קופת השרצים של יהודה בר-און

דירקטוריון חברת נ.ת.ע בחר (יום ד', 12.2.14) ביהודה בר-און (54) כמנכ"ל הבא של החברה. בר-און, כלכלן ורואה חשבון בהשכלתו, היה בעבר מנכ"ל א. דורי בנייה, מנכ"ל חברת נתיבי איילון, מנכ"ל חברת דן ממנה התפטר שנה לאחר שמונה בשל מאבקים קשים מול היו"ר דאז יורם שרעבי.

חקירה בחשד לשוחד

בר-און הוא ידידו של יושב-ראש נ.ת.ע אלכס ויז'ניצר, שבעבר הגדיר אותו במילים "חבר ושותף לדרך". השניים עבדו בצמידו, כאשר ויז'ניצר היה מנכ"ל בחברה הלאומית לדרכים (לשעבר מע"צ) ובר-און היה משנה לו. קודם לכן עבדו השניים יחד בחברת לור"ם בניהולו של יעקב אטרקצ'י. ויז'ניצר היה סמנכ"ל בלור"ם וניהל חברה פרטית, אלסקה - חברה להנדסה אזרחית, שנתנה שירותי ייעוץ לחברת לור"ם. בפברואר 1998, אלסקה תבעה את לור"ם בבית המשפט על חוב של 3.8 מיליון שקל. בנובמבר 1998, לור"ם הסכימה לשלם לאלסקה 1.5 מיליון שקל לסילוק כל תביעותיה מלור"ם, וזמן מה אחר כך מונה ויז'ניצר לסמנכ"ל תפעול בלור"ם. יהודה בר-און היה מנהל-דירקטור בלנדקו - בעבר לור"ם, חברה לפיתוח לוד ורמלה שהופרטה בספטמבר 2004. בשנת 2006 פורסם כי נחקר במשטרה כחשוד במתן שוחד לראש עיריית לוד בני רגב וכי מבקר המדינה בודק את מינויו של ויז'ניצר במע"צ וכן שורה של מינויי בכירים בחברה.

בראיון למגזין TheMarkerWomen ב-2008 האשימה בינת שוורץ, שהייתה סמנכ"ל התכנון והביצוע בחברה הלאומית לדרכים את ויז'ניצר, בכך שלא היה מעורב מספיק בפעילות היומיומית בחברה ואת המשנה למנכ"ל, יהודה בר-און, ב"ניהול כוחני".

שמות חברי ועדת האיתור נשמרים בחשאיות. הסיבה הרשמית שנמסרה להסתרה היא למנוע לחצים על חברי הוועדה. אולם גם לאחר פרסום המסקנות, ממשיכה נ.ת.ע להסתיר את שמותיהם וכל שהיא מוכנה לומר הוא שאת הוועדה איישו כמה מחברי הדירקטוריון. כן לא נמסרו הנימוקים לבחירת בר-און. עם זאת, נמסר כי ויז'ניצר אמר: "אני בטוח שיהודה בר-און, בעל ידע וניסיון רב בתחום התחבורה והתשתיות, יסייע רבות בהקמת הפרויקט הלאומי, המורכב, המסובך והחשוב ביותר כיום במדינת ישראל והוא הקמת רשת של שמונה קווי רכבת קלה ואוטובוסים רבי-קיבולת BRT בגוש-דן, מנתניה בצפון ועד רחובות בדרום".

במאי 2006 הגיעו למשרדי מעצ חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה, כשבידיהם צו למעצרו. בר-און נחשד כי כאשר כיהן כמנכ"ל לנדקו שיחד את רגב, דרך אחיו ברוך: לנדקו, לפי החשד, הזינה חברה הקשורה לאח במזומנים, ובתמורה פעלה משפחת רגב לקדם את זכייתה של חברת מגדלי מירב במכרז להקמת מרכז מסחרי בלוד. הזכייה הזו היטיבה לטענת המשטרה עם לנדקו, שהייתה אמורה לבצע את עבודות הפיתוח. מקורבי בר-און דחו את החשדות וטענו שהתשלום ניתן תמורת "תיווך" חוקי. בר-און נחקר, יחד עם עשרות אחרים, אולם המשטרה סגרה את התיק בעילה של "חוסר עניין לציבור".

