|   15:07:40
דלג
  פזית רבינא  
עיתונאית מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

אוקראינה חוששת מרעב

אוקראינה עומדת כעת בפני שני אתגרים עיקריים: הצלת הכלכלה ומניעת מחסור במזון, נוסח הרעב של שנות ה-30, ושמירה על האינטרסים בחצי האי קרים. אבל ככל הנראה גם המהפכה שתפסה תאוצה עם הסתלקותו של ינוקוביץ' לא תביא את המזור. רוסיה ממשיכה להיות דומיננטית
02/03/2014  |   פזית רבינא   |   כתבות   |   מקור ראשון   |   תגובות
אין שמחה גדולה ברחובות [צילום: AP]

בהיסטוריה של אוקראינה יש מונח אחד שמעביר צמרמורת בגבו של כל אוקראיני. קוראים לו הולודומור. פירושו המילולי הוא מוות ברעב או מגפת רעב. בשנים 1933-1932, ההולודומור היה חלק מתופעה כוללת של רעב בברית המועצות, כתוצאה מתהליך הקולקטיביזיציה, שפגע אנושות בייצור החקלאי. בהולודומור נספו, על-פי הערכות שונות, ארבעה עד עשרה מיליון אוקראינים, והוא נחשב לאסון הגדול ביותר בתולדות אוקראינה בהיסטוריה המודרנית.

יש חוקרים הטוענים כי הרעב היה חלק ממדיניות מכוונת של המשטר הסובייטי לפגוע בלאומיות האוקראינית ככוח פוליטי וחברתי. כל תוכנית כלכלית לשיקום הכלכלה האוקראינית, על-פי הגדרה, אמורה למנוע הולודומור חדש. עם רוסיה או בלעדיה, המונח הזה צפוי לצוץ ולככב בלקסיקון הפוליטי, כי כל תוכנית הבראה באוקראינה צפויה להיות קשה מאוד. בטווח הקרוב, היא תחייב הפיכתם של מיליונים למובטלים. היא צפויה להיות קשה ומרה עוד הרבה יותר מתוכנית הצנע ביוון. ושם המצב נואש למדי כבר שש שנים.

עקרונית, זה לא חייב להיות כך - לאוקראינה יש הרבה יותר אוצרות טבע מאשר ליוון. גם הפוטנציאל הכלכלי והחקלאי שלה גדול הרבה יותר. ומה שחשוב יותר, במרכז אירופה כבר מתקיים מודל של שיתוף פעולה כלכלי רוסי-אירופי במדינות כמו הונגריה ובולגריה. לרוסים יש במדינות הללו נוכחות מסיבית בתחומי ייצור אנרגיה והולכתה. מצד שני, אלו מדינות שחברות באיחוד האירופי ובנאט"ו. באוקראינה, שגדולה יותר וקרובה יותר לרוסיה, נראה שרק חלקים מהמודל הזה יכולים להתקיים.

לאולקסנדר (אלכסנדר) טורצ'ינוב, הנשיא הזמני של אוקראינה, אין יותר מדי סיבות לאופטימיות בכל מה שנוגע לכלכלה האוקראינית. בשבוע האחרון הודיע טורצ'ינוב לפרלמנט האוקראיני כי באוצר המדינה לא נותר עוד כסף. "הכלכלה במצב קטסטרופלי", אמר.

המספרים מבהילים. לאוקראינה יש חוב של 73 מיליארד דולר. עד סוף השנה הנוכחית, על הממשלה להחזיר חובות בסך 12 מיליארד, ובשנה הבאה סכום דומה. כמובן, אם לא יינקטו צעדים מיידיים והדירוג החיצוני של החוב האוקראיני ידרדר, ינסקו המספרים כלפי מעלה.

