפרוץ למכשירים אלקטרוניים ולדלות מהם מידע. זהו תחום הסייבר שהוא שדה הקרב העתידי. יכול לשבת בחור במדינה א' על שרת של מדינה ב' ולפגוע בתשתיות של מדינה ג'. הכל מחובר בעידן האינטרנט, ואם מישהו ירצה לפגוע בצורה רצינית או לדלות מידע, לא יהיה לו יותר מדי קשה. מדובר במעשה טיפשי ביותר ויש לצפות מטייסים לקצת יותר אינטליגנציה.

השבוע הוגש כתב אישום נגד ארבעה צעירים בני 21-19 שתכננו לבצע פיגוע ירי באולם שמחות בירושלים. לפי הדיווח, אחד הצעירים עבד באולם והפיגוע לא יצא לפועל לאחר סכסוך בין המחבלים.

מה שצריך לשים לב אליו הוא, שלא נאמר שהצעירים שייכים לארגון מסוים. הם "מחבלים בודדים". מדובר בתופעה גדלה ומסלימה. המתווה הזה של מחבל בודד הרבה יותר קשה לעצירה מאשר ארגון מסודר והיררכי. מדובר במתווה שלא רק מאתגר את כוחות הביטחון הישראלים, אלא גם את כוחות הביטחון של הרשות ואת החמאס ברצועה.

כאשר ישנו ארגון ממוסד והיררכי שעומד מאחורי פיגוע, יודעים על מי להפעיל את הלחץ ואת מי לעצור. במקרה של מחבל בודד, אין דבר כזה, כי זה פשוטו כמשמעו: אדם אחד שיצא לבצע פיגוע. המתווה הזה הוא גם סכנה לרשות, שנראה שאין לה שליטה על אזרחיה-שלה. לישראל וגם לרשות יש אינטרס לעצור מחבלים כאלו בעתיד, ולכן הם אמורים לפעול ביחד כדי לסכל ניסיונות כאלו בעודם באיבם.

כחלק מהמו"מ עם אירן נקבע, כי היא תשמור על יכולת פיתוח הטילים הבליסטיים שלה. אירן אמורה להשיק בקרוב שלושה לווינים שהטכנולוגיה לשיגורם דומה לזו של שיגור טילים בליסטיים, ומומחים אומרים, כי תוכנית החלל האירנית תשמש ככיסוי להמשך פיתוח טילים בליסטיים.

כפי שהנשיא שמעון פרס אמר בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בשביל מה המשטר האירני צריך טילים ארוכי טווח אם יהיה לו גרעין אזרחי? כעת לאירנים יש את הכיסוי המושלם: תוכנית החלל שלהם. ביחד עם הכיסוי הזה והמשך העשרת אורניום (דבר אשר כנראה יימשך בסתר), האירנים יכולים להמשיך באין מפריע לפתח יכולות גרעין למטרות צבאיות. אבל, הם גם ככה יכולים להמשיך באין מפריע כאשר הממשל האמריקני נכנע לכל דרישה שלהם רק כדי להגיע להסכם.

דיפלומטים מערבים מסרו השבוע, כי מתקיים מו"מ בין ישראל לטורקיה לשיקום היחסים. במסגרת זו, אמורה ישראל לשלם 20 מיליון דולר בעקבות אירועי המרמרה. הממשלה הטורקית עדיין לא התייחסה להצעה והממשלה הישראלית סירבה להגיב על הדיווח.

כפי שכבר אמרתי בעבר, צריך להפסיק להתרפס בפני הטורקים רק בגלל רוצים להשלים. הטורקים עדיין פגועים מהאירועים, וההצהרות האנטישמיות של ארדואן נמשכות ללא הפסקה. כמו כל מו"מ בין ישראל לגורם מסוים, הלחץ יגבר בכך שישראל תתן פרס פיזי ומוחשי תמורת מילים או הסכמה שאי-אפשר לדעת את רמת האמת שמאחוריהן.

השבוע ניתן גזר דין לארבעה נאשמים מראשי החמאס בירושלים במסגרת הפקודה למניעת טרור. הייחוד בתיק הוא, שהארבעה גייסו כספים לקידום מטרות אזרחיות של חמאס. הטענה של אותם נאשמים הייתה, כי הם אספו כסף למטרות אזרחיות ולא צבאיות, ולכן אין הדבר נוגע לפקודת מניעת הטרור כי לא מדובר בטרור, אלא בעבודה אזרחית. השופט אמנון כהן לא קיבל טענות אלו ושפט שלושה מארבעת הנאשמים למספר שנים בכלא.

במתן פסק דין זה הראה כהן, כי כל פעולותיו של חמאס מכוונות לטרור. איסוף כסף לארגון טרור אינו כולל רק תחמושת, אלא גם פעולות שונות בתחום החינוך והדת, שהרי בפעולות אלו מקרבים את הציבור לאידיאולוגיה של התנועה. בקירוב אנשים לאידיאולוגיה של התנועה, היא יכולה להביא להעלאת מספר המגויסים, ובכך להעלאת האפשרות לפגיעה בשלום הציבור.