מינוי בעייתי במעצ

בדוח שפרסם מבקר המדינה (57ב) נאמר כי החברה הלאומית לדרכים החליטה לגייס משנה למנכ"ל. באוגוסט 2005 פנתה החברה לחברת ההשמה וביקשה לאתר מועמד מתאים מתוך מאגרי המועמדים של חברת ההשמה על-פי פרופיל התפקיד שנמסר לה. חברת ההשמה סיכמה במסמך את ההליך שביצעה, ולפיו ערכה חיפוש בכל מאגרי המועמדים שברשותה. כמו-כן ערכה חיפוש נוסף בכל מאגרי המועמדים שנבחנו ורואיינו בעבר לתפקידים בכירים עבור החברה. החברה הפנתה לחברת ההשמה מועמד בשם יהודה בר-און מיודענו, וחברת ההשמה בחנה את התאמתו לתפקיד. פנייה דומה נעשתה לחברת השמה נוספת. בסך הכול נמצאו חמישה מועמדים פוטנציאלים לתפקיד הנדרש, מהם אחד שנמצא על-ידי חברת ההשמה השנייה. לפי המסמך הנ"ל, לאחר סקירה השוואתית של נתוני חמשת המועמדים הסופיים, חברת ההשמה "המליצה באופן חד-משמעי על התאמתו הגבוהה והמרבית של המועמד יהודה בר-און לתפקיד המוצע". יצוין כי מועמד זה עבד בעבר כיועץ לחברה, והוא אשר זכה לבסוף בתפקיד.

החברה לא עמדה על כך שחברת ההשמה תתעד את כל שלבי תהליך החיפוש: כמה מועמדים אותרו וכיצד נבחנה התאמתם, כמה מועמדים עברו את השלב הראשון, כמה נפסלו ומאיזה סיבות. כמו-כן, בתיקי החברה לא נמצא מי ראיין את המועמדים מטעם החברה, מי בחר את המועמד הסופי לתפקיד, על סמך מה, ובמה עולים כישורי מועמד זה על כישורי מועמדים אחרים.

החברה הסבירה למשרד מבקר המדינה כי חברת ההשמה ראיינה את המועמדים והמליצה על אחד מהם; ועדת המנגנון של הדירקטוריון היא שראיינה את המועמד הסופי. יצוין כי זאת בניגוד ל"נוהל איתור עובדים בכירים" ממרס 2004, לפיו על ועדת הקבלה מטעם החברה לראיין את המועמדים ולסייע למנכ"ל בבחירת המועמד שעליו ימליץ לדירקטוריון.

משרד מבקר המדינה העיר כי תהליך הבחירה של המשנה למנכ"ל לא היה שקוף, וכי מדובר בתפקיד בכיר בחברה, שחייב בחירת המועמד הטוב ביותר מבין המועמדים, וזאת על-ידי הליך הוגן ושקוף הנותן הזדמנות לכלל המועמדים הפוטנציאלים. לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה להבטיח כי בשימוש בחברות השמה יישמר העיקרון של שקיפות, תוך תיעוד מלא של המהלכים שנעשו עד להמלצה על המועמד הסופי.

שנה לאחר מכן פורסם דוח המבקר (58ב) שהצביע על ליקויים בסדרי ההתקשרות של מעצ עם מומחים וקבלנים. בשנת 2006 ביצעה החברה עם יועצים ומומחים כ-4,000 התקשרויות בהיקף של כ-184 מיליון ש"ח.