לא תמיד זה היה כך. רק לפני שלוש שנים הכלכלה האוקראינית שגשגה בקצב של חמישה אחוזי גידול בשנה. מאז, עם חילופי השלטון, השחיתות ואי היציבות הפוליטית כרסמו בכלכלה האוקראינית. בעוד שכנותיה של אוקראינה צועדות בבטחה קדימה, הכלכלה באוקראינה הלכה ונסוגה. וכך, בעוד ההכנסה לנפש בפולין, שכנתה של אוקראינה, הגיעה ל-22 אלף דולר בשנה, באוקראינה ההכנסה לנפש הצטמצמה ל-7,000 דולר בשנה.

בחודשים האחרונים הכתובת נראתה על הקיר באותיות ענק וכל הנורות האדומות הבהבו. לפני כחודשיים הציע האיחוד האירופי לאוקראינה הסכם שיתוף פעולה והלוואה בסך 20 מיליארד דולר תוך דרישה לרפורמות ותנאי צנע קשים. רוסיה הזהירה את ינוקוביץ' לבל יתפתה להצעה האירופית, ואף הניחה לפניו הלוואת פיתוי, ללא תנאים מוקדמים, בסך 15 מיליארד דולר.

ינוקוביץ', וסל של רוסיה, פסח על שתי הסעיפים, והתלבט שוב ושוב בין המערב לרוסיה. בינתיים קרה מה שקרה, ההמונים יצאו לכיכרות, פרצה מהפכה. ההצעה הרוסית הייתה עדיין בתוקף. אולם אז החלו הדיונים בקייב על ממשלת אחדות, והרוסים, שלא היו בטוחים עם מי יש להם עסק, משכו את הצעתם. האוקראינים נותרו לבד. אלה שעמדו בקור המקפיא בכיכר, במיוחד בני הדור הצעיר שהובילו בגופם את המהפכה עומדים לנחול אכזבה קשה. השאלה היא כמה זמן ייקח לצעירים האלה להבין שלא רק שהמהפכה אינה בכיסם, אלא שמי שהולכים ותופסים מחדש את מוסרות השלטון בקייב הם בני אותו ממסד מושחת שהוביל את אוקראינה למצבה האיום, ושכעת הם שבים ומופיעים בדמות גואליה.

זו אולי הסיבה שאין היום באוקראינה שמחה גדולה במיוחד. לא רק מחיר הקורבנות, החורף והעייפות הם שהשביתו את השמחה, אלא כנראה גם התובנה שהאנשים שהיו צריכים להופיע כעת בזירה כדי להרכיב את הממשלה החדשה היו צריכים להיות צעירים בעשירון של הגילים שלושים-ארבעים, לכל היותר, כאלה שלא היו חלק משום ממסד קודם. אך הללו בינתיים אינם במשחק. יכול להיות שכיכר מיידן, כמו כיכר תחריר, היא מהפכה בשלבים.

מושחתים, לא נמאסתם

עסקת גז מושחתת
לא צריך להתבלבל: העובדה שטימושנקו הוכנסה לכלא לפני כשנתיים בעקבות עסקת גז מושחתת עם רוסיה, אינה אומרת שההאשמות נגדה היו מופרכות. אם טימושנקו תמצא את דרכה בבחירות הקרובות לנשיאות, הרי שאין יותר מדי סיבות לחגוג

האנשים שעומדים בראש הממשלה החדשה אינם חדשים בזירה הפוליטית. הנשיא המכהן טורצ'ינוב, כמו גם המועמד לראשות הממשלה, ארסני יאציניוק – כולם מקורבים לראש הממשלה יוליה טימושנקו, שהפכה בכלא לסמל חירות.

אבל לא צריך להתבלבל: העובדה שטימושנקו הוכנסה לכלא לפני שנתיים וחצי על-ידי משטר ינוקוביץ', בעקבות עסקת גז מושחתת עם רוסיה, אינה אומרת שההאשמות נגדה היו מופרכות. כך שאם טימושנקו תשוב למצוא את דרכה בבחירות הקרובות לנשיאות, שייערכו בעוד שלושה חודשים, הרי שאין יותר מדי סיבות לחגוג. מה שמדאיג יותר הוא ההבנה שאם הכלכלה האוקראינית תיפול, היא עלולה לגרור עמה גם את סיפור ההצלחה של שכנתה המשגשגת, פולין. עבור האיחוד האירופי, פולין היא חלון הראווה של מדיניות ההרחבה. פולין אינה יוון או פורטוגל הכושלות.

