"מתוך ריקבון העבר (הגלות) יצמח בתהליך מורכב האדם החדש. תהליך המבוסס על חינוך וביסודו מצוי רעיון ההדר הז'בוטינסקאי. לשם כך אנו נזקקים לחינוך העם שהיה חסר מולדת, ריבונות לאומית ו
כבוד לאומי ואנושי, והגזע החדש יהיה חדור תודעה של בני מלכים... הוא שיעלה על ההר ויכונן את המדינה היהודית”.
משפט זה, הלקוח מהחוברת של מכון ז'בוטינסקי המוקדשת לנושא (אותה ערך יוסי אחימאיר, מנהל המכון והמוזאון ע"ש ז'בוטינסקי) - יסביר בהמשך את ההרצאה שנתן הפרופסור וזוכה פרס נובל לכימיה 2011 דן שכטמן לחברי מועדון המכון. הפגישה עם פרופ' דן שכטמן, חיממה את הלב. סוף-סוף, פוגשים באדם נישא מכל יתר המועמדים מטעם עצמם, אישיות כובשת מבלי להתלהם, רק הודות למהות דבריו, כשדמותו מלאת ההדר והקסם מצביעה על אישיות יוצאת דופן בנוף רשימת המועמדים לנשיאות. הן בגלל איכותו, הן בגלל הישגיו הבינלאומיים, הן בגלל יכולתו לקשור קשרים עם גדולי-עולם בפגישות אליהן הוא מוזמן - ובכך, להעלות את מיקומה של ההערכה לישראל בכל מקום ובכל זמן נתון.
הפרופסור הצנוע אך הבוטח בעצמו, שאביו לחם ב"הגנה" בפג'ה, היה עצמו חבר בתנועת "השומר הצעיר", וחלם אז להיות מהנדס מכונות. אך לאחר התואר הראשון נכבש בקסמה של הכימיה, ועבר לעשות בה תואר שני. ב-1972 קיבל תואר דוקטור, המשיך להשתלם באוניברסיטאות יוקרתיות בחו"ל, לשם אף הוזמן להיות פרופסור-מרצה.
הוא זכה בפרס ישראל. אך הדרך שהובילה לקבלת פרס נובל לא הייתה סוגה בשושנים. חרף לגלוגים מצד עמיתים על מחקרו, המשיך בו בנחישות עד לגילוי שהביא את ההכרה העולמית בחשיבותו. היום הוא "על הקו" - מוזמן לפגישות עם ראשי מדינות, מבוקש ביותר להרצות בעולם על תגליותיו, וממשיך ללמד בטכניון החיפאי/כור מחצבתו ובאוניברסיטאות יוקרתיות בארה"ב.
"עבורי - משרת הנשיאות אינה קידום, כמו ליתר המועמדים", הוא אומר בגילוי לב. "עבורי זו התנדבות לשירות העם". הוא סובר, שלמען עמו ומדינתו, ראוי שישרת אותה במשרת הנשיא, אך ורק כדי לממש את תוכניתו,
הרואה בחינוך למצוינות את עיקרה. ולנושא הזה הקדיש את הרצאתו.
המורות לא מחונכות ולא מחנכות לדעתו של דן שכטמן, רמת המורים בארץ אינה גבוהה. מהסיבה העיקרית: סמינרים ומכללות מקבלים תקציב ממשלתי בהתאם למספר התלמידים בהם. לכן, כל מי שמעוניין, מתקבל, ולא משנה מה רמתו. מכאן, שבצד חלק טוב ומשובח בין המורים, מצויים רבים שלא נועדו כלל למקצוע זה. והתוצאה: שעות החינוך כמעט אינן קיימות. "אם אתם רוצים אנשים שידעו להתנהג בעולם תרבותי - עשו תוכנית לחינוך" - אמר לשר החינוך. ”מה ללמד בכיתה א', וכן הלאה".
בתחום המשפט, יש לו השגות לגבי קולת העונשים לרוצחים. לדעתו, יש להשית עליהם תקופות מאסר ארוכות, ובטח לא לשחררם בעסקות שתמורתן לא נראית באופק. כמו-כן, לא ייתכן מצב כמו זה השורר כיום, שילדים יתכננו ויבצעו רצח, ביודעם שעונשם יהיה קל בגלל שהם עדיין מתחת לגיל הענישה הרצינית. מכאן ברור מדוע כה חיוני לייצר מורים יותר טובים.
בהתאם לציווי של ז'בוטינסקי להקפדה על
חמשת המ"מים (מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא), מתייחס שכטמן לנושא:
המורה: המדינה חייבת להעלות את סטנדרט הקבלה למכללות להוראה, במקביל להעלאת המשכורות למורים. במצב העגום כיום - המורות מבזבזות את זמן השיעור בצרחות, מתוך ניסיון להשלטת סדר. המורה לא מחונכת - כי לא חינכו אותה, ולכן אינה מחנכת. צריך ללמד מורה איך להשתלט על כיתה.