"סידור" משי ברס

בר-און הוא בעליה של חברת CIS. הייתה זו החברה שניהלה ותיאמה את ביצוע הארגון-מחדש בתחבורה הציבורית בגוש-דן. בדוח מבקר המדינה האחרון, נאמר כי מנכ"ל נתיבי איילון לשעבר, שי ברס, העסיק חברה בבעלות קודמו בתפקיד המנכ"ל, יהודה בר-און, כיועצת לחברת נתיבי איילון. ההתקשרות למסירת עבודת ניהול הפרויקט לחברת CIS ביוני 2010 נעשתה שלא בהתאם להוראות תקנות חובת המכרזים. שכר הטרחה של CIS למשך שנתיים הסתכם ב-3.4 מיליון ש"ח - גבוה ב-476% משכר הטרחה שנקבע בחוזה המקורי. בהסכם נקבע גם תשלום קבוע של 150,000 ש"ח לחודש בלי שחברת CIS נדרשה להגיש חשבון מפורט של שעות העבודה שעבדו עובדיה בפועל והתפלגותן על-פי היועצים השונים, אף על-פי שחישוב שכר הטרחה לחודש בהסכם הסתמך על הערכת תשומות העבודה הצפויות לחודש.

חוזה בסכומי עתק

אין זו הפעם היחידה בה מוזכרת חברת CIS בבעלות יהודה בר-און בהקשר שלילי. בר-און גם מוזכר בדוח אחר שהוציא מבקר המדינה בעניין חברת מע"צ. החברה העסיקה ארבעה עובדים בכירים לשעבר, שפרשו מהחברה כמה חודשים קודם לחתימת חוזה הייעוץ, כיועצים חיצוניים. אחד מהם היה בר-און ששימש כמשנה למנכ"ל לשעבר. בראשית מאי 2010 הגיש ראש מטה המנכ"ל דאז לוועדת מכרזים בקשה לכלול את החברה בבעלות בר-און במאגר הספקים של החברה. באותו היום אישרה ועדת המכרזים בראשות מר מיכה קופילובסקי המשנה למנכ"ל, את הבקשה. ראש מטה המנכ"ל שימש תקופה ארוכה עוזרו של בר-און, ולפיכך בהמלצה זו התקיים חשש לניגוד עניינים.

בבקשה להתקשרות, כתב קופילובסקי כי בשים לב למורכבות הפרויקט ולהיקפו יש צורך ביועץ ותיק ומנוסה המכיר את כל הרגישויות הכרוכות בקידום פרויקטים תחבורתיים בהיקף גדול. עוד נרשם כי החברה בבעלותו של בר-און זוכה להערכה מצד הגורמים המקצועיים במשרד ובמשרד האוצר, וראויה לבצע בשלב זה את המשימות. עיון בפרוטוקול ועדת המכרזים גילה כי החברה של בר-און הייתה הסַפָּק המומלץ היחיד וכי בנימוקיה רשמה הוועדה כי ההתקשרות מאושרת בפטור בהתאם לתקנה 5 ובהתאם להמלצת משנה למנכ"ל. עוד ציינה הוועדה כי החלטתה התקבלה בהתאם לדוח העומסים ובהתאם לטופס אמות מידה. היקף החוזה שנחתם עם החברה אז נאמד ב-54,000 ש"ח.

החברה הסבירה למשרד מבקר המדינה כי לחברה לא היו באותה עת ספקים אחרים במאגר היועצים לניהול ולארגון תשתיות ציבוריות, מלבד החברה של בר-און.

הביקורת העלתה כי העבודה נמסרה לסַפָּק, בתוך חמישה ימים בלבד מיום הכנסתו למאגר הספקים של החברה. כמו-כן, החברה לא פעלה להרחיב את המאגר וממילא, לא נכללו בבקשה ובפרוטוקול ועדת המכרזים שני מועמדים נוספים כנדרש בנהלים. כמו-כן, לא נמצא טופס עומסים של ספקים אחרים.

יהודה בר-און צפוי להיכנס לתפקידו כמנכ"ל נ.ת.ע לאחר שמינויו יאושר על-ידי ועדת ברנר ברשות החברות הממשלתיות וכן על-ידי שר האוצר יאיר לפיד ושר התחבורה ישראל כ"ץ.