עשרים אחוזים מכלכלת פולין נסמכים על ייצוא לאוקראינה. אי-יציבות באוקראינה תחלחל לפולין ותפגע בה. משם צפוי סוג של אפקט דומינו, שקשה לאמוד את השלכותיו. זו הסיבה שפולין וגרמניה עמדו עד כה בראש המאמצים הפוליטיים והכלכליים לייצב את אוקראינה. הן עושות זאת מתוך הנחה שהאיחוד האירופי יתייצב בזמן מאחורי המהלך לשיקום אוקראינה, אולי אפילו בשיתוף פעולה עם רוסיה.

לכן, גם כאן לא צריך להתבלבל. העובדה שהרוסים משכו את הצעתם להלוואה ללא תנאים לאוקראינה אינה סוף פסוק מבחינתם. בדיוק כשם שהאיחוד האירופי בוחן כעת מחדש את תוכנית ההבראה שלו לאוקראינה, כך גם לרוסים יש אינטרס לשקול מחדש את הצעתם. ככלות הכול, שליש מהכלכלה האוקראינית מבוסס על התעשיות הכבדות הרוסיות שממוקמות במזרח אוקראינה.

האתגר: אחדות טריטוריאלית

שבוע לאחר שהדיקטטור ויקטור ינוקוביץ' נמלט מקייב בבושת פנים, ניצבת אוקראינה בפני שני אתגרים מונומנטליים. האחד הוא מניעת קריסתה הכלכלית. האחר הוא שמירה על אחדותה הטריטוריאלית.

כפי שזה נראה כרגע, הנתונים בשטח מבהילים בשתי החזיתות. באשר לאחדות הטריטוריאלית, האתגר המיידי הוא הבדלנות הגוברת בקרב האוכלוסייה הרוסית בחצי האי קרים. לאוכלוסייה הרוסית בקרים יש רוב של קצת יותר מ-60 אחוזים. זו אוכלוסייה של יותר ממיליון רוסים אתנים על פני שטח שווה ערך בגודלו למדינה אירופית קטנה כמו בלגיה.

המגמה הבדלנית הזו קיבלה רוח גבית חזקה. בערים הגדולות ברחבי קרים הונפו דגלי רוסיה. בסבסטופול יצאו כ-20 אלף מתושבי העיר להפגין בעד איחוד עם המולדת הרוסית. פחות מ-24 שעות אחר כך, ראש העירייה המכהן הודח מתפקידו לטובת ראש עירייה חדש, בעל אג'נדה בדלנית. עידוד נוסף היה ביקורי תמיכה של חברי הפרלמנט הרוסי. במקביל קיים נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, דיון מיוחד על המצב באוקראינה. בסיומו הכריז הקרמלין על "מדיניות אי-התערבות בענייניה הפנימיים של אוקראינה". אולם ככל שזה נוגע לרוסיה, ההגדרה "עניינים פנימיים" קיבלה פרשנות ספציפית מאוד הכוללת, בין השאר, תנועה מסיבית של כוחות צבא רוסיים.

אתר החדשות הרוסי FLOT.COM דיווח על הגעתן של אוניות מלחמה רוסיות, ובראשן הנחתת 'ניקולאי פלינצ'קוב', לחופי חצי האי קרים. הנחתת, שעוגנת כעת בנמל סבסטופול, נושאת על סיפונה לפחות מאתיים חיילים. נלוות לה ארבע ספינות מלחמה נוספות, שעל סיפונן מספר בלתי ידוע של כוחות מיוחדים מהדיוויזיה המוטסת ה-45 של הצבא הרוסי. בנוסף, העיתונות המקומית בחצי האי קרים דיווחה השבוע גם על הצבת רכבים משוריינים סביב מתקנים רוסיים רגישים בסבסטופול ותנועת משאיות צבא רוסיות בכיוון העיר יאלטה. כוחות אלה מצטרפים לעוד 25 אלף חיילי הצי הרוסי המוצבים בסבסטופול דרך קבע, אשר על-פי פקודה יכולים בכל רגע לנוע לתוך שטח אוקראינה.