המורה צריכה להיות מנהיגת תרבות.
המחקר: יש לנו מחקר מעולה בארץ: האוניברסיטה העברית, הטכניון ומכון ויצמן ניצבים במקומות הגבוהים בין המוסדות המעולים בעולם. צריך לטפח את הנוער הנפלא שלנו, שהוא התשתית האנושית והאוצר הגדול ביותר שיש לנו. והוא בעל ראייה פקוחה, בהירה, ואינו חושש מכישלון.
יזמות טכנולוגית: "מזה 27 שנה אני מלמד את רוח היזמות הטכנולוגית: איך יוזמים ומקימים חברה. ואני נהנה לראות את עשרת אלפי תלמידיי יוזמים ופורצי דרך".
המחקר: ההבנה של הטבע היא בעלת תרומה גדולה להבנת העניין. וחשוב ללמד מדעים כשם שצריך לעודד הרחבת לימודי הרוח/האמנויות, ולטפח אמנים ממגוון רב יותר של סגנונות.
ההדר: אליבא דז'בוטינסקי: זקיפות הקומה, ההתנהגות - הן חלק מהמילה הרב-משמעותית "הדר".
להפוך את בית הנשיא לבית ועד לחכמים לשאלה
האם בכלל צריכה מדינת ישראל נשיא - הוא עונה:
”צריך נשיא שייצג את מדינת ישראל היפה, הדמוקרטית. בשבילי", הוא אומר, "הנשיאות זה לא קידום. אני עושה זאת מתוך אידיאלים טהורים, ואני רוצה שילדינו ונכדינו ירצו ויאהבו לחיות בארץ הזו. אני רוצה להיות הדמות שמאחדת את העם. איני מתנשא. אני נוסע ברכבת בין חיפה לתל אביב, ואני יכול לעמוד בה חמישים דקות.
"מדינת ישראל זקוקה לנשיא מייצג, שיראה כיוון לכולם. אני רוצה לעשות את בית הנשיא לבית ועד לחכמים, ולהעמיד לשם כך בחינם את אולם האירועים של בית הנשיא לכינוסים מדעיים לעיתים קרובות, בהם נדון בנושאים ונצא בהחלטות. כמו-כן, בדעתי ליזום למשל פרויקט בו האזרחים יבואו עם המעדר, יקבלו שתילים ויטעו עצים, יער, לכבודי, לא לזכרי. דברים כאלה יאחדו את כולם. אני מאמין גדול בחינוך. ראו מה עשה החינוך בנושא האיסור לקטוף פרחים. כל המדינה קלטה אותו, ומי יעז היום לקטוף פרחי בר? כך גם כשחונכו כולם לא לעשן בציבור - הדבר צלח. מכאן ברור הדבר, ש
הישועה תצמח ראשית כל מהחינוך ותכנונו ומהשקעה בו".
מהרצאתו של פרופ' שכטמן עולה ללא ספק המסקנה, שהאישיות הדגולה הזו עשויה להביא תועלת רבה מאוד לשיפור שמה של ישראל תוך קיעקוע הדעות הקדומות שדואגים להפיץ עליה. יכולת הדיבור הרהוטה שלו, שליטתו בחומר, הכרתו את העולם המדעי, הכלכלי והחברתי בעולם ובארץ, גישתו הישירה אל מנהיגי העולם שכה מעריכים אותו - הם הסממנים המצביעים על יכולתו לעשות למען המדינה, במשרת הנשיא העשירי של מדינת ישראל. מה שמזכיר את מעמדו בעולם של פרופ' חיים ויצמן בראשית המאה שעברה, ולימים הנשיא הראשון של מדינת ישראל, שהיה בא ויוצא בבתי המלוכה והאצולה הבריטים כמו בן משפחה - זאת, בגלל ההדר והאצילות שהקרין.
כך גם - גבוה מעל כל יתר המועמדים הבאים מסיבות ומרקע פוליטי - ניצב פרופ' שכטמן. אותו לא מעניינת הפוליטיקה, מעולם לא היה חבר באיזושהי מפלגה, והוא נקי מכל רבב האופף זה או אחר. לעומת זאת, ההדר הז'בוטינסקאי נשקף ממנו כראוי, מה שמעניק לו את הזכות לכתר.
ואם לא יבחרו בו חברי הכנסת - זה יהיה רק מסיבות חשבונאות פוליטית קטנוניות, וחבל.
לפרופ' שכטמן יש בטבעו את ההדר הזה, ההתנהלות, הקסם והתוכן, הצניעות האמיתית של אדם גדול, שביחד מעניקים לדמותו את מה שמתבקש מנשיא - שפירוש המילה "נישא מעם".
