מעולם לא היה מחסור בתרחישי יום הדין. האימפריה הרומית נפלה בצורה מרהיבה, כפי שעשתה תרבות המאיה, שושלת האן בסין, גופטה האימפריה ההודית ועוד. אבל איך, בדיוק, קורסות אימפריות רבות עוצמה, ולמה? חוקרים מאמינים כעת שהם מצאו תשובה אחת, שיש לה השלכות מדאיגות להיום.
המשימה הראשונה של החוקרים (ובראשם, המתמטיקאי Safa Motesharri) הייתה התהפכות "הרושם הנפוץ שקריסה חברתית היא נדירה, או אפילו במידה רבה פיקטיבית", כפי שכתבו בדוח שלהם, שאמור להתפרסם בכתב העת Ecological Economics. למעשה, הם טוענים, עלייתם ונפילתם של מבנים חברתיים גדולים היא כל כך נפוצה בתרבות האנושית, שזה יותר הכלל מאשר היוצא מן הכלל.
מטרת החוקרים הייתה ליצור מודל מתמטי שימושי שיוכל לעזור לנתח כיצד כל חברה עלולה ליפול, ובכלל זה בחברה שלנו הגלובלית העכשווית. המודל אליו הם הגיעו מקבל השראה מהרעיון הקלאסי של טורף מול טרף, המכונה לעתים "האיזון של הטבע". כשגדלה אוכלוסיית צבאים, למשל, הזאבים הניזונים מצבאים אלו מתרבים בהצלחה רבה יותר, ולכן אוכלוסיית הזאבים גדלה.
הכל בסדר עד שהזאבים הופכים לרבים מדי, ואוכלים כל כך הרבה צבאים עד שאין מספיק בשר לכולם. ואז, ככל שמספר צבאים נופל, כך אוכלוסיית הזאבים מצטמצמת, עד ששיווי המשקל מתחדש והמחזור מתחיל מחדש. על בסיס פרדיגמה זו, החוקרים פיתחו נוסחה פשוטה יחסית עם מספר גורמים המשפיעים על קריסה חברתית: טבע ומשאבי טבע, ההצטברות של עושר, האליטה ופשוטה העם. באנגלית - Human And Nature Dynamics, or HANDY.
החוקרים השתמשו במודל HANDY כדי לנתח שלושה תרחישים חברתיים שונים: חברה שוויונית ללא מעמד האליטה; חברה שוויונית עם עובדים ושאינם עובדים (סטודנטים, גמלאים, חולים וכו') וחברה לא-שוויונית עם מעמד חזק של האליטות. חברות שוויוניות וצודקות יכולות לייצר תרבות בת-קיימא ולמנוע קריסה, גם עם יחס גבוה למדי של הלא עובדים. לעומת זאת, בחברה לא שוויונית, הקריסה כמעט בלתי נמנעת - ואלה היו תרחישי HANDYששיקפו את החברה הגלובלית הנוכחית שלנו.
לסיכום, חברות קורסות בתדירות גבוהה אלא אם כן, נוקטים בצעדים כדי לווסת את צריכת המשאבים והריבוד הכלכלי. זאת אומרת, לא הכל אבוד. חברות יכולות למתן את שני הגורמים שתורמים ביותר למשבר חברתי: "ניתן להימנע מקריסה ולהגיע לשיווי משקל אם השיעור לנפש של דלדול של הטבע מצטמצם לרמה בת קיימא, ואם משאבים מחולקים באופן שוויוני יחסית", הם כתבו.
כעת אבקש לשאול מה המשמעות של המחקר בשבילנו? לדעתי, הוא צריך להוות סוג של קריאה להתעוררות (wake-up call) ואולי קריאה לסדר למנהגנו הדגולים, ובפרט, לראש הממשלה ולשר האוצר שלנו - שיבינו את ההשלכות של מעשיהם ובכלל זה הנזקים ארוכי התווך.
באופן כללי יותר, מעניין לחשוב על היחס שבין המחקר הזה והישרדותו של העם היהודי כולו. בפרט אני חושבת על הלכות היובל והשמיטה. הלכות השמיטה מתייחסות לשמיטת הקרקעות (ומתן מזון לעני) וגם לשמיטת כספים (חובות), כאשר המטרה המוצהרת היא למנוע לחלוטין תופעה של עוני. ואילו בשנת היובל אמורות הקרקעות בארץ ישראל לחזור לבעליהם המקוריים ומשתחררים העבדים העבריים. בעקבות זאת, נטען כי הן היובל, הן שנת השמיטה, מהווים כלים להשגת צדק ושוויון חברתי.
כיום, בקושי מקיימים מצוות אלה אם בכלל. נאמר אחרת, לעומת המצב בקשר ל"בעיית" העגונות, למשל, ששם לא נמצא פתרון הלכתי מקיף עד היום, נמצאו ועוד הומצאו דרכים רבות ומגוונות להימנע מקיום מצוות היובל והשמיטה. חבל. נדמה לי שהערך היחיד (בכיוון זה) ששרד את השנים, הוא מתן צדקה וטוב שכך, אבל לאור הפערים החברתיים ההולכים ומתרחבים במדינתנו הקטנטונת, נראה שזה כבר לא מספיק. מה שברור, אם לא נפעל מהר, למיגור העוני, מחד-גיסא, ולהגנה על סביבתנו, מאידך-גיסא, סופנו מובטח.
לקריאה נוספת ראו:
קישור 1 קישור 2 קישור 3