כך שאין פלא שרמטכ"ל צבא אוקראינה, אשר אמור היה לבקר בשבוע האחרון בקרים, החליט לבטל את ביקורו. לביטול לא נלוו הסברים. לא היה צורך. ברור לחלוטין מי שולט בשטח. עד כה, התגובה המערבית לכל ההתארגנות הזו הייתה רפה למדי.תמונת המצב הזו מזכירה את ההתארגנות הצבאית שקדמה לפלישה הרוסית לאבחזיה, המחוז הבדלני הפרו-רוסי בגאורגיה, בשנת 2008. כך גם המהלך הנוכחי השבוע להנפקת דרכונים רוסיים בהליך מזורז לתושבי קרים ממוצא רוסי. ממש כמו ערב הפלישה לאבחזיה.

אולם אוקראינה אינה גאורגיה, וחצי האי קרים אינו אבחזיה. הפעם מדובר במשחק גיאופוליטי מסוג אחר לגמרי, וכך גם דרגת הנפיצות שלו. הרוסים יודעים שפלישה לאוקראינה אינה מהלך שהעולם החופשי יוכל לשאת. בנוסף, לרוסיה אין באמת עניין לפלוש לאוקראינה. כן יש לה עניין לשמר את עוצמתה כלפי אוקראינה ואת השפעתה עליה, ובתנאים החדשים שנוצרו, המנוף העיקרי לשימור עוצמתה והשפעתה של רוסיה על הנעשה באוקראינה הוא חצי האי קרים.

לרשותם של הרוסים עומד ארגז כלים משוכלל. בנוסף לנוכחות הפיזית של הצי הרוסי בסבסטופול, עומד לרשות הקרמלין כלי עיקרי – הפרלמנט הפרו-רוסי של קרים, שמהווה מחוז אוטונומי בתוך אוקראינה. בקייב ובמערב יתקשו מאוד להתמודד עם קריאה של הפרלמנט לעצמאות מאוקראינה. זוהי שיטה מוכרת היטב ממקומות אחרים, כולל המזרח התיכון – שימוש בכלים דמוקרטיים לחיסול הדמוקרטיה.

אולקסנדר (אלכסנדר) טורצ'ינוב בן ה-49, שהוא הנשיא הזמני של אוקראינה, הזהיר מפני הנטיות הבדלניות בקרים ובמזרח המדינה. לטורצ'ינוב, העומד גם בראש הכוחות המזוינים של אוקראינה, אין כלים להתמודד עם הפעילות הרוסית בקרים. לא בשלב זה. לפיכך, הוא נאלץ להסתפק בהוראה לתובע הכללי לפעול נגד אלה הזוממים "לפרק את אוקראינה לחתיכות".

אלא שכפי שפרשנים רוסים הסבירו, פוטין אינו שואף באמת לפרק את אוקראינה לחתיכות. פוטין מעוניין לתמוך בבדלנים בתוך אוקראינה, כדי לשמר את תג המחיר שנקבע נגד כל מדינה לשעבר בחבר העמים שפועלת נגד האינטרס הרוסי. המחיר הוא חוסר יציבות פנימית, כמו במקרה אבחזיה, אוסטיה וטרנסניסטריה. אולם המרווח בין משחק שחמט מתוחכם לבין עימות שעלול לצאת מכלל שליטה עלול להיות צר מאוד. במהלך השבוע שעבר התרחבו העימותים בין מפגינים פרו רוסים למתנגדיהם גם לעיר סימרופול. חלק מהעימותים גלשו לאלימות בין קוזאקים תומכי רוסיה לטטרים. גם הצעת המקלט שיצאה מקרים לחיילי המשטרה החשאית, שיחידותיהם פוזרו בהוראות שר הפנים החדש בקייב העלתה את החשש מפני התארגנות חמושה בקרים. ביום רביעי בשעה 14:00 זינק מפלס המתח. בעקבות פקודה ישירה מנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הורה שר ההגנה הרוסי, סרגיי שויגו לכוחות הצבא הרוסי הסמוכים לגבול עם אוקראינה להגביר כוננות. "רוסיה צופה בזהירות בהתפתחויות בקרים וונוקטת בצעדים הדרושים להבטיח את התשתיות ווהמחסנים של צי הים השחור" אמר. זהו הצעד מרחיק הלכת ביותר שנקטה רוסיה מאז נפילת ברית המועצות ואינו בר השוואה, גם לא לפלישה לגאורגיה בקיץ 2008. בשבוע האחרון אמר שר החוץ הבריטי כי כל פתרון יחייב שיתוף פעולה עם רוסיה. זה כולל גם שיתוף פעולה כלכלי. מהלך משותף כזה יאפשר לרוסים לשמר השפעה לא רק במזרח אוקראינה, אלא במידה מסוימת גם בקייב. אם טימושנקו תשרוד, ואולי אף תיבחר מחדש לנשיאות, הרי דרכו של הקרמלין חזרה לקייב נראית סלולה, פחות או יותר. למערב, שלחץ על אוקראינה ודרש את שחרורה של טימושנקו, לא צריכה להיות התנגדות גדולה מדי. וכדי שזה באמת מה שיקרה, מוסקבה תדאג שהאופציה של חרחור בדלנות רוסית בחצי האי קרים תימצא על השולחן כל העת.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  02/03/2014   |   עודכן:  02/03/2014
פזית רבינא
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הרבה ביקורות ניתכו ואולי בצדק, על מספרם הגדול מדי של תלמידי המשחק בבית צבי בזמנו. כל שנה היו מתחילים 150 תלמידים חדשים, ומסיימים בשלישית כ-70/80. ברור שאי-אפשר למצוא לכולם עבודה. אך הכשרוניים ביניהם ממלאים כיום את הבמות של כל התיאטרונים, והודות לצעירים אלה, עלתה רמת התיאטרון בארץ לכזו, שאין צורך לרוץ בחו"ל לראות תיאטרון. אין לנו מה להתבייש. אך המצב כן השתנה, הדות לניהולו של מיכה לבינסון, והמספרים הצטמצמו מאד.
02/03/2014  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
העיתונאים השמאלנים בישראל תומכים בפוטין, כלומר הימנים מעריב מבצע גרינווש לקוקה-קולה בישראל היום ממשיכים לסקור יהודים בלבד
02/03/2014  |  אורן פרסיקו  |   כתבות
באותו השבוע בו קוראים בביתי כנסת פרשת "ויוצא", נזכרתי שעוד בנעורי קראתי באיזה מחזה על התרגיל של יעקוב אבינו עם מקל ומחשופים. הגלישה הקצרה בגוגל הפנתה אותי אל הקומדיה מאת וויליאם שייקספיר "הסוחר מוונציה". רעננתי לעצמי את היצירה המפורסמת וחשבתי: התיאטרון הלאומי "הבימה" לא מזמן העלה הצגה לפי היצירה של המחזאי הגדול - איך התמודדו שם עם האתגרים, אשר מציב המחזה לפני הקהל היהודי? הרי יש בו לא מעט ביטויים והאשמות שליהודי מין השורה לא קל לשמוע... המחזה בעצם מחזק ידיהם של אלה, שתומכים בדעותיו של חמינאי האירני, אשר בטוח שהיהודים - הם סרטן בגוף העולם, כלבים שוטים, אינם בני אדם...
02/03/2014  |  יורי מור  |   כתבות
מדי חג פורים מגיעים ילדים ובני-נוער לבית-החולים, כשהם סובלים מפציעות ופגיעות שונות האופייניות לחג.
בתיאטרון תמונע בת"א מוצגת ההצגה "הדייר חיימוביץ" המוגדרת בתוכניה כקומדית אימה.
02/03/2014  |  ליאון אלי  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il